"לנשיא אין מצפן מוסרי", אמר שר ההגנה הראשון של דונלד טראמפ, ג'ים מאטיס, על הנשיא. "נכון", הסכים איתו דן קואטס, אותו מינה טראמפ למנהל המודיעין הלאומי. "מבחינתו, שקר אינו שקר. זה רק מה שהוא חושב. הוא אינו יודע את ההבדל בין אמת לשקר". דו-שיח זה הוא אחד הגילויים המדאיגים ביותר בספרו של בוב וודוורד "Rage", שכן מדובר בשני אישי ממשל בכירים ביותר בתחום הביטחון הלאומי - אותם מינה טראמפ עצמו.

וודוורד מתאר: "הם מצאו את עצמם מדי פעם מביטים זה על זה בדאגה משני צידי השולחן בחדר המצב. היה עליהם להתמודד לא רק עם אויביה של ארה"ב, אלא גם עם כשלונו של הממשל לעבוד במשותף ולעצב את האסטרטגיה שלו". כך למשל, באחד מדיוני המועצה לביטחון לאומי דרש טראמפ להוציא את הכוחות האמריקנים מאפגניסטן וקוריאה הדרומית. "זה משוגע, זה מסוכן", אמר מאטיס לקואטס לאחר הדיון.

מאטיס לא היה מעוניין לשרת בממשלו של טראמפ, אך הסכים להיפגש עימו ב-19.11.16 במועדון הגולף שלו בניו-ג'רזי. בפגישה השתתפו סגן הנשיא, מייק פנס, האסטרטג הראשי דאז, סטיב בנון, איוונקה טראמפ וג'ארד קושניר. איוונקה שאלה כמה זמן יידרש לעצב אסטרטגיה חדשה להבסת דאעש; מאטיס הופתע לשמוע את השאלה דווקא ממנה. באותה שיחה גם התעקש טראמפ לכנות את מאטיס "Mad Dog", למרות שכינוי זה היה שייך לאדם אחר; כינויו של מאטיס היה "Chaos", אך מאטיס אמר שטראמפ יכול לעשות כרצונו. הוא הסכים לקבל על עצמו את תפקיד שר ההגנה, מכוח המסורת האמריקנית לפיה אין מסרבים לנשיא.

"מטיפשות לרשלנות פושעת"

בספטמבר 2017 כינה טראמפ את קים ג'ונג-און "איש הטילים הקטן". מאטיס ראה את ההתגוששות המילולית עם קוריאה הצפונית כחסרת מחשבה, וסבר שחילופי הדברים הם מזיקים, ילדותיים ומסוכנים. הוא אף אמר במישרין לטראמפ: "בכיתה ב' התגברתי על ההנאה שבהשפלה פומבית". על הוראתו המפתיעה של טראמפ להפסיק את התמרונים עם קוריאה הדרומית לאחר פגישתו עם קים ביוני 2018, אמר מאטיס: "אנחנו למעשה מראים להם [לסין, רוסיה וקוריאה הרדומית] איך להרוס את ארה"ב. איך לבודד אותנו מבעלות בריתנו. איך להכות אותנו. וזה עובד מעולה. אנחנו מכריזים מלחמה זה על זה בתוך ארה"ב".

מאטיס היה מודאג במיוחד מתפיסתו של טראמפ, לפיה ארה"ב יכולה להסתדר לבדה בעולם. כקורא נלהב של ספרים ומי שזכה ליוקרה על חשיבתו והשכלתו, הוא תהה איזה לימוד של היסטוריה ואיזה מחשבה אינטלקטואלית יכולים להוביל להלך רוח שכזה, עליו מתח ביקורת חריפה בשיחות פרטיות: "אי אפשר להגן על זה. זוהי לאומנות שגויה, זה לא פטריוטיזם". מאטיס גם הסתייג לחלוטין מהרגלו של טראמפ להכריז על החלטותיו בטוויטר. לדעתו, כותב וודוורד, "טראמפ חי בתוך הראש שלו, ואם רצה - יצא רעיון או החלטה. לא היה חשוב מה מישהו אחר חושב". מאטיס הגיע למסקנה, כי תפקידו בממשל הופך אותו לשותף לדבר עבירה - והוא סירב להיות במצב זה.

לאחר שהתפטר בשל החלטתו של טראמפ לסגת מסוריה, תיאר מאטיס במונחים קשים במיוחד כיצד נראו פגישות עם הנשיא: "קשה מאוד לנהל דיון איתו. אם תדרוך מודיעין היה אמור להוביל לדיון עם הנשיא, היו רק כמה משפטים [בנושא] ואז זה היה עובר למה שאני מכנה 'אוטוסטרדות של סיאטל המובילות לשום מקום'. ירו לנושא אחר. אי-אפשר היה להביא אותו לגובה של 30,000 רגל. יכולת לנסות, אבל אז היה משהו בפוקס ניוז או שמשהו בולט משך את תשומת ליבו. היינו צריכים להתמודד עם זה. הוא נבחר. התפקיד שלנו היה לא לנקוט עמדה פוליטית או מפלגתית. התפקיד שלנו היה כיצד למשול במדינה הזאת ולנסות להותיר אותה בחיים עוד שנה".

מאטיס סיכם את כהונתו במילים אלו: "כאשר הצטוויתי למעשה לעשות דברים שלדעתי הפכו מטיפשות לרשלנות פושעת, פוגעים מבחינה אסטרטגית במעמדנו בעולם ובכל דבר אחר - אז התפטרתי". טראמפ מצידו אמר לוודוורד בביטול, כי מאטיס - אותו שיבח במילים חמות עם מינויו - היה "רק בחור של יחצ"נות".

