|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"מדוע מחירי הדיור צפויים לעלות לקראת 2021"
|
במהלך המחצית השנה האחרונה של מגיפת הקורונה ומן הסתם גם במהלך החודשים הקרובים, היו הרבה ישראלים שלא מימשו את רכישת הדירה ודחו אותה, לאחר יעבור זעם", התרחיש הצפוי, להערכתנו, לקראת סוף 2020 ותחילת 2021, הינו של "ראלי" מחודש של עליות מחירים
|
|
"הפוך על הפוך" [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
השמיים נופלים עלינו? הכל קורס? המציאות השתנתה לעולמי עולמים? משפטים צפויים שכולנו שומעים השכם והערב במחצית השנה האחרונה, קל וחומר בעידן הסגרים, שבהם מיליוני ישראלים כלואים בפועל סביב בתיהם.
קשה לדעת כמה זמן יימשך משבר הקורונה. חצי שנה? שמא שנה תמימה? דבר אחד בטוח ואנא רישמו לפרוטוקול: משבר הקורונה יחלוף, בדיוק כפי שמשברים אחרים, כלכליים, בריאותיים או מלחמות, חלפו כלא היו, ומצב הרוח האישי, הלאומי ושל הקהילה העסקית ישתנה אף הוא כלא היה.
ודווקא היום, בעיצומה של הסערה, קיימות הזדמנויות נד"לניות בשוק הדיור, שייתכן שלאחר שוך המשבר ייעלמו לבלי שוב. לאורך כל ההיסטוריה הנדל"נית של ישראל, נראה כי מי שרכש דירה בתקופות מיתון, עשה בדרך כלל עסקה ארוכת טווח מצויינת. כך היה במיתון המפורסם של שנות ה-60, בשנות ה-70 לאחר מלחמת יום הכיפורים, וכך היה גם ביתר העשורים העוקבים.
ב-2005, למי שאינו זוכר, שוק הדיור היה קפוא, התחלות הבנייה היו מעטות ביותר ומצב הרוח הלאומי היה על הפנים לאחר עשרות רבות של פיגועי האינתיפאדה שנמשכו על פני 4 שנים תמימות. בשיח הציבורי של הקהיליה הנדל"נית דאז, דומה היה שמצב זה יימשך לנצח. אולם מי שבכל זאת רכש אז דירה, הגדיל בממוצע כמעט פי 2.5 את ערך הנכס!
המציאות דהיום ממחישה עד כמה שוק הדיור הינו ב"הפוך על הפוך", הזדמנותי. אם נתחיל בשוק הדיור, נראה מיד שהמחסור בהיצע רק עלה בשנה האחרונה. בפועל ישנן רק כ-50 אלף התחלות בנייה, מתוך זה כ-18 אלף דירות בלבד "על המדף". נתוני משרדי מצביעים על ביקושים כבושים לכ-70 אלף דירות, כלומר על כל דירה שנמכרת ישנם בפוטנציה כ-4 רוכשים. נתון זה, לכשעצמו, מסביר את עליית מדד הדיור בחודש יולי שעבר ב-0.9 אחוזים וכן את העובדה שהמשכנתאות שניטלו בחודש זה הרקיעו ל-6.5 מיליארדי שקלים, על-אף ולמרות מגיפת הקורונה.
"ראלי" מחודש
הפרש בלתי נתפס זה בין היצע דל לביקושים כבושים גבוהים, גדול פי כמה באזור הביקוש, בו הפער בין "דירות על המדף" לבין רוכשים בפוטנציה מגיע ל-1 מול 6 (!), זאת עקב העובדה שחלק ניכר מהתחלות הבנייה שהיו מאז 2015 התמקדו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן דווקא בפריפריה, היכן שהביקושים היו נמוכים בהרבה, מה שגרם לדיסוננס שלפיו נותרו בפריפריה רבבות דירות ריקות כאבן שאין לה הופכין, זאת שעה שבאזור הביקוש במרכז המחסור רק הלך והעמיק.
ואם נוסיף לנתון הזה את העובדה שבמהלך המחצית השנה האחרונה של מגיפת הקורונה ומן הסתם גם במהלך החודשים הקרובים, היו הרבה ישראלים שלא מימשו את רכישת הדירה ודחו אותה, לאחר יעבור זעם", התרחיש הצפוי, להערכתנו, לקראת סוף 2020 ותחילת 2021, הינו של "ראלי" מחודש של עליות מחירים.
