שווים בפני ההיסטוריה

אדם מה יש לו בחייו, חייו, ובלכתו - מורשת. אבות האומה, גם אם לצמד מילים רב משמעות זה יש צמרמורות באות השנייה מאי ההלימה בין התואר למי שמבקשים לשאתו, מבקשים להותיר מורשת על-פי חזונם, מטרותיהם בחייהם וזיכרונות משולבים ביעדים שטרם הספיקו לממש.

ראשי ממשלה ונשיאים דאגו תמיד למקומם ומשקלם הסגולי ברצף ההיסטורי, בעולם כמו בארץ, מדוד בן-גוריון, דרך יצחק רבין, עבור למנחם בגין וסיים בשמעון פרס. לא לכולם הוקמו היכלות של שיש ומנורות קריסטל ובדולח, לא בכולם מתקיימת פעילות ענפה רב גילית, המותירה את זכרו של המונצח בתודעה הקולקטיבית, לא לכולם יש משאבים המאפשרים זיכרון משומר שיטתי. לא לכולם יש לובי אקטיבי הפועל במלא העוצמה וממומן מקרנות כאלה ואחרות, לא כולם משופעים בממון מתורמים בעלי ממון.

כך נולד הפער העצוב בין מי שבנו, פעלו, ייצרו, עיצבו את הזהות הישראלית, לחמו למען אזרחי המדינה בימים לבנים, הטביעו חותמם, לבין מי שאף הם פעלו למען אזרחי ישראל אך מכונות יחסי הציבור, הנדוס התודעה ומי שהתכתבו עם הנרטיבים שרשויות הכוח וההשפעה חפצו ביקרם והאלילו אותם ואת פועלם, הפכו אותם לאלים מוגנים, מושאי הערצה, ראויים להנצחה בלתי מידתית.

כיום פועלים ברמות שונות גופי הנצחה וזיכרון לאישים הבאים, חלקם במימון מלא של המדינה: עמותה להנצחת משה שרת, יד חיים הרצוג, יד חיים ויצמן, יד לוי אשכול, יד דוד בן-גוריון, יד בן צבי, מרכז זלמן שז"ר, המרכז למורשת מנחם בגין, המרכז למורשת יצחק רבין, ומרכז פרס לשלום. יש מבין ראשי הממשלות שנפטרו וטרם נמצא להם יד או מרכז כמו יצחק שמיר, גולדה מאיר, אריאל שרון.

מבין נשיאי המדינה שאינם בחיים וטרם נמצא להם יד או מרכז כמו עזר ויצמן, אפרים קציר ויצחק נבון, אשר מרכז להנצחת מורשתו נבנה בימים אלה בנאות קדומים ובנייתו אמורה להסתיים במהלך השנתיים הקרובות. נשיאי מדינה החיים עמנו היום, אשר שלא כמו הנשיא שמעון פרס אשר בחייו דאג להקמת מרכז הנצחה בדמות 'מרכז פרס לשלום', הם משה קצב וראובן ריבלין. ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, כמו ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר בתפקידו בהיסטוריה של מדינת ישראל בנימין נתניהו, טרם עשו מעשה פרס.

בניית בית מורשת ועדות שיקבעו לדורות, יד או מרכז להנצחת מורשת ראשי הממשלה והנשיאים הוא דבר חשוב, משמעותי ומקובל. אך יותר מזה חשובה האמת ההיסטורית. את יד או מרכז זה פוקדים היסטוריונים, חוקרים, נערות ונערים, עולים חדשים אשר עבור כולם זו האמת ואין בילתה. האם כל ראש ממשלה ראוי ליד או למרכז? האם כל נשיא מדינה ראוי להנצחה ביד או במרכז? לא בטוח.

ראוי היה שמדינת ישראל, מעבר ליוזמות הנצחה משפחתיות, אידאולוגיות ופוליטיות, תייסד ותבנה היכל ראוי ומכובד לראשי הממשלה ולנשיאי ישראל ובו יוקדש מקום לכל אחד ממנהיגי המדינה, חזונו, הישגיו, מורשתו, כתביו, ומסמכיו ההיסטוריים. מדינת ישראל מעבירה עשרות מיליוני שקלים בשנה להנצחת ראשיה, השקעה חד-פעמית לבניית היכל מרשים בירושלים, בירת ישראל והעם היהודי, המכבד את המנהיגים ואת האזרחים, תוך הקצבה שנתית לאחזקתו ותפעולו הם בהחלט ערובה להנצחה שאינה מפלה בין המנהיגים.