|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
פוגלמן, חיות והנדל. שתי מילים [צילום: עידן יוסף] למנוע את נפילת הממשלה [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

הרמז שנתן בג"ץ בצו על תנאי בנוגע לתקציב

התערבות בחוק יסוד: בשל "שימוש לרעה"

ויכוח נוקב על סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד מתקרב לנקודת הרתיחה - הן בנושא ממשלת החילופים והן בנושא דחיית אישור התקציב חיות, הנדל ופוגלמן הורו לנמק מדוע דחיית התקציב לא תבוטל בשל "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת" זהו רמז למסלול בו עשוי ללכת בג"ץ בבואו לתת תשובה לשאלה המכרעת של התערבותו
25/11/2020  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות

הוויכוח החריף ביותר במערכת היחסים בין בית המשפט העליון לבין הכנסת מתקרב לנקודת רתיחה: האם לבג"ץ יש סמכות לפסול חוק יסוד. השאלה תלויה ועומדת מזמן בנוגע לחוק יסוד הלאום, שהדיון בו נתקע בשל מערכות הבחירות. כעת היא ניצבת במלוא עוזה ובצורה אקטואלית וחשובה ביותר בשני עניינים: חקיקת ממשלת החילופים ודחיית תקציב המדינה. שתי מילים של בג"ץ אתמול (יום ג', 24.11.20) מרמזות על הכיוון עליו חושבים השופטים.

הוויכוח מתחיל בתפיסת היסוד של אהרן ברק, אותה מסביר פרופ' עמיחי כהן בספרו "מלחמות הבג"ץ" - וכאן העמדות דווקא הפוכות מן המקובל. ברק סבור, כי הכנסת פועלת בשני כובעים: הרשות המכוננת והרשות המחוקקת. הכנסת הראשונה הייתה אמורה לאשר את חוקתה של ישראל, אבל המפלגות הדתיות התנגדו בתוקף בנימוק שהתורה היא-היא חוקתו של העם היהודי ואין בלתה. כפשרה נקבע, כי הכנסת תאשר חוקי יסוד שיחדיו - לאחר שיתווסף אליהם מבוא - יהיו חוקתה של המדינה. מפעל זה נמשך עשרות שנים ולא הושלם עד היום, משיקולים פוליטיים.

לדעת ברק, את חוקי היסוד קובעת הכנסת מתוקף סמכותה כרשות מכוננת - זו המופקדת על ניסוח החוקה ואישורה. מאחר שהכנסת הראשונה לא השלימה עבודה זו, עברה הסמכות לכנסת השנייה ולשלישית וכך הלאה עד לכנסת הנוכחית. כאשר כל כנסת מחוקקת חוק יסוד או מתקנת אותו, היא פועלת מתוקף סמכותה כרשות המכוננת. זאת, להבדיל מסמכותה כרשות המחוקקת בכל חוק אחר. כל חוק יסוד הוא פרק מן החוקה, וככזה יש לו עליונות על החקיקה הרגילה. לדעת ברק, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק גוברים על חוקים אחרים - ולכן במקרה של סתירה, יש לבטל את החוקים האחרים. לשיטתו, מי שמוסמך לפרש את החוקים הללו הוא בית המשפט העליון.

מתנגדיה של גישה זו, שהבולט בהם הוא פרופ' דניאל פרידמן, דוחים את תזת "שני הכובעים" של ברק. לשיטתם, לכנסת מעולם לא הייתה סמכות לקבוע חוקה - שכן זו אמורה להיקבע בידי העם כולו, לאחר דיון ציבורי מקיף ואולי גם להיות מאושרת במשאל עם. לכן, ממילא, גם לחוקי היסוד אין מעמד גבוה משל חוקים אחרים; לכן, ממילא, לא ניתן לבטל חוקים אחרים בנימוק שהם סותרים את חוקי היסוד; ולכן, ממילא, כל הביקורת החוקתית של בג"ץ על החקיקה היא חסרת בסיס.