ומה לגבי שוק המשרדים? נכון לעכשיו הוא אכן במיתון מובהק עקב העובדה שחלק נכבד עברו לעבוד מהבית, אולם, וזה אולם גדול, דווקא מצב זמני זה, מאפשר לחדי עין הזדמנויות עסקיות יוצאות דופן, ברמות מחירים נמוכות יותר ובתנאים טובים בהרבה. החוכמה הינה לזהות את אותו מיקום שגם לאחר ימי הקורונה יהיה אטרקטיבי בין אם כמשרד או כנכס מסחרי ולא לפסול על הסף את אותה הזדמנות, רק משום שכולם אומרים שכעת זה לא הזמן.
לסיכום, דווקא תקופה זו מאפשרת את ההזדמנות לשבת בבית ולערוך חישוב מסלול מחדש, ועשויה בהחלט להיות פתח להחלטות נדל"ניות משתלמות, אף הרבה יותר מאשר בזמנים כתיקונם.
|
|
הכותב הוא שמאי ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
|
|
| תאריך:
|
05/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
05/11/2020
|
|
ארז כהן
|
|
"מדוע מחירי הדיור צפויים לעלות לקראת 2021"
|
|
|
העיר הגדולה באר שבע. רק שלושים דקות נסיעה מדימונה, ואתה מגלה שמדובר בשני עולמות שונים. בית חולים חדש נבנה, רחובות עוברים מהפך, מכללה, אוניברסיטה, סופרים גדולים עם היצע ענק והכי חשוב - זולים. אין לי שום עניין לפרסם מישהו מהם. לא מכיר אותם ואני לא חלק מבעלי המניות. זה פשוט המחיר וזהו. אתה מגלה שאפשר גם אחרת. שאפשר למכור בלי טריקים ובלי שטיקים.
|
|
|
|
|
עשרים וחמש שנה חלפו מאז הרצח הנתעב, ועדיין מוטרד העם היושב בציון, בשאלת מורשת רבין. הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? ואם היית, מה היה אופייך: ניצי? יוני? 'סמולני'? ימני? שמרני? ליברלי? - ואולי בכלל מדובר בתעתוע של רגל פה ורגל שם, הכל לפי נסיבות העניין, מה שמאפשר למחנות השמאל והימין ללהטט במורשת ולנכס בסופו של דבר את רבין, כל גוש לעצמו? בעוד המחלוקת מתגלגלת כבר רבע מאה, מתחדשים מדי שנה סיפורי מורשת חדשים. השנה נחשפנו לשניים מפתיעים כאלה, וישפוט הקורא.
|
|
|
|
|
לאורך השנים מאז הקמתה של מדינת ישראל הולכת וגדלה המחלוקת בין ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מול ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אבל זו לא באמת המשוואה. ההשוואה הנכונה היא בין ציות לפסקי דין של בתי המשפט הממלכתיים של המדינה מול ציות לפסקי ההלכה של בתי הדין הרבניים. בואו נדייק את המשוואה, המאבק הוא לא בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית אלא מאבק בין חוק המדינה החילוני, המודרני והליברלי לבין חוקי הדת והלכות הדת. זהו המאבק האמיתי במדינה שלנו.
|
|
|
|
|
מנהג ותיק התחדש בימים אלה בעריה של הרפובליקה הצרפתית הנושאת ברמה את דגל החרות, השוויון וחופש הביטוי. לצד קרואסון ריחני ויצירת אומנות מרגשת במוזאון הלובר נכנס לשיח הצרפתי גם מושג מימי הביניים - עריפת ראשים. לא במובן המטאפורי אלא במובן הברברי ממש. תרבות עריפת הראשים צוברת לה תאוצה מאז שחודש מנהג ברברי זה על-ידי דע"אש, שהטיל אימה על העולם בסרטוני הזוועה, ועד לרחובות פאריס, ניס וליון כששוב מחבלים עם מצ'טה עורפים ראשי צרפתיים כמשהו מקובל הצובר לו אוהדים בעיקר מדת מסוימת מאוד אשר ראשיה עומדים משתאים אל מול הזוועה הנעשית בשם האל הכביר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
