|
|
התנהגות שכונתית [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
פעם צפיתי בטלוויזיה. ככל שהתכנים התמעטו, ורבו תוכניות הריאליטי המשעממות, צפיתי פחות ופחות, ואז השתלטה השכונה על הטלוויזיה. ולכן ויתרתי על המדיה הזו כליל.
מידי פעם אני מזפזפ לערוץ 24 (מוזיקה) או לערוצי המדע - וזהו. אני ושכונה לא כל כך מסתדרים. תגידו אני מתנשא, תגידו אני אליטיסט, הכל נכון. השכונה הזו לא מתאימה לי. ובצמרת השכונות יש לנו את התוכנית של אייל ברקוביץ' ושותפתו לתוכנית, אשר גם אם ישלמו לי מיליון דולר, לא אצפה בה אפילו לשנייה אחת. מראיין שכונתי מביא מרואיינים שכונתיים לרוב. לא, הם לא תמיד שכונתיים, אבל בשכונה מתנהגים כמו בשכונה.
בואו אציע לכם הצעה. מה אכפת לנו אם פוליטיקאים שכונתיים מכל המפלגות יחרימו את השכונה, או לא יחרימו את השכונה, והרי על כל פוליטיקאי שלא יבוא לשכונה יהיו עשרה אחרים שיבואו. בואו נחליט כולנו להוציא את השכונה מהסלון שלנו. בואו נחליט שלא נצפה בחומרים האלה, ואז הרייטינג האבוד שלהם ינפה אותם מהמסך.
האמינו לי, יש תוכניות טבע נהדרות, היסטוריה, מדע. המון תכנים יש במסך הטלוויזיה, ובד בבד עם צמצום השעות מול המסך, ראוי שנעביר את מרכז הצפייה שלנ. אל ערוצי התוכן. בואו ניתן דוגמה לילדים ולנכדים, בואו לא נסריח מול הטלוויזיה הצעקנית והרעשנית, בואו לא נלמד אותם תרבות שיח קלוקלת. את החדשות אפשר לקרוא באינטרנט במבט מהיר, הפרשנויות כולן מוטות אג'נדה ולכן חבל להשקיע בהן דקה, ואת כל שאר המטחנה של הערוצים, בייחוד תוכניות הריאליטי וביחוד התוכניות השכונתיות, הפרשנויות והמגזינים בואו נזפזפ אל מחוץ לחיינו, והעדר הרייטינג של תוכניות אלה יעשה את שאר העבודה.
