|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ככל שיש כאן העדר יושרה הרי שזה בא לידי ביטוי בכך שזנדברג ושכמותה מתעלמים מההיסטוריה היהודית, מנוכרים למורשת אבות, בועטים בתורה הקדושה ובתנ"ך וחשים חוסר אהדה ואולי אף שנאה למי שדבקים בכל אלה
|
|
מוציאים דיבתנו [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מבזק קצר בערוץ 7 צד את העין. מדובר בציטוט דבריה של תמר זנדברג ממרצ שנאמרו עת השתתפה זו בדיון בוועדת חוץ וביטחון. ואלו הדברים: "למה לתושבים הפלשתינים שההתיישבות שלהם באזור קיימת עשרות ומאות שנים לא מגיעה הסדרה? המדינה הגיעה אליהם וכבשה אותם".
במשפט הקצר הזה שבוודאי נאמר בתום לב (לב ערל וחף מכל רגש יהודי) גלום עולם ומלואו -תפישת השמאל את המציאות ככזו המורכבת מנרטיבים שונים בין עמים שונים שביניהם אין כל הבדל ואת כולם צריכה מדינת ישראל לכבד, רצוי עם העדפה לאלה בעלי הנרטיב המתנגד לקיום המדינה...
ככל שיש כאן העדר יושרה הרי שזה בא לידי ביטוי בכך שזנדברג ושכמותה מתעלמים מההיסטוריה היהודית, מנוכרים למורשת אבות, בועטים בתורה הקדושה ובתנ"ך וחשים חוסר אהדה ואולי אף שנאה למי שדבקים בכל אלה ובראשם יראי השמים שבינינו. כמה "פשוט" - מוחמד, אחמד ופאטמה המוסלמים הינם בעיני השמאל הזה אחים, כמו שמשה, אלקנה ומרים גם הם אחים. אם נרצה לדייק יותר כי אז נאמר שהראשונים (המוסלמים) יותר נחשבים בעיני השמאל הזה, בעיקר אם היהודים הנ"ל הם יראי שמים או מתגוררים רחמנא ליצלן בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין). במקרה כזה, למוחמד ופאטמה חשים אנשי השמאל המטורלל חיבה יתרה ואילו לאחיהם ניכור, סלידה ואף שנאה.
הדברים הם מן המפורסמות ואינם צריכים ראיה אלא שבמקרים רבים נחצים כל הגבולות בהתרסה שכולה שנאה וזרות, משל לא היינו מאותו העם. קחו לדוגמה עורכת דין מפורסמת, לאה צמל שמה. זו מתפרנסת מזה שנים הרבה מייצוג רוצחים ערבים שטבחו ביהודים. ממעקב אחריה ניתן להתרשם שאין המדובר בפרנסה בלבד אלא משהו יותר עמוק, הרבה יותר עמוק - אידאולוגיה ממש. כך ייצגה צמל רוצחים ערבים רבים ובעשותה כן הגבירה את תחושת השכול, הכאב והאובדן אצל משפחות החללים.
זו אומנם דוגמה קיצונית אך קיימות דוגמאות רבות מספור ליהודים המשתפים פעולה עם האויב הערבי, מזדהים אתו, נאבקים לקידום האינטרסים שלו ובד בבד מתנכלים למתיישבים יהודים, רודפים אותם, פועלים להרס יישוביהם ועושים לילות כימים על-מנת להציק, לצמצם, לאבד ולהחריב אחיזה של יהודים בארצם.
גיס חמישי
שיתוף הפעולה הזה עם האויב מוכר ולא נדיר. נשים יהודיות מציקות לחיילינו במחסומים, מפגינים יהודים משתתפים בהפגנות נגד גדר ההפרדה, פעמים שהיהודים הם המארגנים את ההפגנות ואף משלמים במזומן לערבים על-מנת שישתתפו בהן. השמאל הרדיקלי יודע גם לייצר פרובוקציות, להעליל עלילות, לגייס לעזרתו את הצבא, את המשטרה, את הפרקליטות, התקשורת והבג"ץ - הכל כנגד היהודים, כנגד אחיזתנו בנחלת אבות וכנגד החיבור הנצחי של עם ישראל לארצו המובטחת.