הדיון הנוכחי על ממשלת החילופים ועל התקציב גורם למעשה להיפוך עמדות. ההסכם להקמת הממשלה הנוכחית קבע שיש לעגן בחוק יסוד הכנסת ובחוק יסוד הממשלה את המנגנון של הרוטציה בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ. בממשלות רוטציה אחרות די היה בהסכם, אבל חוסר האמון בין מרכיביה של הממשלה הנוכחית כה עצום, עד שהיה צורך בחקיקה (וגם זה כנראה לא עזר, אבל זה עניין אחר). לכן, חוקקה הכנסת את התיקונים לשני החוקים - ונגדם הוגשו עתירות לבג"ץ. בדומה לכך, כדי למנוע את נפילת הממשלה בחודש אוגוסט בשל אי-אישורו במועד של תקציב 2020, נחקק תיקון לחוק יסוד הכנסת, אשר קבע - חד-פעמית - שניתן לאשר אותו עד 23 בדצמבר. גם נגד תיקון זה הוגשו עתירות, שהובילו לצו על תנאי שניתן אתמול.

הטיעון המרכזי של אנשי הימין ובראשם נתניהו הוא, שכאשר הכנסת מחוקקת חוק יסוד - היא פועלת כרשות מכוננת ואין לבית המשפט העליון סמכות להתערב בעבודתה. שימו לב: הטיעון ששימש את ברק ומשמש מאז את בג"ץ להתערבות בחקיקה הרגילה, משמש כעת את הצד השני כנימוק לחוסר סמכותו להתערב בחקיקת יסוד. היועץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת לא הביעו דעה ברורה בנושא בעתירות בנוגע לממשלת החילופים, בנימוק שאין צורך להכריע בו כעת, שכן החקיקה הנקודתית הזו אינה מהווה פגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיה ולכן אינה מצדיקה התערבות שיפוטית. מדבריהם של אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל בדיון בעתירות אלו עלה, כי הם סבורים שעקרונית יש להם סמכות - והשאלה הגדולה היא מהם גבולותיה.

המחלוקת היא משמעותית וקשה מאוד, אולי בלתי אפשרי, להגיע בה להכרעה ברורה. מצד אחד, אין שום חוק שמסמיך את בית המשפט להתערב בחוקי יסוד. אם נניח שחוקי היסוד נעלים על אחרים, אזי רק חוק יסוד מפורש יכול לאפשר ביקורת שיפוטית עליהם - ואין חוק כזה. מצד שני, אין להגיע למצב בו הכנסת תוכל לעשות ככל העולה על רוחה בחוקי יסוד ואיש לא יוכל להתערב. נניח שהכנסת תקבע שהבחירות יתקיימו רק אחת לעשר שנים, או תשלול את זכות הבחירה ממי שלא שירת בצה"ל, או תקבע שאין להקציב כספים למוסדות דת. האם גם אז בית המשפט לא יוכל להתערב? ודאי שאיננו רוצים להיות במצב כזה, שמשמעותו היא אחת: חיסול הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל.

כאן נכנס לתמונה הצו על תנאי שהוציאו חיות, הנדל ועוזי פוגלמן בנוגע לדחיית התקציב. נאמר בו: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה), כולו או סעיפים מתוכו - בטל מכיוון שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת". מילות המפתח הן "שימוש לרעה". לכנסת יש סמכות מכוננת, אבל אסור לה להשתמש בה לרעה. השאלה הגדולה תהיה, כיצד יוגדר "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת", דהיינו בחקיקתו של חוק יסוד.

דומה שהכל יסכימו, שהענקת פטור מוחלט ממיסים לחברי הכנסת או חסינות מוחלטת מהליכים פליליים יהיה שימוש לרעה. אבל מה עם מקרה בו מוכנס שינוי נקודתי ומשמעותי בחוק יסוד בשל צרכים פוליטיים ספציפיים - בדיוק כמו שני המקרים הנדונים כעת? האם מותר לכנסת לבצע שינויים כאלה כדי לאפשר להקים ממשלה ולהמשיך את קיומה? יטען הטוען: הכנסת היא גוף פוליטי ומותר לה לפעול משיקולים פוליטיים, במיוחד בשעת משבר. יטען הטוען שכנגד: חוק יסוד אמור להיות יצוק בבטון ולא להוות גומי שניתן למתוח פעם לכאן ופעם לשם. ההכרעה השיפוטית תהיה על-פי אותו מבחן חמקמק ובלתי מוגדר, הגורר ביקורת לא-מעטה: מבחן הסבירות.

