|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהו גם הקשר בין סיפור הנחש הערום שלמדנו ביום שלישי ובין הנאמר בהקלטות שהושמעו באותו יום ביחס למערכת היחסים שבין היועמ"ש ובין פרקליט המדינה דאז - החתירה לשליטה
|
תמיד שבת בראשית היא האחרונה בחודש תשרי ובה מברכים את (או מכריזים על) חודש חשוון, אבל כבר עשר שנים זה לא קרה ממש בערב ראש חודש. כלומר, השנה יוצאים משבת בראשית שעניינה להתחיל מבראשית, להתחדש, היישר אל ראש חודש (חשוון) שגם הוא, כמו כל ראש חודש עניינו התחדשות. כאמור, עשר שנים ברציפות לא הייתה קביעות כזאת, דבר נדיר כשלעצמו, והנה היא הגיעה. מעניין מה המסר עבורנו. והנה בימים האחרונים זכינו לחשיפות מביכות אודות אישים מרכזיים במערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל, מה שנראה לכאורה כנסיגה חמורה, הפך המגמה של התחדשות, שכן נתגלתה פגיעה קשה בטוהר המידות ולפיכך גם באימון הציבור.
כידוע, כל פרשה בתורה מחולקת לשבעה (עולים לתורה) וממילא כל חלק מכוון כנגד יום בשבוע. בעשר השנים האחרונות לא זכינו שפרשת בראשית תתחלק לשבעה ימים כי שמחת תורה חל באמצע השבוע וכעבור 2 עד 5 ימים כבר הגענו לשבת בראשית. השנה הפרשה מתחלקת לשבעה ימים וביום השלישי, שבו נתפרסמו ההקלטות המביכות, קראנו את הפסוק (פרק ג): [א] וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלֹקִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. התלבטו המפרשים בשאלה מה ניסה הנחש להרוויח בפיתוי של חווה והעלו רעיונות שונים. לענייננו אפשר להסתפק בקביעה שרצה לתפוס את מקומו של האדם. חשב שימותו כשיעברו על הציווי והוא יתפוס את מקומם.
לענ"ד זהו גם הקשר בין סיפור הנחש הערום שלמדנו ביום שלישי ובין הנאמר בהקלטות שהושמעו באותו יום ביחס למערכת היחסים שבין היועמ"ש ובין פרקליט המדינה דאז - החתירה לשליטה. האמירה של היועמ"ש שמחזיקים אותו בגרון פירושה ששולטים אפילו ביכולת שלו לנשום ר"ל. לנחש לא הייתה אפשרות להחזיק בגרון, לחנוק את האדם, אבל חשב שיש לו אפשרות לגרום לו מוות וכך להסיר מדרכו את האדם שכל עוד הוא חי, הנחש אינו יכול לממש את שאיפתו - לשלוט. אלקים ברא עולם מושלם ונתן לאדם תפקיד (פרק ב): [טו] וַיִּקַּח ה' אֱלֹקִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. במסגרת זו הוא גם ציווה אותו: ...מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. [יז] וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל...
התחדשות כפולה
בקהלת (פרק ז) כתוב: [יג] רְאֵה, אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹקִים: כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן, אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ. אומר על זה המדרש (רבה): בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת - אין מי שיתקן אחריך, ולא עוד שאתה גורם מיתה". בשלב הזה הייתה לאדם מצווה אחת, להמנע מאכילת פרי עץ הדעת. וחייו תלויים בזה. הנחש ידע זאת וניסה להשתמש בזה למימוש שגעון הגדלות שלו. אלא שהתוצאות כידוע היו קשות לכל המעורבים ואת החלק הכי קשה קיבל הנחש: [יד] וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה...
ומאז ועד היום, בין במודע ובין שלא במודע, אנחנו עמלים לתקן את אותו חטא שיסודו בפיתוי הנחש, המשכו בנטייה ללכת אחר נטיות הלב ומראה העיניים, וביטויו הנפשי הוא טיפוח האגו, כל אחד והאגו שלו. הטיפוח הזה מרחיק אותנו מהקב"ה עד כדי ניתוק ר"ל, ולא משנה בכלל מה צבע הכיפה שחובשים ואם בכלל חובשים כיפה. הביטוי הכי קיצוני לאגו זה הרצון לשלוט, רצון שלמרבה הצער מצוי אצלנו בכמויות מסחריות. אנחנו לא באמת יודעים מה הקב"ה משדר אלינו בכל מסר, בקורונה למשל, אבל לא פעם אמרנו כאן שמהתבוננות בהוראות התורה ניתן להסיק שלפחות אחד המסרים מהקורונה הוא שאנחנו לא באמת שולטים בעולם, שיש בעל בית ועל פיו ישק דבר.
