לידתה של תסמונת

עוד לא התאוששנו מגל הקורונה השני וכבר אנחנו ניצבים בפני איום גדול הרבה יותר: תסמונת ה-long-covid. לאלו שלא מעודכנים, מדובר בטענה שלמעלה מ-10% מחולי קורונה לרבות חולים קלים, צפויים לסבול מתסמינים כגון עייפות, קוצר נשימה, הפרעות בריכוז ומיחושים שונים למשך חודשים אחרי שהמחלה חלפה. כיון שאני נתקל בלא מעט חולי קורונה ולא יצא לי להיתקל באף חולה שלקה בתסמונת, יצאתי לבדוק מהיכן נחתה עלינו הרעה החולה הזו.

חיפוש קצר מעלה שרוב הפרסומים על ה"תסמונת" החדשה מקורם במאמרים בעיתונות היומית והפופולרית אך ניתן למצוא דיווחים גם בספרות רפואית מקצועית. ה-BMJ הבריטי הקדיש כמה מאמרי מערכת לנושא. המרכז למחלות מדבקות (CDC) בארה"ב כתב לאחרונה שהוא "עוקב אחרי המצב ומנסה ללמוד יותר על ההשפעות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה" וש"נזק ללב או לריאות כתוצאה מהמחלה אפשרי אך שכיחות התופעה וחשיבותה אינם ידועים". ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם מצגת עידכון שמתייחסת לנושא ובה נכתב ש"הנגיף יכול לגרום למחלה ממושכת כולל בצעירים ובילדים ושישנם דיווחים לא מעטים על אנשים שלא חזרו לדרגת פעילות מלאה אחרי שחלו".

עם זאת גם מחברי המצגת מסכמים, שמעט מדי ידוע על הנושא ונדרש עוד זמן רב ומחקר נוסף לפני שניתן יהיה להגיע למסקנות כלשהן. לעומת הזהירות המובנת של הארגונים הבינלאומיים, אצלנו "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה" (גוף שהוקם על-ידי אגף המודיעין בצה"ל) פרסם ביולי מסמך בן 35 עמודים, עמוס בפרטים ובמבואות שהצהיר בריש גלי כי "חולי קורונה עלולים לסבול מתסמינים מתמשכים ואף מסיבוכים ארוכי טווח לאחר החלמתם, גם אם סבלו ממחלה קלה בלבד".

כדי להבין איך הגיעו הכותבים למסקנה מרחיקת לכת זו אין מנוס מלחטט בפח הזבל המילולי הזה כלומר לקרוא את המסמך עצמו. הקורא הערני יבחין מייד שהמסמך עשיר בהשערות ודל בעובדות. אולי כדי להסתיר את דלות החומר הוא רצוף ביטויים לא מתחייבים למשל: "ייתכן כי בחלוף הזמן יתברר", "להערכת החוקרים הדבר מעלה אפשרות" וכן הלאה. חלק ניכר מהטקסט עוסק במנגנונים תיאורטיים שמנסים להסביר תופעה שאולי בכלל לא קיימת. רוב המובאות בסיום המסמך הם אזכורים לתיאורי מקרים בודדים או לדיווחים עיתונאיים ולא למחקרים מדעיים. מעט המאמרים שמצוטטים עוסקים בנושאים אחרים, למשל סיבוכים חריפים של קורונה וסיבוכים מאוחרים של מחלות אחרות כגון מחלת ה-SARS.

ה"מאמר" היחיד שמצוטט במסמך ובאמת עוסק בנושא אינו מאמר אלא מכתב למערכת שנשלח ממחלקה גריאטרית בבית חולים ברומא וסקר 143 חולי קורונה רובם עם דלקת ריאות שאושפזו באותו בית חולים. הסקר נערך כ-60 יום מתחילת הסימפטומים ו-36 ימים משחרורם מבית החולים ומצא שרובם עדין התלוננו על חולשה, קוצר נשימה או כאבים. אשר לחולים קלים שאינם מאושפזים, העבודה היחידה שמצותתת היא סקר טלפוני על חולים מהקהילה שהתקיים שבועיים -שלושה אחרי שחלו. בסקר נמצא ששליש מהחולים הצהירו שעדין לא הבריאו לחלוטין.

אגף המודיעין

לבסוף נחשפת ה"הוכחה החותכת": מחקר שבוצע בבית החולים "שערי צדק" ופורסם ב"ידיעות
אחרונות" ב-28.6. החוקרים דווחו ש "לפחות 50% מעשרות חולי הקורונה שאחריהם עקבו,
המשיכו לחוות חולשה כללית וקשיים נשימתיים שבועות עד חודשים לאחר שהחלימו ורוב החולים לא חזרו למצב בריאותי ולתפקוד שבהם היו לפני שחלו". יתרה מזאת, החוקרים הצליחו איכשהוא להסיק מהנתונים שאפילו חולי קורונה במצב קל עשויים לסבול מנזק ריאתי לטווח הארוך. כיוון יהראשונים של קורונה בישראל אושפזו באמצע מרץ והמחקר פורסם ביוני ניתן לשער שתקופת המעקב ברוב החולים לא עלתה על חודשיים. כמה חולים נבדקו? מה היה מצבם לפני שחלו? מה הייתה חומרת מחלתם? כמה זמן נמשך המעקב ומה הוא כלל? רק לחוקרים ולמערכת ידיעות אחרונות פתרונים ולמרבית הצער מאז הפרסום פורץ הדרך, לא שוחררו נתונים נוספים.

