בריטניה שוב מתקרבת לפרישה מן האיחוד האירופי ללא הסכם. תאריך היעד הוא סוף דצמבר, ונכון לעכשיו – אפילו לא מתקיימות בין הצדדים שיחות על ההסדרים המפורטים ליחסים ביניהם לאחר הברקזיט. ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, האשים את האיחוד (יום ו', 16.10.20) בכך שנטש את המחויבות להסכם סחר חופשי וקרא לבריטים להתכונן לפרישה ללא הסכם, לאחר שחלף תאריך היעד שהציב להשגתו – 15 באוקטובר.

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון-דר-ליין, הבהירה שהאיחוד מחויב להמשיך בשיחות ואמרה שהן יתקיימו השבוע כמתוכנן. אולם, ראש הצוות הבריטי למו"מ, לורד דייוויד פרוסט, התקשר לעמיתו האירופי, מישל ברנייה, והודיע לו שלא יגיע השבוע ללונדון. עם זאת, השניים סיכמו שידברו בתחילת השבוע והותירו פתח של תקווה לחידוש המו"מ. דובר משרד ראש הממשלה הבריטי אמר בסוף השבוע, כי אין טעם בביקורו של ברנייה בלונדון, אלא אם 27 חברות האיחוד יסכימו לדון במגזרי הסחר בצורה פרטנית. "שיחות הסחר הסתיימו. האיחוד האירופי סיים אותן למעשה בחוסר נכונותו לשנות את עמדתו", הוסיף.

ג'ונסון אמר כי יהיה צורך בשינוי יסודי בגישתו של האיחוד לשיחות הברקזיט, או שבריטניה תנהל מו"מ חילופי עם ארגון הסחר העולמי. הוא הבטיח, כי בריטניה "תשגשג להפליא" לאחר שתפרוש ללא הסכם ב-1.1.21, לאחר תום תקופת המעבר. דיילי טלגרף מסביר, כי מנהיגי האיחוד העלו את חמתו של ג'ונסון כאשר בתום פגישת הפסגה שלהם בשבוע שעבר, דרשו מבריטניה לשנות את עמדתה בנוגע לענף הדיג, לאכיפת ההסכם ולערבויות למימושו.

ג'ונסון האשים את עמיתיו בניסיון לשלוט על החקיקה הבריטית ועל זכויות הדיג שלה, ובדחיית בקשתה של בריטניה להגיע עימה להסכם סחר דומה לזה שבין האיחוד לבין קנדה. ג'ונסון קרא למגזר העסקי להתכונן למצב של מכסים ומגבלות בסחר עם היבשת, ואמר שישמח לתכנן את בריסל את הפרישה ללא הסכם.

קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל, הגיבה: "השיחות יימשכו. אני אישית מאמינה שמוטב לשני הצדדים להגיע להסכם". ואילו נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר שלא יאפשר להקריב את הדייגים הצרפתים כדי להגיע להסכם. תאריך היעד של האיחוד להגעה להסכם הוא סוף אוקטובר, אם כי בבריסל אומרים שניתן יהיה למשוך את המו"מ גם לתוך השבוע הראשון של נובמבר. כל מועד מאוחר יותר יקשה לאשר את ההסכם ולהפעילו לפני תום השנה.

אקונומיסט אומר כי לשונו של ג'ונסון נשמעת קשוחה, אך אין זאת אומרת שאפסו הסיכויים להגיע להסכם. האיחוד מתעקש שבריטניה להצהיר על מדיניות ברורה בנוגע לסובסידיות לתעשיה ושיש לקבוע מנגנון ליישוב חילוקי דעות [האירופים חוששים שסובסידיות יעניקו יתרון לחברות בריטיות, משום שכללי האיחוד אוסרים את הענקתן במדינות החברות]. מדינות האיחוד גם כועסות על כוונתו של ג'ונסון לשנות את הכללים הנוגעים לגבול בין אירלנד לבין צפון אירלנד, כפי שנקבעו בהסכם הפרישה בינואר השנה, ולכן הן דורשות מנגנון אכיפה עוצמתי. והן רוצות לשמור לעצמן את הגישה הנוכחית שיש להן למי הדיג של בריטניה.

משחק ההאשמות הרגיל בין לונדון לבריסל מקשה מאוד לצפות כיצד ייגמר העימות הנוכחי. האיחוד טוען, כי מאחר שבריטניה רוצה גישה בלתי מוגבלת לשוק המשותף, על ג'ונסון להתפשר. ג'ונסון טוען, כי האיחוד מסרב להשלים את העובדה שלאחר הברקזיט בריטניה היא מדינה עצמאית לחלוטין. היכולת של שני הצדדים להאשים רק זה את זה, מגבירה את הסיכוי של פרישה ללא הסכם.

אבל האמת הייתה ונותרה, שפרישה כזו תהיה רעה לשני הצדדים. המכה הכלכלית תהיה קשה במיוחד לבריטניה, אבל גם האיחוד יסבול מהקמת גבולות סחר עם הממלכה. אפילו מבחינת הדייגים, העדר הסכם יהיה רע לשני הצדדים: הספינות האירופיות יפסידו את הגישה למימי בריטניה, והבריטים יפסידו את הגישה ללא מכס לשוקי אירופה. לכן, מסכם אקונומיסט, הסיכוי המעט גדול יותר הוא שיהיה הסכם בשבועות הקרובים.