כעת הגענו לזמן השיא, כל העימותים התחדדו. מערכת המשפט והתקשורת כבר מזמן מתאמצות לשלוט פה. זה לא נוצר לאחרונה, רק נחשף. ומי שאמורים לשלוט באמת, הממשלה וכו', נרדמו בשמירה על האינטרסים של עצמם ושלנו. כעת קמו גם קבוצות ואישים שבגיבוי מוקדי הכוח בתקשורת ובמשפט מבקשים להחליף את השלטון בכוח, לא בקלפי כמקובל בדמוקרטיה. ובפוליטיקה, מועמדים בעיני עצמם משווים עצמם לדמויות מופת ומתעלמים מכך שאותן דמויות לא ביקשו לעצמם מלוכה, שהיא הוטלה עליהם מלמעלה. וכל הנ"ל ממלא אותנו בתקווה שהנה הגיע הסוף של הגלות, שבקרוב ממש תודבר השחיתות ונזכה להתחדשות אמיתית, גם שבת בראשית וגם ראש חודש.
וזה חייב להיות משהו חדש, כי כשמגיעים לריקבון ברמה כזאת שאליה הגיעו המערכות המנהלות את חיינו, אין עוד מה לתקן, רק לבנות מחדש על יסודות בריאים שאליהם נתוודע בשבועות הבאים בע"ה.
|
| תאריך:
|
16/10/2020
|
|
|
עודכן:
|
16/10/2020
|
|
נסים ישעיהו
|
|
נתחיל בזה שמנהיגות מתחילה בהנהגת אדם את עצמו, ככל שהוא מודע למקומו החיוני אבל מצומצם בעולם, ובהתאמה לזה נותן מקום לסובבים אותו, כך תהיה הנהגתו האישית והציבורית מתוקנת יותר. עד כאן בקיצור הרובד האישיותי של מנהיג כפי שהוא אמור להיות בעם ישראל, עניו שבעיני עצמו הוא פחות חשוב מאחרים, בעיקר מהמונהגים על ידו. ברובד הכללי יש כמה דרישות/ציפיות ממנהיג: קודם כל שיהיה לו חזון, יעד לחתור ולהוביל אליו. שנית שידע להגיב נכונה לשינויים המתחוללים בסביבתו הקרובה והרחוקה. שלישית שידע להבחין בגורמים מפריעים ומכשילים ולהסירם מדרכו או לפחות לבטל את היכולת שלהם להכשיל. את כל אלה למדים ממשה רבנו.
|
|
|
|
|
ערר שהוגש על שומה מכרעת, שבחנה את ההשבחה הנובעת מאישורה של תוכנית תא/3885 - מתחם דפנה-ארלוזרוב-נמיר בתל אביב, בגין מימוש של מכר (ערר 8199-07-18). מטרת התוכנית היא פינוי-בינוי המתחם תוך יצירת שישה מתחמי מגורים בהם 1,434 יחידות דיור, עם חזיתות מסחריות, שצ"פ ומוסדות ציבור. תנאי להוצאת היתר בנייה בכל מתחם הוא אישור תוכנית איחוד וחלוקה וכן אישורה של תוכנית עיצוב אדריכלי ופיתוח.
|
|
|
|
|
העומס בבתי המשפט הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שההליך המשפטי אורך זמן רב וכרוך בעלויות מרובות. הדבר הפוגע ביכולת של מערכת המשפט לספק שירות הוגן ויעיל וגורם לכך שהשירות המשפטי אינו זמין לציבור רחב, שידו אינה משגת או שמעדיף להיפגע באופן בלתי חוקי מאשר לפנות לבתי המשפט. בכך פוגע העומס בשלטון החוק.
|
|
|
|
|
תמ"א 38 צפויה להסתיים בשנת 2022, וכבר עתה משרד הפנים מקדם הצעת חוק חדשה שתחליף את מתכונתה נוכחית. התוכנית, שבמקור נועדה לחזק מבנים נגד רעידות אדמה, הפכה עם הזמן לכלי להתחדשות עירונית וחידוש מבנים, והייתה כדאית בעיקר בערי המרכז עבור בעלי הזכויות שקיבלו לרוב תוספת נאה לדירה, ממ"ד, מעלית וחידוש המבנה. הביקורת נשמעה מאחר שתמ"א 38 תפסה תאוצה באזורי המרכז בלבד, לאור שיקול הכדאיות הכלכלית של היזמים, כאשר מנגד הפריפריה נזנחה, ללא חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה וללא חידושם.
|
|
|
|
|
עתירה נגד החלטת ועדת הערר במחוז תל אביב, שדחתה את ערר העותרת, במסגרתה נידונה בקשה להיתר מכוח תמ"א 38. מהות הבקשה היא הריסה של בניין קיים והקמת בניין חדש תחתיו.
|
|
|
|
|
