קול נדרי (סיפור עם)

וְהַיָּמִים הֵם יְמֵי חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן
וּתְפִלָּה לְהוֹרָדַת הַגְּשָׁמִים כַּמּוּבָן
נִשֵּׂאת בְּפִי כָּל הַצִּבּוּר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת
וּבַעֲיָרָה בְּפוֹלִין קְבוּצַת יְהוּדִים מִתְכַּנֶּסֶת.
אַךְ אוֹיָה, לֹא מוּשְׁלָם זֶה הַמִּנְיָן
וְהָרַב נֶחְפַּז לָצֵאת מִן הַבִּנְיָן
לְחַפֵּשׂ יְהוּדִים לְהַשְׁלִים זוֹ הַתְּפִלָּה
וּמוֹצֵא שְׁנֵי גַּנָּבִים, בִּמְחִילָה.
הוּא בִּקְּשָׁם לָבֹא וּלְהַשְׁלִים אֶת הַמִּנְיָן.
"לֹא", אָמְרוּ, "אֵין לָנוּ בָּזֶה עִנְיָן,
שְׁנֵינוּ יְהוּדִים לֹא מַאֲמִינִים
וְלֹא שָׂמִים יְהָבֵנוּ עַל נִסִּים!"
הָרַב דִּבֵּר עַל לִבָּם וְשִׁכְנֵעַ אוֹתָם
שֶׁתְּפִלָּה זוֹ חֲשׁוּבָה עֲבוּר כֻּלָּם,
"גְּשָׁמִים מִשָּׁמַיִם אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַבּוֹרֵא

וְהַשְׁלְמַת מִנְיָן, מִצְוָה גְּדוֹלָה הִיא לְגַמְרֵי..."
צָחֲקוּ הַשְּׁנַיִם וְהֵעֵזּוּ נֶגְדּוֹ פָּנִים:
"לֹא מִתְפַּלְּלִים אָנוּ הֲמוֹן שָׁנִים
וְהַבּוֹרֵא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מִי אָנוּ,
מָה פַּרְנָסָתֵנוּ וּמָה מִשְׁלַח יָדֵינוּ -
וּבְשֶׁל תְּפִלַּת אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
יֵרְדוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה? הַקְּהִלָּה לֹא כּוֹעֶסֶת?"

עָנָה לָהֶם הָרַב בְּבִטְחָה וּלְלֹא בִּלְבּוּל:
"אֲנָשִׁים דּוּגְמַתְכֶם הֵבִיאוּ אֶת הַמַּבּוּל
וְגֶּשֶׁם עֲבוּרְכֶם זֶה עִנְיָן שֶׁל מָה בְּכָךְ?
הַשְׁלִימוּ הַמִּנְיָן, נִתְפַּלֵּל וְנִוָּכַח".
הִסְכִּימוּ הַשְּׁנַיִם, מִשּׁוּם בְּדִיחוּת הַדַּעַת
הִתְפַּלְּלוּ עִם כֻּלָּם, מִבְּלִי הַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת
שֶׁתְּפִלָּתָם שֶׁל חוֹטְאִים מִתְקַבֶּלֶת בְּשִׂמְחָה
עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא וּמַלְאָכָיו בִּבְרָכָה.

בְּעֵת תְּפִלָּתָם הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם
בְּרָקִים וּרְעָמִים נִשְׁמְעוּ שִׁבְעָתַיִם
וְגֶשֶׁם נִתָּךְ עַל הָאָרֶץ הַצְּחִיחָה
וְעַל פְּנֵי הַשְּׁנַיִם הִתְפַּשְּׁטָה מְבוּכָה.

"בְּרוּכִים תִּהְיוּ!" לָחַץ יְדֵיהֶם הָרַב
"נִשְׂמַח לִרְאוֹתְכֶם פֹּה בַּחֹרֶף, בַּסְּתָו..."
בֵּרְכוּ אוֹתָם גַּם שְׁאַר הַמִּתְפַּלְּלִים
וְנוֹתְרוּ הַגַּנָבִים הֲמוּמִים, לְלֹא מִלִּים!
אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם זֶה לָזֶה בְּרֹב רִגְּשָׁה:
"אֱלֹהִים שָׁמַע מִפִּינוּ זוֹ הַבַּקָּשָׁה
לְהוֹרָדַת גְּשָׁמִים לָאֲדָמָה הַטּוֹבָה
וְלֹא דָּן אוֹתָנוּ, חָלִילָה, לְכַף חוֹבָה
אַךְ נָתַן סִימָן שֶׁנְּשַׁנֶּה דְּרָכֵינוּ הָרָעוֹת,
שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בְּיוֹשֶׁר וְלֹא רַק מִגְּנֵבוֹת..."
כָּךְ אָמְרוּ זֶה לְזֶה וְנָדְרוּ נֵדֶר בְּאָזְנֵי הָרַב
לְהִתְפַּלֵּל בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶף, בָּאָבִיב וּבַסְּתָו!