הנשיא הנבחר ג'ו ביידן והצוות שסביבו חוזרים ומדגישים, כי הממשל החדש יוביל שינוי כיוון מול הקהילה הבינלאומית: שיקום התפקיד האמריקני בזירה הגלובלית וחידוש שיתוף הפעולה המולטילטרלי. הממשל כבר החל בתהליך שתכליתו הוגדרה כשיקום היחסים של ארה"ב עם בעלות בריתה המסורתיות, ובעיקר מדינות אירופה. בד-בבד, ארה"ב תחזור להסכמים בינלאומיים שממשל טראמפ פרש מהם ותחדש את שיתוף הפעולה עם המוסדות הבינלאומיים שנזנחו בתקופתו. הממשל החדש מקפיד להדגיש, כי יש סוגיות שניתן להתגבר עליהן רק בדרך של התמודדות משותפת.
מעבר לכך, גם הממשל החדש ייאלץ להתמודד עם התחרות הבין-מעצמתית ובעיקר עם האתגרים שמציבות סין ורוסיה לארה"ב. אין שוני רב בראיית האיום בין הדמוקרטים לרפובליקנים. עם זאת, צפוי, כי ממשל ביידן יאמץ דרך התמודדות אגרסיבית פחות מזו שננקטה על-ידי הממשל הקודם.
המדיניות במזרח התיכון
סביר, כי ממשל ביידן ימשיך את המגמה שהתחילה עוד בתקופת ברק אובמה ונמשכה בעידן דונלד טראמפ. על כן צפוי המשך החתירה לצמצום המעורבות האמריקנית במזרח התיכון, אומנם תוך עידכון אופן ניהול האינטרסים בו. מבחינת ישראל, ביידן וסגניתו קאמלה האריס מיחסים חשיבות אסטרטגית למערכת היחסים הבילטרלית עימה וכבר הוכיחו בעבר, הלכה למעשה, כי הם ידידים גדולים שלה. על סמך אמירותיו המפורשות במהלך קמפיין הבחירות ניתן להבין, כי ביידן יישאר מחויב לשמירה על יתרונה האיכותי הצבאי (QME) של ישראל, לא יתנה את המשך הסיוע הביטחוני בשינוי מדיניות ישראלית, והוא אינו צפוי להעביר את שגרירות ארה"ב ממעונה בירושלים.
עם זאת, פערים עלולים לצוף בין עמדת ממשל ביידן לעמדת ישראל לגבי מספר סוגיות:
- סוגיית אירן - צפויה לעמוד במוקד מדיניותו של הממשל במזרח התיכון. הממשל יבקש לאתר הדרכים לשיקום הסכם הגרעין, שממשל טראמפ פרש ממנו. במאמר דעה שפרסם במהלך הקמפיין פרס ביידן את מדיניותו בהקשר זה והתחייב לפעול למניעת השגת נשק גרעיני על-ידי אירן. כן קבע, כי אם אירן תחזור לציית להסכם, גם ארה"ב תעשה כן - כנקודת כניסה למו"מ שתכליתו, כך גם לפי השותפות האירופיות להסכם הגרעין, היא להאריך את משך הזמן של המגבלות שייכללו בהסכם המחודש וכן תהיה בו התייחסות לסטטוס ארסנל הטילים של אירן ולמתיחויות אזוריות במזרח התיכון. ביידן השאיר עמומה את התייחסותו לדרישה האירנית, המוצגת כתנאי מקדים לכניסה למו"מ - הסרת כל הסנקציות ופיצוי על השלכות הסנקציות האמריקניות מאז שהוטלו מחדש.