אם הניתוח שלנו נכון, בית המשפט העליון יבהיר בפסקי הדין הקרובים, שסמכותו להתערב בחקיקת יסוד מוגבלת למקרים בהם נעשה בה "שימוש לרעה". ייתכן גם שהשופטים (בשני המקרים מדובר בהרכבים של תשעה שופטים) יתנו רשימה לא-סגורה של מקרים המהווים "שימוש לרעה" ומבחני-עזר לזיהוי מקרים כאלה. ואז יהיה עליהם להכריע, האם ממשלת החילופים ודחיית התקציב מהווים שימוש לרעה. דבר אחד בטוח: תהא הפסיקה אשר תהא - היא תגרור תשואות מצד אחד ושריקות בוז מן הצד השני, הכל בהתאם לפוזיציה הפוליטית.


תאריך:  25/11/2020   |   עודכן:  25/11/2020
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
התערבות בחוק יסוד: בשל "שימוש לרעה"
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בני בנקר
25/11/20 10:32
2
לוגי
25/11/20 14:56
3
פנחס
29/11/20 17:15
4
יהודה אלידע
5/12/20 01:23
5
יהודה אלידע
5/12/20 01:23
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
"אחד התפקידים החשובים ביותר כיום של בית המשפט העליון הוא להגן על הכנסת מפני כוחה העודף והמתעצם של הממשלה". כך אומר (יום א', 22.11.20) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. "בדרך כלל אומרים שתפקידו הוא למנוע עריצות של הרוב ולמנוע פגיעות בזכויות אדם. כעת אנו לומדים שיש לו תפקיד לא פחות חשוב בין הרשויות". הוא דיבר בערב השקה מקוון לספרו של פרופ' עמיחי כהן "מלחמות הבג"ץ".
22/11/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
האמנם האליטה האשכנזית-חילונית-בורגנית ניסתה לשמר את מעמדה? בדיקה הגיונית ועובדתית מראה שלטענה זו אין על מה לסמוך פרק מהספר החדש "מלחמות הבג"ץ"
17/11/2020  |  פרופ' עמיחי כהן  |   כתבות
פרופ' דניאל פרידמן, מהמבקרים החשובים ביותר של בית המשפט העליון, מבסס את עמדתו נגד המהפכה החוקתית על הטענה הפשוטה שלכנסת מעולם לא הייתה הסמכות להעניק חוקה למדינת ישראל. לכן המהפכה החוקתית היא למעשה הפיכה, שבה נטל לעצמו בית המשפט את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת.1
17/11/2020  |  פרופ' עמיחי כהן  |   כתבות
לכל סוגיה שנויה במחלוקת יש מותג. המותג של המאבק הפוליטי סביב בית המשפט העליון הוא "המהפכה החוקתית". את הביטוי טבע נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כאשר הסביר מדוע בית המשפט בוחן חוקים לאור התאמתם לחוקי היסוד. מבקריו של בית המשפט נתלו בביטוי ותקפו אותו. פרופ' דניאל פרידמן, למשל, קבע בספרו "הארנק והחרב", כי "לא קיים שום מסמך הקובע כי יש לישראל חוקה. אין אף מסמך רשמי אחד של הכנסת או של אסיפה מכוננת (שתפקידה לנסח חוקה) הנושא כותרת חוקה. ובהעדר מסמך כזה, ממילא לא קיימת חוקה שנאמר בה כי היא עליונה על חוקים רגילים".1
17/11/2020  |  פרופ' עמיחי כהן  |   כתבות
יו״ר הכנסת, ח״כ יריב לוין, תוקף את החלטת בג"ץ, לנמק בתוך שלושה שבועות מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד הממשלה אשר עיגן את מנגנון ממשלת החילופים ולנמק מדוע לא יבוטלו שינויים בחוק יסוד הכנסת, המקשים על הבעת אי-אמון בממשלה ועל ביטול חקיקת ממשלת החילופים.
12/11/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ממשלה 35  /  מי ומי  
בג"ץ קורע את החברה הישראלית  /  איתמר לוין
העליון עשוי לשנות מעמד המאסדר  /  איתמר לוין
הביקורת מבטאת ירידת אמון בבתי המשפט  /  איתמר לוין
האיום הפוליטי איננו רק על בג"ץ  /  יצחק זמיר
שכרון-כוח  /  גדעון סער
בית המשפט העליון נגד המדינה היהודית  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il