"אני לא יכול להאמין לדבריו"

קואטס שרד בתפקידו כשנה יותר, אך גם הוא הלך והתייאש - מתאר וודוורד. במאי 2019 מצב רוחו היה כה ירוד, עד שהוא התקשר למאטיס, איתו התיידד במהלך שירותם המשותף בממשל. "ממש קשה לי כאן. אני פשוט צריך לדבר עם מישהו שיודע מה עובר עלי", הסביר למאטיס. בן-שיחו אמר כי החליט להתפטר משום שהנסיגה מסוריה הייתה החלטה איומה; "קברתי יותר מדי בנים", הוסיף. קואטס תיאר את המחלוקות הגוברות בינו לבין טראמפ בנוגע לאיומים הביטחוניים על ארה"ב, ומאטיס הגיב: "זה לא טוב. אולי באיזשהו שלב נצטרך לקום ולדבר. אולי יהיה שלב שנצטרך לפעול יחדיו". קואטס: "כן, אולי. ייתכן". מאטיס: "הוא מסוכן. הוא לא כשיר". קואטס, שהיה 16 שנים סנאטור רפובליקני ועמד בקשר עם תריסר מעמיתיו לשעבר, העריך שרק התייצבות של הסנאט מול טראמפ תשפר את המצב - אבל אמר מיד שזה לא יקרה.

וודוורד מספר, כי כאשר היה קואטס שב לביתו בתום יום העבודה, נהגה רעייתו, מרשה קואטס, לשאול האם היום היה טוב או רע. היו ימים טובים: טראמפ הקשיב, שאל שאלות טובות; הוא פיקח ויכול להיות מעורב ואפילו מקסים. היו ימים רעים: "הנשיא לא ממש רצה לשמוע את המידע, או אם הקשיב - הוא חלק עליו ואמר שאיננו מאמין". לאורך הזמן, הלכו והתרבו הימים הרעים, כי קואטס לא היה מוכן לכופף את העובדות לרצונותיו של טראמפ והשניים לא ראו עין בעין כמעט בשום תחום. מדי פעם הוא אמר לרעייתו, למאטיס או לאנשי צוותו: "אני לא יכול להאמין לדבריו". קואטס גם שם לב לכך שטראמפ נמצא לבדו בבית הלבן, במיוחד בסופי שבוע - והגיע למסקנה, שהדבר מגביר את הפרנויה שלו.

אחד הגילויים הבולטים של וודוורד, עליו הוא חוזר פעמיים בספר, נוגע להערכתו של קואטס את יחסיו של טראמפ עם ולדימיר פוטין. "כמנהל המודיעין הלאומי, הייתה לקואטס גישה למודיעין הרגיש ביותר - התשדורות המיורטות והמקורות האנושיים הטובים ביותר של ה-CIA ברוסיה. הוא חשש מן הגרוע מכל, אך לא מצא משהו שיוכיח שטראמפ אכן נמצא בכיסו של פוטין. הוא ואנשי צוות בכירים בדקו את המודיעין בצורה הזהירה ביותר האפשרית. לא הייתה הוכחה, נקודה. אבל ספקותיו של קואטס נותרו בעינם ומעולם לא שככו".

בהמשך כותב וודוורד: "קואטס המשיך להחזיק בסתר ליבו באמונה, אשר הלכה וגדלה במקום לקטון, אם כי לא נתמכה בהוכחה מודיעינית, ולפיה לפוטין יש משהו על טראמפ. איך ניתן להסביר אחרת את התנהגותו של הנשיא? קואטס לא ראה הסבר אחר. הוא היה בטוח שטראמפ החליט לשחק על הצד האפל - האינטרסים הכספיים מתרבות הנדל"ן הניו-יורקית ופיננסים בינלאומיים, עם השחיתות של לעשות עסק בכל מחיר. הכל כדי להתקדם, הכל כדי לעשות עסק".

טראמפ הפגין בפומבי את הבוז שלו לקהילת המודיעין. דוגמה בולטת הייתה ערב ביטול הסכם הגרעין עם אירן. קואטס אמר כי אין הוכחות לכך שאירן מפתחת נשק גרעיני - בניגוד מוחלט לטיעונו המרכזי של טראמפ. פרד פליץ, חוקר מן הימין בנושאי מודיעין, הופיע בפוקס ניוז וקרא לפטר את קואטס; לו דובס, המגיש הבכיר וידידו של טראמפ, צייץ את הדברים. למחרת ביטל טראמפ את תדרוך המודיעין היומי וצייץ: "אנשי המודיעין נראים פסיביים ותמימים מאוד כאשר זה מגיע לסכנות של אירן. הם טועים! אולי הם צריכים לחזור לבית הספר".

אפיזודה אחרת אותה מתאר וודוורד נובעת לבחירת יו"ר המטות המשולבים בשלהי 2018. מאטיס רצה למנות את מפקד חיל-האוויר, הגנרל דייוויד גולדפיין, ואילו את מפקד צבא היבשה, הגנרל מארק מיליי, ייעד לתפקיד מפקד נאט"ו. הוא המליץ בפני טראמפ על מינויים אלו; המלצות שרי ההגנה כמעט תמיד אומצו בידי הנשיאים. אבל עו"ד דייוויד אורבן, תומך מוקדם של טראמפ שסייע לו לנצח במדינת המפתח פנסילבניה ובוגר ווסט פוינט, הציע לטראמפ למנות את מיליי ליו"ר המטות המשולבים - וכך החליט טראמפ; גולדפיין פרש משירות.