- ההסדר עם הפלשתינים - ביידן לא ימהר להציע הצעות משלו[ בוודאי כל עוד לא יחול שינוי בהנהגה הפלשתינית. לא ברור עד כמה יראה הממשל הנכנס ב"תוכנית המאה" שגובשה בתקופת טראמפ, או ברכיבים ממנה, בסיס לחידוש התהליך המדיני. צפוי, כי ביידן ימשיך לתמוך בתהליך לקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, גם אם אפשר שממשלו יהיה נדיב פחות מממשל טראמפ ב"תשלום" האמריקני עבור כינון יחסים עם ישראל. יצוין, כי גישתו של ביידן לסעודיה - הנחשבת השחקנית החשובה ביותר להשלמת המגמה – היא ביקורתית יותר מזו שאימץ טראמפ.
- יחסי ישראל-סין – עיקר המתח הקשור בסין בין ארה"ב לישראל נוגע להשקעותיה של סין בתשתיות וטכנולוגיות ישראליות. לפיכך, על ישראל לבחון מקרוב מהם הקווים האדומים של יועצי ביידן בנושא השקעות והעברות טכנולוגיות וידע, תוך התמקדות בתחומים הטכנולוגיים המובילים בתחרות האמריקנית-סינית, שבהם ישראל מצופה להגביל את שיתוף הפעולה שלה עם בייג'ינג. כמו-כן, על ישראל לנצל את ההזדמנות הגלומה בהנחת היסוד של הדמוקרטים בזכות מינוף בריתות, ולמצב עצמה כשותפה מרכזית של ארה"ב בהקשר הרחב של יחסי ארה"ב וסין. לשם כך, עליה להמחיש הקפדה על מענה לחששות אמריקנים באמצעות פיקוח גובר על השקעות סיניות בתחומים מסוימים.
היערכותה של אירן לממשל ביידן
בחירתו של ג'ו ביידן לוותה באנחת רווחה בטהרן - יותר מכישלונו של דונלד טראמפ מאשר מעצם ניצחון ביידן. זאת, הגם שעדין לא ברור להנהגה האירנית מה תהיה עמדתו של הממשל החדש ביחס לאירן. במערכת הפוליטית האירנית מתנהל ויכוח חריף לגבי שאלת החזרה למו"מ עם ארה"ב על הסכם הגרעין. הדילמה המרכזית מבחינת טהרן היא האם לנצל את בחירתו של ביידן ועניינו לשקם את הסכם הגרעין כדי להיטיב את מצבה של אירן, או להתעקש על תמורות ולהסתכן במבוי סתום.
בינתיים מובהרות הדרישות המרכזיות: הסרה מוחלטת של הסנקציות כתנאי לחזרה לציית להסכם ולפיצוי על הנזקים שגרמו הסנקציות, וכן התנגדות למו"מ מחודש על ההסכם מ-2015, שאירן מציגה כעובדה מוגמרת. בתוך כך, מתקדמת תוכנית הגרעין, אם כי לא במהירות רבה, ועקב תקופת הזמן הקצרה שבין כניסת ביידן לבית הלבן (ינואר 2021) עד הבחירות לנשיאות אירן (יוני 2021), ספק רב האם ניתן יהיה לקדם הסכמות שישנו מהותית את המגמה הנוכחית.
משמעויות והמלצות לישראל
לאחר ארבע שנים של ממשל טראמפ, במהלכן הייתה לישראל השפעה ניכרת על המדיניות האמריקנית, יהיה עליה לבצע התאמות למציאות החדשה ולגבש אסטרטגיה מעודכנת להתקשרותה עם הצוות שיוביל את מדיניות החוץ של הממשל הנכנס. ביידן אומנם נחשב ידיד לישראל, אך ממשלו צפוי להיות חשדן לגבי כוונות ממשלת ישראל עקב משקעים מסוף תקופת אובמה והאינטימיות ששררה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין טראמפ.
שני הצדדים צריכים ללמוד לעבוד יחד מחדש וסביר, כי הממשל החדש יהיה מעוניין להתחיל "ברגל ימין". לכן קיימת חשיבות רבה לכך שגם ישראל תגיע למפגש עם הממשל החדש בידיים נקיות. חשובה הפנמה מהירה לכך שהמציאות השתנתה וכי יש להתאים את ההתנהלות למדיניות האמריקנית המתעצבת וגם לדרך התנהלותם של הנשיא הנכנס והממשל החדש.