זכור לי מעמד שתועד ובו נשים יהודיות מהארגון המשוקץ "מחסום ווטש" עומדות ביום חמסין ליד אחד המחסומים. הן הציקו לחיילים כל הזמן, סנטו בהם, ביקרו אותם, היו אף שקיללו ואיחלו איחולים קשים לבנינו העומדים על המשמר. ובאותה המשמרת ממש - חילקו ארטיקים ומשקאות קרים לערבים שעברו במחסום. מה זה אם לא גיס חמישי ארור?
וכולנו מכירים את "שוברים שתיקה" המוציאים דיבתנו בארץ ובעולם, את "שלום עכשיו" העושה יד אחת עם האויב הערבי בפניות מרובות לבג"ץ ובאמצעים נוספים כגון הלשנה, מעקבים, צילום ותיעוד של "פשעי המתנחלים".
אינני בקי בנושא עד כי אוכל להגדיר את כל אלה ולכנותם "ערב רב" למרות ששמעתי התייחסות כזו אל "אחינו" מהשמאל המוטרף הזה. אני בהחלט כן יכול לקבוע שמדובר במצב נפשי... איך אגדיר זאת בעדינות... לא תקין. שהרי כל אדם רוצה להשתייך לקבוצה וזה הבריא בנפשו קרוב ברגיל אצל בני משפחתו, אצל שכניו, בני קהילתו ובני עמו. ואילו כאן אצל אנשי השמאל שתוארו לעיל החיבה היתרה, ההזדהות, החמלה, הפעילות למען הזולת כמו גם התודעה והלבבות - כולם נתונים לאויב המר שבאופן מוצהר מבקש לגרשנו מארצנו.
כשלעצמי מזמן כבר ויתרתי על ניסיון לשכנע את אלה, להחזירם בתשובה, להאיר את עיניהם ולהחזירם לחיק עמנו. לאחר הגירוש והחורבן בצפון השומרון ובגוש-קטיף הבנתי כי כל שעלי לעשות הוא לחזק את המחנה מבפנים. ככל שתהיה בנו יותר אמונה, ככל שנאמין בצדקת הדרך, ככל שנהיה יותר בוטחים, יותר שמחים ויותר נכונים להשקעה ולמסירות נפש - כך נצליח לבצר את החומה הזו של אחים יהודים הנאחזים בקודשי ישראל ובארץ הקודש. ואיש לא יוכל לנו.
מאז אותם ימים קשים בחודש אב התחזקנו והתקדמנו. כיום יש בעם ישראל יותר לומדי תורה מאי פעם, יותר ישיבות, יותר גרעינים תורניים ויותר יהודים המתגוררים בישו"ב. אל לנו להרפות לרגע אלא בעזרת השם להמשיך את התנופה הגדולה. ואיש לא יוכל לנו.
|
| תאריך:
|
09/12/2020
|
|
|
עודכן:
|
09/12/2020
|
|
בעז שפירא
|
|
+מסע חיוכים פלשתיני
|
|
20:54 09/12/20 | עמוס גלבוע | לרשימה המלאה |
הפלשתינים פתחו במסע חיוכים כלפי הממשל הנכנס על-מנת לשקם היחסים ולתקוע טריז בינו לבין ישראל ▪ מי שמצפה ל"תהליך שלום" חדש - יתאכזב
(עבאס. מצפים ל"ניסים ונפלאות" [צילום: פלאש 90])
|
|
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
10/12/20 11:59
|
|
|
|
|
|
בעז ש
|
10/12/20 19:04
|
|
|
|
|
|
ערב
|
13/12/20 07:43
|
|
|
|
2
|
|
סניל
|
13/12/20 13:59
|
|
הרש"פ החלה להכין את הקרקע המדינית לקראת כניסתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן, היא חידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל לאחר נתק של כחצי שנה והסכימה לקבל ממנה את כספי המיסים שהיא גובה עבורה. יו"ר הרש"פ החל לחדש את התיאום עם ירדן ומצרים, אחרי תקופה ארוכה של שהות במוקאטעה ברמאללה הוא יצא בשבוע שעבר לירדן ומצרים לפגישות עם המלך עבדאללה והנשיא א-סיסי ואמור לבקר גם במדינות נוספות כמו סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין.
