בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ניוזוויק: 100 הימים הראשונים של ביידן (א')
|
|
|
הזוג המוזר החדש בוושינגטון?
|
ג'ו ביידן כנראה ייאלץ להתמודד עם סנאט בשליטה רפובליקנית - אבל יחסיו הטובים עם מיץ' מקונל עשויים לאפשר לו לקדם לפחות חלק מהמינויים והתוכניות שלו
|
ג'ו ביידן במסיבת עיתונאים, 10.11.20 / ערוץ ביידן
|
|
מקונל. היחיד בהלוויה של בו ביידן [צילום: סקוט אפלווייט, AP]
|
|
|
|
|
עוד לפני שהוכרז נצחונו של ג'ו ביידן, החלו אנשיו בהכנות לממשלו – במפגשי זום, בשיחות ועידה ומדי פעם גם בפגישות (במרחק בטוח) בוושינגטון ובעירו וולמינגטון. מבחינת העובדים הרבים של צוות המעבר, בראשותו של טד קאופמן, ארבעת הימים שבין הבחירות לבין הניצחון בפנסילבניה יכלו להתרחש ביקום מקביל. הם נותרו ממוקדים ביצירת ממשלה שבדרך, מתכננים איוש של משרות מפתח ומגבשים אסטרטגיות למימוש התוכניות השאפתניות של ביידן. השינוי הגדול מאז יום הבחירות – מציין ניוזוויק בכתבה נרחבת על 100 הימים הראשונים של ממשל ביידן – הוא ההכרה בכך שקרוב לוודאי שהסנאט יישאר בשליטת הרפובליקנים. "עברנו מציפייה ל-100 ימים ראשונים דמויי פרנקלין דלאנו רוזוולט לשש השנים האחרונות של ברק אובמה", אמר לשבועון אחד מאנשי הצוות. "ידענו שזה אפשרי ואפילו צפוי, אבל יותר כיף להתכונן למשול לצד קונגרס ידידותי". המשימה קשה עוד יותר בגלל הקורונה; "זה כל מה שאנחנו מדברים עליו", אומר האיש. "כולנו חולמים בגדול, אבל לא בטוחים כמה מזה באמת יקרה". נכון לעכשיו, התשובה המתוכננת היא גל של צווים נשיאותיים שיבטלו צווים קודמים של דונלד טראמפ. לצד זאת, יאוישו המשרות בקבינט ומשרות בכירות אחרות בידי מי שיוכלו להגשים את תוכניותיו של ביידן, והממשל ינצל את נסיונו הארוך של הנשיא החדש בתחום החקיקה ואת הידידותיות הטבעית שלו במטרה להגיע להסכמות עם מנהיג הרוב, מיץ' מקונל, לפחות בשורה מצומצמת של נושאים. תום דאשל, לשעבר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט וידיד ותיק של ביידן, סבור שארבעה נושאים יעמדו בראש סדר היום של הממשל החדש. הראשון הוא כמובן הקורונה; על ביידן להתמודד עם המגיפה הקשה ביותר מזה 100 שנה. השני הוא הכלכלה, וכאן יתבסס ביידן על נסיונו משנת 2009 בטיפול במשבר הפיננסי בממשל אובמה. השלישי הוא שינויי האקלים, וביידן צפוי להחזיר מיד את ארה"ב להסכם פריז. והרביעי הוא היחסים הבינלאומיים: שיקום מעמדה של ארה"ב ויחסיה עם בעלות בריתה. הכל מסכימים שבראש סדר היום