בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
לבנון וישראל: שוב מו"מ <br>
|
ההודעה על פתיחת מו"מ בין לבנון לבין ישראל על מאגרי הגז השנויים במחלוקת סמוך למים הטריטוריאלים של שתי המדינות הפתיעה רבים. טרם נקבע מועד רשמי לפתיחת המו"מ אך זו אינה הפעם הראשונה בה מתנהלים מגעים מעין אלה בין שתי המדינות
לאחר רציחתו של בשיר ג'ומייל בספטמבר 1982 נבחר אחיו אמין לכהן כנשיא לבנון בעוד ישראל שקועה בבוץ הלבנוני והלבנונים נמצאים בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה בדם. כתוצאה מכך הגיע ג'ומייל למסקנה שעליו להגיע להסדר עם ישראל שיביא לנסיגתה מלבנון, וב-28 בדצמבר נפתח מו"מ בין שתי המדינות בתיווכה והשתתפותה של ארה"ב. מלכתחילה היו הדעות חלוקות בנושאים רבים: לבנון התעקשה על כך שהמו"מ יישא אופי צבאי ויתנהל על-ידי קציני צבא (כפי שאמור להיות במגעים האמורים להיפתח בימים אלה) ואילו ישראל ביקשה שהוא יתנהל בירושלים במעמד שרי החוץ של שתי המדינות. לבנון ביקשה שההסכם העתידי יתבסס על הסכם הפסקת האש משנת 1949 בעוד שישראל דרשה את ביטולו של הסכם זה וכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות, קרי, הסכם שלום בדומה לזה שנחתם עם מצרים ב-1979. הממשל האמריקני שלח שני שליחים שיעקבו אחר המו"מ ויסייעו לו - המתווך פיליפ חבּיבּ ועוזרו מוריס דרייפר. בסיועם הושגה פשרה לפיה המו"מ יתנהל בו-זמנית בפרבר ח’לדה שבדרום ביירות ובקריית שמונה בהשתתפות בכירים ממשרדי החוץ, הביטחון והצבא. המשלחת הלבנונית, שבראשה עמד השגריר אנטואן פתאל, מומחה בעל שם עולמי למשפט בינלאומי, כללה את השופט אנטואן בארוד, השגריר אבראהים ח'רמא, הגנרל עבאס חמדאן, סגן אלוף סעיד קעקור וסגן אלוף מניר רחים. בראש המשלחת הישראלית עמד מנכ"ל משרד החוץ דוד קמחי, והיא כללה את אליקים רובינשטיין, השגריר שמואל דיבון, אברשה תמיר ומפקדי צבא נוספים. דרייפר עמד בראש המשלחת האמריקנית. עיקר הנושאים בהם עסק המו"מ היה סיום מצב המלחמה בין שתי המדינות, קביעת הסדרים ביטחוניים, והסדרת היחסים הבילטרליים והערבויות ההדדיות. לאחר כחצי שנה של סבבי דיונים קשים ומורכבים נפגשו ב-17 במאי 1983 נציגי שלושת הצדדים באווירה חגיגית בח'לדה, ובהמשך בקריית שמונה, על-מנת לחתום על הסכם שהיה אמור להביא למראית עין של נורמליזציה בין שתי המדינות ולהוביל תוך שלושה חודשים לנסיגת ישראל מלבנון. במקביל לאישורו על-ידי לבנון אושר ההסכם על-ידי הכנסת ברוב גדול. ההסכם היווה איזון עדין בין השאיפות והאילוצים של שתי המדינות שאפשר שינוי מהותי של היחסים ביניהן, קרי - סיום מצב המלחמה בין ישראל לבין לבנון. עם זאת, היחסים הבילטרליים לא הוגדרו באופן רשמי כ"שלום" והמילה "הכרה" לא נכללה בהסכם שכלל את המרכיבים הבאים: התחייבות הדדית לכיבוד הריבונות, העצמאות והגבולות; הכרזה משותפת על סיום מצב המלחמה; התחייבות לאיסור ולמניעת טרור והסתה ושורת הסדרים לנִרמול היחסים האזרחיים, התרבותיים והכלכליים בין שתי המדינות. ההסכם אף מיסד הסדרי ביטחון בשטח שמדרום לנהר האואלי שהוגדר כ"אזור ביטחון" וסוכם שייעשה בו מאמץ מיוחד למניעת טרור על-ידי שתי חטיבות של צבא לבנון: "חטיבה טריטוריאלית" שתפעל מהגבול הבינלאומי ועד נהר הזהראני (בה ישולבו כוחות "צבא דרום לבנון" שבחסות ישראל) וחטיבה רגילה שתיערך מהזהראני ועד נהר הליטאני. הסדרי ביטחון אלה היו אמורים לאפשר את נסיגת צה"ל מלבנון במקביל ליציאת הכוחות הזרים האחרים כצבא הסורי וכוחות אש"ף. לבנון הייתה אמורה להיות המדינה השנייה שתחתום על הסכם שלום עם ישראל, ואולם התנגדות הפלגים הפרו-סורים בלבנון והתנגדותה החריפה של דמשק, ששלטה במרבית שטחי המדינה ושלא נרתעה מאיומים ישירים על חיי הנשיא דחפו את ממשל ג'ומייל לבטל את ההסכם "בדקה התשעים" ולהפסיק כל מגע עם ישראל. כך התרחק השלום בין שתי המדינות.
