|
|
לא קדנציה שלישית של אובמה [צילום: קרולין קסטר, AP]
|
|
|
|
|
אחת העדיפות החשובות ביותר של ג'ו ביידן תהיה להתניע את הממשל. אחרי ארבע שנות תוהו ובוהו וכאשר בעיות עצומות ניצבות בפניו, ביידן אינו יכול להרשות לעצמו טעויות המתרחשות לעיתים בממשל חדש – סבור דן בלץ, כתב בכיר בוושינגטון פוסט. ביידן הבטיח אסטרטגיה לאומית למאבק בקורונה, הכלכלה זקוקה לטיפול מיידי, וביידן רוצה גם לטפל בהגירה, במשבר האקלים ובמתחים הגזעיים. אין לו זמן לניסוי וטעייה.
המינויים הבכירים הראשונים מלמדים על צורת חשיבתו של ביידן: שילוב של עוזרים ותיקים עם מעט פנים חדשות. ככלל, אנשיו הם אולי המנוסים ביותר אי-פעם. יש הטוענים שזה יהיה למעשה הממשל השלישי של ברק אובמה – טענה שמקורביו של ביידן ממהרים לדחות. ואכן, בעוד שבהחלט תהיה חפיפה משמעותית עם ממשל אובמה במישור המינויים, ביידן בונה ממשל משלו, עם אנשים שהכיר ואיתם עבד לאורך שנותיו בסנאט וכסגן נשיא – והם גם מכירים זה את זה.
רון קליין, ראש סגל הבית הלבן, היה היועץ המשפטי של ועדת החוץ בסנאט כאשר ביידן כיהן כיו"ר שלה. קאתי ראסל, מנהלת הצוות בבית הלבן, הייתה מנהלת הצוות בוועדה וראש הסגל של ג'יל ביידן בממשל אובמה. מייק דונילון, שיהיה יועץ בכיר לנשיא, היה יועצו הפוליטי במשך עשרות שנים. סטיב ריצ'טי, שיהיה יועצו המשפטי של ביידן, היה ראש הסגל שלו בקדנציית אובמה השנייה ויו"ר הקמפיין שלו. ג'ן או'מאליי-דילון, שניהלה את הקמפיין, תהיה מנהלת התפעול של הבית הלבן. ציר בית הנבחרים סדריק ריצ'מונד יעבור לנהל את מחלקת קשרי הקהילה של הבית הלבן.
גם צוות מדיניות החוץ של ביידן כולל אישים איתם עבד שנים רבות. שר החוץ המיועד, אנתוני בלינקן, עבד עם ביידן בסנאט ובסגנות הנשיא, ולאחר מכן היה תת-שר החוץ. ג'ייק סליבאן בן ה-44, שיהיה היועץ לביטחון לאומי הצעיר בתולדות ארה"ב, עבד בצוות הביטחון הלאומי של ביידן כסגן נשיא ובמשרד החוץ של הילרי קלינטון. אוויל היינס, המיועדת למנהלת המודיעין הלאומי, עבדה עם ביידן בוועדת החוץ של הסנאט ולאחר מכן שירתה בבית הלבן של אובמה.
הערך הפוטנציאלי של יחסים אלו יועמד למבחן מיד לאחר השבעתו של ביידן, והציפיות לשינוי חד מממשל טראמפ יצטרכו להתממש. נשיאותו של טראמפ הוכיחה מהן התוצאות של סגל בלתי מנוסה והעדר יחסים אישיים בין בכירי הממשל. אם חלק ממטרתו של טראמפ הייתה להוריד את קרנה של הרשות המבצעת, הוא הצליח; אבל ארה"ב שילמה מחיר יקר, טוען בלץ.
מכריו של ביידן אומרים, כי יש לו טביעת עין טובה לכשרונות, במיוחד בקרב צעירים, והרבה מאוד ניסיון ביצירת צוותו. הוא יוקף בבית הלבן באנשים עליהם הוא סומך, הוא יוכל לפעול כמנהל יחסי החוץ ביחסים קרובים עם בלינקן, ושנותיו בוועדת המשפטים של הסנאט יסייעו לו לייצב את משרד המשפטים אחרי הטלטלות שעבר בממשל טראמפ. אבל בתחומים בהם לא התמחה, יהיה עליו לסמוך על אנשים שהוא מכיר פחות טוב. תחום מרכזי כזה הוא הכלכלה, למרות שטיפולו בהתאוששות מן המשבר הפיננסי בממשל אובמה העניק לו ניסיון מסוים. בחירתו ביו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, ג'נט ילן, לתפקיד שרת האוצר זכתה לשבחים במפלגה הדמוקרטית ומחוצה לה.
לצד הערך הברור של ניסיון והיכרויות, יש בצידן גם סכנות – מבהיר בלץ. אנשים עלולים לחוש יותר מדי בנוח במערכות יחסים ויותר מדי בטוחים בנסיונם, בעוד ממדי המשבר מחייבים חשיבה רעננה ורעיונות רעננים עוד יותר. האם זה יבוא מהאנשים שקשריהם עם ביידן הם הממושכים ביותר? אם לא, עד כמה יהיה קשה לאנשים צעירים יותר וחדשים יותר להיכנס לתוך המעגל הפנימי הקיים?
ביידן הבטיח להחזיר את הנורמליות ואת הנכונות לפעילות דו-מפלגתית, אמר שיציב שוב את ארה"ב בראש השולחן הבינלאומי והבהיר מה תהיה מדיניות הפנים שלו. אבל לפני שביידן ואנשיו יוכלו לקיים את הבטחותיהם, יהיה עליהם לשכנע את הציבור – וכנראה גם כמה סנאטורים רפובליקנים – שסדר היום של הקמפיין ראוי ליישום. העובדה שביידן ניצח אך הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים הצטמק, וככל הנראה הרפובליקנים שומרים על הרוב בסנאט – מלמדת שלציבור האמריקני נמאס מדונלד טראמפ, אבל הוא אינו נותן אמון גורף בסדר היום של המפלגה הדמוקרטית. לכן, הממשל החדש יהיה חייב להוכיח שהוא יכול לשפר את חייהם של האמריקנים.