החקיקתי עומד חבילת סיוע נוספת בשל הקורונה: סיוע לעסקים קטנים, עוד תשלומים ישירים לציבור ומימון למדינות ולרשויות המקומיות. יש אפשרות שהסיוע יאושר כבר בידי הקונגרס היוצא, אך טראמפ אותת שייתכן שלא יהיה מוכן לחתום עליו. לפיכך, המשימה הכבדה מונחת לפתחם של ביידן ומקונל. הסיכוי של הדמוקרטים לחולל מהפך בסנאט – אם ינצחו בשני סבבי ההכרעה בג'ורג'יה – נראה לרבים קלוש כמו הסיכוי של טראמפ לשנות את התוצאות. אם זה בכל זאת יקרה, הסנאט יהיה בשוויון 50 והקול המכריע יהיה של סגנית הנשיא, קאמלה האריס. הרבה יותר סביר הסיכוי שהרפובליקנים ומקונל ימשיכו לשלוט בו, גם אם ברוב דחוק – שעלול להספיק כדי למחוק את כל סדר היום של ביידן. הוא רץ על תוכנית שכללה העלאת מס על העשירים והחברות; הרחבת ביטוח הבריאות הציבורי; העלאת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה; הוצאת מיליארדי דולרים על יוזמות ידידותיות לסביבה; ופתרון הבעיה של 11 מיליון מהגרים בלתי חוקיים. כעת, סבור ניוזוויק, הוא ייאלץ להסתפק בחבילת סיוע לקורונה, ואולי מיזמי תשתיות שייצרו מקומות עבודה. "מקונל קנה את עולמו בכך שהתנגד במשך שמונה שנים לאובמה וביידן ולא שילם על כך מחיר כלשהו בקלפי, כך שברור שהוא ורפובליקנים אחרים סבורים שהפרעה לנשיא משתלמת להם. הם יאמצו כעת את אותה גישה", סבור סקוט מולהאוזר, שהיה סגן ראש הסגל של ביידן בממשל אובמה. זו הדעה המקובלת, אך יש עוד אפשרות: ביידן ומקונל יסתמכו על יחסיהם האישיים הארוכים כדי להגיע לעסקות. השניים בני אותו גיל (הפרש של בדיוק תשעה חודשים ביניהם), כיהנו יחדיו בסנאט קרוב ל-25 שנה ומקונל היה הרפובליקני היחיד בהלוויתו של בו ביידן ב-2015. רוחיט קומאר, שהיה ראש הסגל של מקונל בזמן ממשל אובמה, אומר שהחיבה בין השניים היא אמיתית וכבר הניבה תוצאות. היו אלו ביידן ומקונל שהשיגו הסכמות בנוגע לקיצוצי מס, החוב הממשלתי ותוכנית חירום לטיפול בגרעון. "הם חלוקים בהרבה דברים, אך מכבדים זה את זה ויש ביניהם אמון הדדי", אומר קומאר. תומכיו של ביידן מקווים ללחץ ציבורי על סנאטורים רפובליקנים פגיעים העומדים לבחירה מחדש ב-2022. משמעות הרוב המצומק שלהם – לכל היותר שני מושבים – היא שהם אינם יכולים להסתכן בתבוסה של ריצ'רד באר, רון ג'ונסון או ליסה מורקובסקי. ג'ף טימר, פעיל רפובליקני המתנגד לטראמפ, סבור, כי יהיה רצון טוב מצד מספיק סנאטורים כדי לאפשר לממשל לפעול, במיוחד כדי שביידן לא יצטרך להסתמך על אנשי שמאל קיצוני כמו הסנאטור ברני סנדרס.