מומלץ, כי לפחות בחודשים הקרובים ישראל תקיים את השיח עם הממשל החדש בדיסקרטיות, תוך הימנעות מביקורת וממתן עצות בפומבי, ובעיקר תימנע מצעדים מתריסים. עליה להימנע מלהצטייר כמי שמנסה לאגף את הממשל דרך הקונגרס, בעיקר אם יישמר הרוב הרפובליקני בסנאט.
חשוב כי ישראל תתעדף את הנושאים שיועלו לדיון. במוקד צריכה לעמוד הסוגיה האירנית, שלגביה סביר שיתעוררו חילוקי דעות. על ישראל להציג צעדים שניתן לקדמם, לא רק להתמקד בשלילת רעיונות שיעלה הממשל. פערים צפויים לצוף גם לגבי הסוגיה הפלשתינית. בהקשר זה, האסטרטגיה הישראלית צריכה להתמקד במאמץ לשכנע את הממשל החדש לשמר את הרכיבים החיוביים ב"תוכנית המאה", תוך וידוא שהממשל אינו דוחה את התוכנית כולה מרצון להתנכל למורשת טראמפ.
מומלץ לישראל לפעול לתיאום המדיניות האזורית, בעיקר בהקשר לצעדים שישראל נוקטת לבלימת ההתפשטות האירנית. לעומת זאת, לא צפויים חילוקי דעות עם הממשל בהקשר להתקדמות בתהליכי הנורמליזציה עם מדינות באזור, למרות שהממשל עלול להסתייג במידה מסוימת מתמורות מצדו עקב החשיבות שהוא מייחס לנושא זכויות האדם. כן על ישראל להתאים את מערכת היחסים שלה עם ארה"ב לתחרות בין המעצמות ולעבות את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עימה, עד כדי יצירת ברית טכנולוגית שתהיה בחזית המאבק הבין-מעצמתי.
בנוסף, חשוב למקד לאלתר מאמץ נמרץ בשיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, ובכלל זאת לבסס קווי תקשורת פתוחים עם נבחרי המפלגה, כמו גם עם הקהילה היהודית בארה"ב. זאת, כדי לתת מענה למה שנתפס כהזדהות של ישראל עם המפלגה הרפובליקנית ואובדן המעמד הדו-מפלגתי.
בשורה התחתונה: ממשל ביידן רק מתחיל בהכנות לכניסה לתפקיד, ועקב מרכזיותן של סוגיות פנים מאתגרות יעבור זמן עד שיתפנה למהלכים בנושאי חוץ. גם כשיידרש לנושאי חוץ, המזרח התיכון אינו צפוי לעמוד בראש סדר העדיפות שלו, שכן הוא ייאלץ להתמקד בראש ובראשונה בשיקום יחסי ארה"ב עם בעלות בריתה המסורתיות ומנגד עם האתגר שמציבה סין.
אשר למזרח התיכון: כהונת טראמפ עדיין בתוקף למשך החודשיים הקרובים וייתכן שפעולות שינקוט הנשיא היוצא כדי לבסס את מורשתו (פעולה אפשרית בזירה האירנית או ניסיון לעודד נורמליזציה בין ישראל לסעודיה) ישפיעו על תנאי הפתיחה שבמסגרתם יהיה על הממשל החדש לנהל את מדיניותו באזור. עם זאת, התפקידים שכבר אוישו על-ידי ביידן מעידים על גישה מפוקחת, החותרת להידברות. בין היתר, ביידן עצמו ואנשיו מבטאים ראייה דו-מפלגתית של ישראל, ועל ישראל למנף זאת לביסוס יחסים קרובים עימם. חשיבות יתרה נודעת למעורבות ישראל בעיצוב מדיניותו של הממשל החדש מול אירן.