|
|
|
|
|
קשה כיום לאזרח הישראלי לדעת ולהבין מה מתרחש אצל השכן המזרחי שלו, הרשות הפלשתנית. התקשורת הממוסדת כמעט ולא עוסקת בכך. ואם עוסקת הרי שהיא, ברובה המכריע, משמשת כדוברת הרשות, או החמאס. פעמים, בעקבות אירוע טרור, מופיע בכיר ביטחוני לשעבר ובפנים רציניות מצהיר שהאינתיפאדה ניצבת בשער וימים שחורים נכונו לנו. אם נפשו של מישהו חושקת לדעת את הנתונים והעובדות על מה שמתרחש אצל השכנים הפלשתינים שלנו, הוא יוכל למצוא אותם בפרסומים של "מרכז המידע למודיעין וטרור" של ה"מרכז למורשת המודיעין": פרסומים שבועיים על הנעשה; פרסומים שבועיים על מצב הקורונה; פרסומים יומיים על אירועים מיוחדים, ומחקרי יסוד.
|
|
|
|
|
יותר משבועיים ימים חלפו מאז מותו של בכיר הרש"פ ד"ר סאיב עריקאת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים מנגיף הקורונה, הוואקום ההנהגתי כבר מורגש והחל מאבק כוחות חריף בצמרת הרש"פ בין בכירים שונים כדי לרשת את מקומו. עריאקת החזיק בשני תפקידים חשובים בצמרת אש"ף וברש"פ: התפקיד הראשון היה מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף והתפקיד השני ראש מחלקת המשא-ומתן עם ישראל, במשך השנים העניקה לו התקשורת הזרה את הכינוי "הנושא ונותן הבכיר עם ישראל" (CHIEF NEGOTIATOR).
|
|
|
|
|
מצד אחד האלוף יאיר גולן הוא ללא ספק אדם ראוי. קצין מצטיין, לוחם עשוי ללא חת ואדם ערכי. מצד שני יש ביאיר גולן דבר מה שמעורר אצלי חוסר נוחות. ציוציו, נאומיו והראיונות שהוא נותן תמיד משאירים לי טעם רע בפה. תחושה של משהו שאינו במקומו. זה לא הדעות שלו. גולן הוא ציוני, התבטא נגד ירידה מהגולן (איך לא?), הוא בעד שמירה על גושי ההתנחלויות ובעד מדיניות של מקל וגזר כלפי חמאס. סך הכל לא רחוק מדעות של חלק מאנשי הימין הרך בליכוד. זה גם לא בגלל "נאום התהליכים" שלו. נכון, כשסגן רמטכ"ל משווה את ישראל לגרמניה של שנות השלושים בנאום ערב יום השואה, זה פרובוקטיבי, חסר רגישות ומצביע על שיקול דעת מעט לקוי. אבל ברמת העיקרון, זכותו ואפילו חובתו להתריע על תהליכים מסוכנים, אם הוא מזהה כאלו, והשוואה לשואה גם אם היא צורמת לרבים, לעיתים יש לה מקום.
|
|
|
|
|
משרד הביטחון מסר לוועדת החוץ והביטחון את לוח הזמנים להנגשת מערת המכפלה. במכתב ששלח (יום ד', 25.11.20) עוזר שר הביטחון להתיישבות, תשתית ואזו"פ אבי רואה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ צבי האוזר, נמסר לוח זמנים מפורט, תוך הצהרה כי ייעשה ניסיון לקצר את משך ההנגשה.
|
|
|
|
|
