יד ושם, הזכירה והבחירה

אחרי 27 שנות כהונה בתפקיד החשוב והמשמעותי מאוד נפרד אבנר שליו מתפקידו. ההחלטה על מינוי מחליפו כבר מעוררת מדנים ומחלוקות ושוב חוזרים להתחלה - פוליטיקה, שמאל, ימין, מרכז, רק לחשוב שהצורר הנאצי לא הבחין ולא הבדיל בין דעות העולם ואידאולוגיות. בשבילו כולם היו בסך-הכל יהודים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש למנות את אפי איתם, תת-אלוף במיל', בעל עיטור מופת ממלחמת יום הכיפורים, שר לשעבר, מתיישב מרמת הגולן, יהודי בכל רמ"ח איבריו, שס"ה גידיו עם זקן וכיפה סרוגה גדולה. מינוי ראוי בהחלט למי שאמור להזכיר לעולם את הנוראה שבטרגדיות האנושיות, את האיומה שבאיבוד צלם האדם, את היותו של היהודי השב לארצו, יהודי של תורה ורובה, חכמה בינה ועוצמה ביטחונית, יהודי המסוגל ללחוץ כל יד המושטת לשלום ולגדע כל יד המבקשת לחסלו.

אלא, הרעה החולה שפשתה במחוזותינו כנגע ממאיר וקנתה לה שביתה כדבר המובן מאיליו השמיעה קולה ברמה ומיד יצאה במקהלה מתוזמנת היטב תוך הדהוד בערוצי תקשורת את הגות הפוליטיקאים מתעבי נתניהו אשר לכל אשר יציע יתנגדו, לשחור יקרא שחור והמה לבן יראו, ליום יקרא יום והמה לילה יביטו, לאסור יקרא אסור והמה מותר יגידו.

המציאות העגומה בה הנושא אינו נדון באופן מקצועי, לגופו, ללא רעשי רקע, אלא רק בבחינת לנו או לצרינו, הוא לא פחות מאסון עבורנו, אזרחי המדינה. אם מינויו של אפי איתם הוא מינוי חשוב ומשמעותי, או מופרך והזוי, צריך לעמוד במבחן אחד בלבד ורק בו, האם זהו מינוי ראוי או לא. כל השאר מסך עשן וכסות עיניים לחידלון הפוליטי, הבא לידי ביטוי בקוטביות בחברה הישראלית השסועה.

הענייניות פינתה מקומה לכדאיות, האחריות זזה אחורה ברתיעה מההפקרות, הראייה המפוכחת נבעתה מליקוי המאורות, הפה גדול בלע בשצף השנאה את המוח החשוב, ההחלטה התקבלה רק בפרמטר אחד ויחיד, מי המציע את המינוי, כן נתניהו, לא נתניהו. מוסד יד ושם הוא היכל הזיכרון היהודי המיועד לעם היהודי בראש ובראשונה, לאחר מכן הינו מגדלור של זיכרון ותמרור אזהרה וזיכרון לעולם כולו. השואה אינה עניין פוליטי של מחנה כזה או אחר, אינה קניינו של איש, הינה קניין של כאב וזיכרון, לקח ומוסר לעם היהודי כולו ולאנושות, על-פי הסדר הזה.

רוחות שונות ומשונות נשבו בהיכל הזיכרון לשואה, רוחות שהיו זרות לחלק גדול מהעם ובהם ניצולי שואה ומשפחותיהם, לחלק היו כבושם על עורם בחשיבות המסר. אפי איתם, ישראלי, בן הארץ הזו, יליד קיבוץ עין גב, מתיישב בנוב שברמת הגולן, אבא לשופט, לרב, לוחם עז נפש ועטור הילה, מנהיג פוליטי, מחנך, ישראלי גאה.