|
תאריך:
|
25/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2020
|
|
אדי כהן
|
|
ביוזמת היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, התכנסה (יום ג', 17.11.20) ועדת הכלכלה לישיבה מיוחדת שעסקה בפיתוח תשתיות חלוקת הגז הטבעי. הישיבה התקיימה ברקע הרפורמה שאישרה ועדת הכלכלה לפני חמש שנים, שנועדה להסיר חסמים ביורוקרטיים שגרמו לעיכובים של שנים בחיבור המשק לרשת הגז הטבעי. מרגי פתח את הדיון ואמר כי ברצונו לבחון את הקשיים בחיבור לרשת הגז הטבעי ואי העמידה בציפיות.
|
|
|
יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, ח"כ אבי דיכטר, מציע לתקן את החוק כך שתחולתו תהיה ב-1 בינואר 2021 ולא רק ביום שיצטברו בקרן מיליארד שקל, כפי שקובע החוק הנוכחי. עוד מציע דיכטר, שרשות המיסים תעביר את כספי המיסים מיד כאשר חברות הגז ישלמו מיסים לרשות המיסים, ולא להמתין ליום שבו שומות החברות יהיו סופיות, דבר שיכול לעכב את העברת הכספים בכמה שנים.
|
|
|
שותפות ישראמקו ותמר פטרוליום, דור גז ואוורסט תשתיות - השותפויות האחרות המחזיקות בזכויות על מאגר הגז תמר, אשר אינן שותפות במאגר לוויתן - פנו (יום ד', 7.10.20) אל הממונה על התחרות במשק, עו"ד מיכל הלפרין, בטענה שסירוב נובל אנרג'י לספק גז טבעי לחברת החשמל הוא שימוש פסול בכוחה המונופוליסטי.
|
|
|
בהמשך לחוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הממונה על התחרות מיכל הלפרין, מתריעה (יום ג', 22.9.20) בפני נובל כי אם תמשיך להחזיק בזכות וטו בניגוד למתווה הגז, הממונה תשקול להטיל עליה הוראות שיחייבו אותה לקבל את הכרעת הרוב בתמר, בפרט ביחס לקביעת מחיר הגז בעסקות. כמו-כן, נובל לא תוכל לדרוש פיצוי מוגדל עבור מכירת חלקה בגז מתמר כפי שעשתה בעבר. ככל שלא תסדיר נובל את זכויותיה עד המועד הנדרש, ההוראות יוטלו כפוף לשמיעת נובל. הממונה הדגישה כי במידת הצורך ובהתאם לנסיבות היא לא תמתין עד לחלוף מועד כניסת האיסור על זכות הווטו לתוקף אלא תפעל באופן שיאפשר את כניסת ההוראות לתוקף בסמוך למועד שבו האיסור יחול.
|
|
|
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שמעה (יום ד', 9.9.20) סקירה מאת נציגי רשות הגז, חברת חשמל וחברת נתיבי הגז הטבעי.
|
|
|
|