כנשיא חשף דונלד טראמפ מידע סודי ביותר כדי לתקוף את יריביו, להשיג רווחים פוליטיים ולהרשים או להפחיד מנהיגים זרים, ובכמה מקרים סיכן יכולות של המודיעין האמריקני. כנשיא לשעבר הוא עלול לנהוג באותה צורה ובכך להציב בעיה לממשלו של ג'ו ביידן – מדווח וושינגטון פוסט בהתבסס על שיחות עם פקידים בהווה ובעבר ועם פרשנים.

כל הנשיאים מסיימים את תפקידם כאשר מידע ביטחוני רב ערך מצוי בראשיהם, כולל הנהלים להפעלת נשק גרעיני, יכולות איסוף מודיעין והפיתוח של מערכות נשק חדישות. אבל אף נשיא חדש לא היה צריך לחשוש שמא קודמו יחשוף סודות כאלו, כפי שביידן חייב לחשוש בנוגע לטראמפ. לא רק שיש לו עבר של חשיפת סודות, אלא שהוא גם עונה במלואה על ההגדרה של סיכון ביטחוני: שקוע בחובות כבדים, כועס על ממשלת ארה"ב, בטוח שהייתה קנוניה נגדו ב-2016 ומשוכנע שהבחירות נגזלו ממנו ב-2020.

לטראמפ הייתה גישה לכל המידע הסודי של הממשל והוא יכול היה לחשוף מה שרצה למי שרצה. לאחר סיום כהונתו עדיין תהיה לו גישה למידע מסווג של ממשלו, אך לא תהיה לו סמכות לחשוף אותו. מומחים חוששים שרברבנותו של טראמפ תגרום לו לגלות סודות בעצרות המונים או בשיחות אישיות עם מנהיגים זרים, למשל על אייר פורס 1 או על המיקומים של מל"טי ריגול. מומחים רבים מציינים, כי טראמפ ייחד תשומת לב מועטה בלבד לתדרוכי המודיעין ומעולם לא הבין כיצד באמת עובדת מערכת הביטחון הלאומי; הבורות שלו עשויה להיות משקל הנגד הטוב ביותר לסיכון הנובע ממנו.

"נשיא בעל ידע ומידע עם האישיות של טראמפ היה אסון. הנחמה היחידה היא בכך שהוא לא שם לב", אומר ג'ק גולדשמידט, שניהל את מחלקת הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים בממשל ג'ורג' בוש הבן. הגנרל פיטר זוואק, שהיה הנספח הצבאי ברוסיה בשנים 2014-2012, מוסיף: "הוא כנראה לא יודע הרבה על פרטי האיסוף המודיעיני, אבל יש לו חלקים וקטעים". אין סיכוי של ממש שטראמפ יודע פרטים כמו שמותיהם של סוכנים או מקומות בהם מוטמנים מכשירי מעקב, אבל קרוב לוודאי שהוא יודע פרטים משמעותיים על תהליך איסוף המודיעין, שיהיו רבי ערך ליריבותיה של ארה"ב. הוא גם אמור לדעת על יכולות צבאיות מיוחדות, פרטים על לוחמת סייבר וריגול, הלווינים שבשימוש ומבצעים חשאיים שרק הנשיא מוסמך לאשר.

ברשותו של טראמפ יש גם מידע מודיעיני, שעצם חשיפתו עלולה ללמד על זהותו של המקור העומד מאחוריו. בשיחה ידועה לשמצה בחדר הסגלגל בשנת 2017 הוא מסר לשר החוץ הרוסי ולשגריר רוסיה בארה"ב מידע סודי ביותר על דאעש, שקיבלה ארה"ב מאחת מבעלות בריתה [לפי פרסומים קודמים המידע הגיע מישראל] ובכך סיכן את המקור. הוא היה חסר זהירות באותה מידה כאשר ניסה להפחיד אויבים: ב-2019 צייץ טראמפ צילום אוויר מפורט של אתר שיגור אירני – אחד הסודות הכמוסים ביותר של ארה"ב, משום שניתוח של צילום כזה מאפשר לגלות פרטים על יכולות הלווין.

הפוסט מזכיר, כי טראמפ לא היסס לחשוף מידע לצרכים פוליטיים, כאשר לחץ לפרסם מסמכים על חקירת התערבותה של רוסיה בבחירות 2016. בחודש שעבר פרסם מנהל הביטחון הלאומי, ג'ון רטקליף, מנאמניו של טראמפ, מסמכים של ה-FBI בנוגע לרוסיה ולאפשרות שהקמפיין של הילרי קלינטון ינסה לייחס לרוסיה את הפריצה לשרתים של המפלגה הדמוקרטית. מסמכים אלו פורסמו בהשמטות ניכרות, אך מקורות המכירים את תוכנם אומרים, כי ייתכן שגם מה שפורסם היה מספיק כדי ללמד את מוסקבה על מקורות מודיעין אמריקניים.

מומחים מסכימים שהסכנה הגדולה ביותר מצידו של טראמפ היא השלומיאליות בה הוא נוהג במידע מסווג, אך יש אפילו מי שמעלים את האפשרות שהוא ינסה לסחור במידע כדי לקדם את עסקיו בחו"ל או לנקום ביריביו מבית. טראמפ ניצב בפני הר של חובות, כולל מאות מיליוני דולרים להם הוא ערב באופן אישי. "בעלי חובות ניכרים הם תמיד מקור של דאגה רצינית לאנשי הביטחון", אומר לארי פייפר, שהיה ראש המטה של מנהל ה-CIA, מייקל היידן. "המצב האנושי הוא שברירי, ואנשים במצב נואש מקבלים החלטות נואשות. רבים ממי שריגלו נגד ארה"ב היו פגיעים מבחינה כספית".

מבחינה מעשית, מציין הפוסט, לא יכול ממשל ביידן לעשות הרבה כדי למנוע מטראמפ לגלות סודות. נשיאים לשעבר אינם חותמים על התחייבות לשמירת סודיות, ויש להם זכות לגשת למידע מסווג של ממשלם. מצופה מהם לשמור על סודיות, אבל אין חובה חוקית כזאת. ביידן יכול לסרב לתת לטראמפ תדרוכים מודיעיניים, הניתנים לנשיאים לשעבר לפני שהם נפגשים עם מנהיגים זרים או נשלחים למשימות דיפלומטיות בידי הממשל המכהן; ממילא איש אינו מצפה שביידן ישתמש בשירותיו של קודמו.

קו ההגנה האחרון הוא המישור הפלילי: חוק הריגול כבר שימש בהצלחה כדי להרשיע עובדי ממשל בהווה ובעבר אשר גילו מידע שהזיק לביטחון הלאומי של ארה"ב. הוא מעולם לא הופעל נגד נשיא לשעבר. אבל כאשר יהפוך טראמפ לאזרח פרטי ב-20 בינואר 2021, החסינות שלו תפקע.