כְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה אֶתְקַשֵּׁט בְּשִׂמְלָה
יְפַת גִּזְרָה וְנָאָה,
כָּל מִי שֶׁיֶּחֱזֶה בָּהּ יִפְעַר אֶת עֵינָיו
וִיהַלֵּל בְּמִלָּה מַחְמִיאָה
וּסְבִיב צַוָּארִי הֶחָשׂוּף, הַמְּקֻמָּט,
אֶעֱנֹד לִי רָבִיד מְעֻצָּב,
וְעָגִיל שׁוּב אֶתְלֶה, כְּבִימֵי נְעוּרַי,
מְקֻשָּׁט וְעָטוּר בְּזָהָב
וּשְׂפָתוֹן אֲדַמְדַּם אֶמְשַׁח עַל שְׂפָתַי,
כִּמְשִׁיחַת מִכְחוֹלו שֶׁל צַיָּר,
גַּם תִסְרֹקֶת נָאָה מִמְּעַט שְׂעָרִי
עַל רֹאשִׁי אַגְבִּיהַּ כְּהַר
וְאֵצֵא לַשְּׂדֵרָה בְּטִיפוּף עֲקֵבִים,
בְּצַעַד נִרְגָּשׁ וְקַל,
לְהָסֵב שׁוּב אֵלַי מַבָּט אוֹ קְרִיצָה
כְּמוֹ אָז עַל אוֹתוֹ הַסַּפְסָל
וְאַבִּיט עַל הַנּוֹף הַמֻּכַּר מִיָּמִים,
וְלִבִּי יַהֲלֹם בְּחָזֶה,
אֲנָשִׁים זֶה לָזֶה אָהֲבָה בֹּו יָפִיחוּ,
הֵן אֶזְכֹּר אֶת הַדֹּפֶק הַזֶּה
אַךְ אֲנִי שָׁם אֵשֵׁב שְׁקוּפָה בְּוַדַּאי,
בְּשִׂמְלָה, רָבִיד וְעָגִיל,
וְאִישׁ לֹא יַבְחִין, לֹא יִגַּשׁ, לֹא יִפְנֶה,
לֹא יֵדַע כִּי נַפְשִׁי אֵין לָהּ גִּיל.