|
תאריך:
|
11/11/20
|
|
|
עודכן:
|
11/11/20
|
|
איתמר לוין
|
+כיצד לחזור להנהיג את העולם
|
20:03 11/11/20 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
בזירת הפנים יצטרך ביידן להתמודד עם האגפים המנוגדים במפלגתו ▪ בזירה העולמית משימתו המרכזית תהיה לשקם את מעמדה המוביל של ארה"ב (סטוטנברג ומרקל. מצהלות שמחה [צילום: AP])
|
|
פעילות צוות המעבר של ביידן, 10.11.20 / CNBC
|
|
|
הזוג המוזר החדש בוושינגטון?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שאול השואל
|
11/11/20 15:41
|
|
2
|
|
יהושע קופרובצקי
|
12/11/20 14:58
|
|
"זה יעבור. אנחנו נחזור", הבטיח ג'ו ביידן לבאי ועידת מינכן לביטחון בפברואר 2019. בחירתו לנשיא מהווה ללא ספק ניתוק מוחלט ממדיניותו הבינלאומית של דונלד טראמפ, מדיניות "אמריקה תחילה" שכה הרעישה את בעלות בריתה של ארה"ב. ביידן הוא תומך נלהב במערכת הבינלאומית, פרי נסיונו העשיר בסנאט ושמונה שנותיו כסגנו של ברק אובמה. הוא מאמין בסדר העולמי שעוצב מאז 1945 בהנהגת ארה"ב. השאלה האמיתית היא – סבור אקונומיסט – לא עד כמה מדיניותו של ביידן תהיה שונה מזו של טראמפ, אלא מזו של אובמה.
|
|
|
הבית הלבן הורה לגופי הממשל שלא לשתף פעולה עם צוות המעבר של ג'ו ביידן, חושף (יום ג', 10.11.20) וושינגטון פוסט. זוהי הסלמה ניכרת בסירובו של הנשיא דונלד טראמפ להכיר בהפסדו, ולכאורה - הפרה של החוק משנת 1963 הקובע את סדרי העברת הממשל.
|
|
|
בין אם דונלד טראמפ ירצה ובין אם לאו, השלטון יעבור ב-20 בינואר 2021 לידי ג'ו ביידן. עד כמה הוא יכול לתקוע מקלות בגלגלי המעבר? התשובה לשאלה זו, סבור אקונומיסט, תלויה חלקית במידת התמיכה לה יזכה טראמפ מצד אנשי ממשלו, במידת ההצלחה של ההליכים המשפטיים, והאם הוא יקדיש מאמץ לפגוע בממשל הבא או יסתפק בשבועות הבאים בציוצים נזעמים.
|
|
|
ג'ו ביידן, בנאום הניצחון שלו, אמר מספר דברים מעוררי השראה: הוא הכריז קבל עם ועדה כי הוא יהיה הנשיא של כולם, גם של אלו שלא הצביעו לו, וכי הוא יעבוד קשה עבורם לא פחות מאשר אלו שכן הצביעו לו; הוא אמר שאינו רואה מדינות אדומות או כחולות, כי אם את ארצות הברית; הוא שלח מסר פייסני לצד השני ואמר כי הוא מבין את האכזבה של אלו שהצביעו לדונלד טראמפ, והביע תקווה כי שני הצדדים יתנו האחד לשני הזדמנות, שכן לדבריו זוהי העת להוריד את גובה הלהבות; הוא ביקש כי שני הצדים יראו הזה את זה ויקשיבו האחד לשני שוב; הוא הוסיף כי הגיע הזמן להפסיק לראות את היריבים הפוליטיים בתור אויבים, מכיוון שכולם אמריקנים; הוא הדגיש כי הוא דמוקרט גאה, אך הוא ימשול בתור נשיא אמריקני וכי כולם שווים בעיניו; וזה רק חלק מדבריו.
|
|
|
הנשיא דונלד טראמפ, הקמפיין שלו והרפובליקנים מעלים טענות נגד טוהר הבחירות מאז עבר ג'ו ביידן להוביל, אבל נכון לעכשיו המאזן שלהם בבתי המשפט הוא אפס מתוך חמש. עיון בתביעות מעלה, כי אין בהן טענות להונאה רחבת היקף או לקנוניה לשינוי התוצאות. הם מתמקדים בטענות בעלות היקף מצומצם, בניסיון לעכב את הספירה בצורה שתשפיע לכל היותר על מספר קטן של קולות, אם בכלל – מדווח (יום ב', 9.11.20) וושינגטון פוסט.
|
|
|
|