ברוב רחבי העולם, ובמיוחד בקרב בעלות בריתה של ארה"ב, נשמעה אנחת רווחה עם נצחונו של ג'ו ביידן. תחת נשיאותו שוב לא יהיו בריונות ואיומים לפרוש מברית נאט"ו; ארה"ב תפסיק להתייחס לאיחוד האירופי כאל אויב ואל כוחותיה בקוריאה הדרומית כמשימת סחטנות. במקום כדור ההרס של דונלד טראמפ, צופה אקונומיסט, ביידן יושיט את ידו ויציע שיתוף פעולה בטיפול במשברים עולמיים – החל מהקורונה וכלה בשינויי האקלים. תחת טראמפ שקעה תדמיתה של ארה"ב ברחבי העולם לשפל חסר תקדים; ביידן מבטיח לשוב ולהדגיש את ערכיה ואת היותה מגינת זכויות האדם.

בעלי ברית תופסים מקום מרכזי בחזונו של ביידן. הוא רואה אותם בצדק כמכפילי כוח להשפעתה של ארה"ב: לא מדינה אחת עם רבע מהתוצר העולמי, אלא קבוצת מדינות עם למעלה ממחציתו. ביומו הראשון בתפקיד הוא יחזיר את ארה"ב להסכם פריז ובהמשך יותיר אותה בארגון הבריאות העולמי, יבטיח שהסכם הגבלת החימוש האחרון עם רוסיה יוארך וינסה לחזור להסכם הגרעין עם אירן בתנאי שזו תמלא את תנאיו.

לידידיה של ארה"ב יש רשימה ארוכה של משאלות ממשאל ביידן: החל מארגונים ומדינות שטראמפ ניצל לרעה (כמו האו"ם וגרמניה) ועד חלקי העולם מהם התעלם (אפריקה). אבל המסע לא יהיה כולו חלק. לא כל המדינות מתגעגעות לימי אובמה, כאשר ארה"ב "הנהיגה מאחור" וטשטשה את הקווים האדומים שהציבה. כמה מחברות נאט"ו הניצבות בחזית מול רוסיה העדיפו את מדיניות הביטחון של טראמפ, ובעלות הברית של וושינגטון באסיה קידמו בברכה את הצורה בה התעמת עם סין. ביידן יצטרך להוכיח שאינו מתכוון להתרכך.

בראש סדר העדיפויות של ביידן יעמדו הקורונה והכלכלה. בשני התחומים הוא יכול לצפות למעט תמיכה ולהרבה התנגדות מצד הסנאט, אם כצפוי יישאר בשליטת הרפובליקנים. בעיות כאלו מבית יכולות להמעיט את הרצון לעסוק בבעיות שמחוצה לו. איש אינו יכול להיות בטוח שהטראמפיזם לא יחזור ב-2024, אולי אפילו בדמותו של טראמפ עצמו.

לכן, טוען אקונומיסט, בעלות בריתה של ארה"ב צריכות לא להעלות דרישות אלא להראות שיעשו הכל כדי לעמוד על רגליהן. חברות נאט"ו צריכות להימנע מקיצוץ בתקציבי הביטחון רק משום שייפסקו ההצקות שהיו מנת חלקן תחת טראמפ. גרמניה צריכה לסייע לצרפת במאמציה לבנות את יכולות ההגנה האירופיות, ואפשר לעשות זאת בלי לפגוע בנאט"ו. יפן, קוריאה הדרומית ואוסטרליה צריכות להמשיך את שיתוף הפעולה הימי ביניהן, שתי הראשונות צריכות להגביל את המחלוקות ביניהן וטייוואן צריכה לתרום יותר למימון הגנתה. בעלות הברית צריכות גם לעבוד עם וושינגטון כדי לשקם את הסדר העולמי. הן יכולות לתמוך בפעולות שמטרתן להתנגד להרחבת ההשפעה של רוסיה וסין, ולהצטרף למאמציו של ביידן להגביל את פליטת גזי החממה.

ביידן יתייצב בפני עולם מלא בעיות, אבל גם יתחיל מנקודת כוח. תודות לטראמפ, העיצומים על יריבות כמו ונצואלה ואירן יכולים לשמש כקלף מיקוח. בין ידידיה של ארה"ב הוא יכול להשתמש באנחת הרווחה כלפי שובה של ארה"ב לעמדת המנהיגות, כמקור לדרישה שישתתפו במידה רבה יותר בנשיאת הנטל. בעלות בריתו ינהגו בחוכמה אם ייענו בהתלהבות לקריאה זו.