אז מה קורה כאן ואיך עובד ההיגיון של מומחי הקורונה שבאגף המודיעין? אז הנה: קורונה היא מחלה חדשה ואנחנו יודעים עליה מעט, ישנם דיווחים על סיבוכים מאוחרים בחולי קורונה לכן לא ניתן לשלול שחולים רבים יסבלו בעתיד מסיבוכים. לשון אחרת, כיוון שאנחנו לא יודעים מה
יקרה, הבה נצא מהנחה שיקרה הגרוע מכול. יאללה כסת"ח יאללה. מתוך אותו היגיון מגיעים כותבי המסמך למסקנה ש"מומלץ לשלב את הסוגיה הנ"ל כרכיב נוסף במדיניות ההסברה הלאומית תוך הדהוד המסר לפיו ייתכן שמחלת הקורונה עלולה לגרום לנכויות ארוכות טווח גם בקרב אוכלוסיות צעירות ובריאות, ואף באלו שסבלו ממחלה קלה בלבד".

תרגום לעברית: המומחים מאמצים טענה לא מוכחת ומאוד לא סבירה שבעתיד יתגלו סיבוכים
ואולי נכות בשכיחות גבוהה בקרב חולים קלים, מתוך כוונה להפחיד את כלל אוכלוסייה. אגף המודיעין יורה חץ ומצייר סביבו מטרה. דרגת אמינות החרדים נוהרים לבקו"ם. נו טוב... נראה שלפחות את לקחי מלחמת יום כיפור הם סוף-סוף למדו, אין לזלזל באויב ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

אז איך נולדת תסמונת חדשה? פשוט מאוד, מתוך מפגש אינטרסים של כמה גורמים: התקשורת, שנוטה לפרסם ולהדהד ידיעות סנסציוניות כיון שהן מעוררות יותר עניין, מערכת הבריאות, שמחפשת דרכים להתריע להזהיר ולהפחיד אותנו כדי למנוע הדבקה, הרופאים - מי לא חולם לפרסם תסמונת חדשה שאולי תיקרא על שמו? מי לא רוצה להתפרסם ולהתקדם? להיהפך בן לילה למומחה לתחום ולמוביל דעה? הרבה רוצים ומפרסמים. החולים - מטופלים רבים מסתובבים עם תלונות ללא הסבר או פתרון ומחפשים נחמה פורטה באבחנה. במיוחד עבורם הומצאו האבחנות הפונקציונאליות כגון: "תסמונת מלחמת המפרץ", "תסמונת הבניין החולה", "קנדידה" ו"תסמונת התשישות הכרונית". אז הנה עוד תסמונת אחת. עוד משהו לתלות בו את התלונות. אחרונים ולא חביבים - עמותות ועורכי דין שמייצגים את החולים ותובעים את הרשויות כדי לקבל פיצויעל הסבל שנגרם להם.

אחרי הכל תסמונת היא לא הרבה יותר מספקולציה עם יחסי ציבור טובים ואי אפשר להכחיש
לקורונה שלנו יחסי ציבור מעולים. רק למען הסר ספק, נזק כרוני אחרי מחלות, תאונות וניתוחים הוא תופעה קיימת ולא נדירה. מחלת הפוליו גרמה לנזקים נירולוגים בלתי הפיכים, חולים שמונשמים ביחידות לטיפול נמרץ עלולים לסבול מנזק גופני ופסיכולוגי ממושך ובחלק מחולי SARS מחלה שנגרמת על-ידי נגיף הקורונה אחר, קיימת פגיעה קבועה בריאות. גם בחולי קורונה סיבוכים מאוחרים קורים (למשל תסמונת ה-PIMS) ברפואה כמו באהבה אין תמיד ואין אף פעם. השאלה היא לא איכותית אלא כמותית, לא האם ייתכן נזק כרוני אלא האם מדובר בתופעה נדירה כפי שנראה לי, או שכיחה כפי שאגף המודיעין מאיים עלינו? צריך גם להגיד שקיים נזק מאוחר אמיתי ומוכח מקורונה: הנזק שנגרם לאלו שנמנעים מללכת לבית החולים מפחד להידבק, הנזק שנגרם מדחיית ביקורים, טיפולים וניתוחים. הנזק מחוסר ויטמין D כתוצאה מהסתגרות בבית. הנזק מירידה בכושר גופני ובניידות והפגיעה הנפשית כתוצאה מבידוד חברתי.

מרכז המחקר והמידע לא רק "מטגן חביתה מביצה שעוד לא נולדה" אלא גם תוחב אותה לגרוננו ומכריח אותנו לבלוע. לא צריך לאכול את כל הביצה הזו כדי לדעת שהיא מקולקלת. לעת עתה תסמונת ה-long covid היא בגדר שמועה לא מבוססת. מה יתגלה בעתיד? ימים יגידו. מצד שני, בימים אלו של אבטלה, תסמונת ה-long-covid מפרנסת לא מעט אנשים וגם זו חצי נחמה.