הפלטפורמה הדמוקרטית

דמוקרטיה ייצוגית היא רעיון טוב, אבל צריך להודות על האמת שהיא נכשלת. היינו תמימים אבל התמימות מתה ואיתה עברו מן העולם הבושה וכללי המשחק ההוגן. האמנו בדמוקרטיה. חלמנו על שלטון של נציגי ציבור נקיי כפיים שפועלים מטעם העם ולמען העם. דמיינו ניהול מחלוקות תוך כבוד הדדי והעברה מסודרת של השלטון, בהתאם להכרעת הרוב. במקום זה התעוררנו עם בעיטה לבטן ואגרוף לפנים. השיטה אומנם עבדה כמה עשרות שנים, אבל נראה שזה נגמר וצריך להמציא משהו חדש.

וכול זה קורה לא רק אצלנו אלא בהרבה ממדינות המערב. דומה שבכול מקום השיטה הדמוקרטית מקרטעת והרעים מנצחים. זה היה רק עניין של זמן שהפרצה תקרא לגנבים והדמוקרטים אכן לא אכזבו. אלא שגניבת הבחירות בארצות הברית היא רק קצה הקרחון ורק סימפטום לבעיה האמתית. לא רק מה שהבחירות בארה"ב חוללו לאור היום ואפילו שופטי בית המשפט העליון לא מעזים להתערב, לא רק שקיימת התגייסות טוטאלית גלויה ופסולה של התקשורת לטובת צד אחד ונגד הצד השני בניגוד לכול כללי האתיקה העיתונאית, לא די שאנחנו חווים צנזורה אלימה על מה שמותר לנו להגיד, לכתוב, לקרוא ובקרוב גם לחשוב, אלא שאנחנו עדים לקריסה של האמון הציבורי ברשויות השלטון והחוק, לגסיסתם של האיזונים והבלמים ובלידתה של עריצות מסוג חדש: עריצות ליברלית.

אין היום תנועה פחות סובלנית מהתנועה הפרוגרסיבית-ליברלית וכולנו אזוקים בכבלי התקינות הפוליטית שהיא מכתיבה לנו. בלי שנשים לב הליברלים כלאו אותנו בכלוב של זהב, בדיקטטורה שמחופשת לדמוקרטיה. חייבים להודות שהשיטה הדמוקרטית שסגדנו לה כל השנים לא חפה מבעיות ועיוותים ואינה מספקת את הסחורה. אצלנו, פעם אחר פעם אנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל. הפער הכלכלי בין עשירים ועניים בארה"ב בלתי נתפס ומנוגד לתחושת הצדק הטבעית של רובנו. היעדר ביטוח בריאות לעשרות מיליוני אזרחים בארה"ב העשירה הוא מחריד. זה לא דמוקרטי ובוודאי לא צודק שתמיד אותן מדינות מתנדנדות הן אלו שמכריעות מי יהיה נשיא ארה"ב ושאר הבוחרים לא באמת משפיעים.

השיטה הדמוקרטית מבוססת על כיבוד כללי משחק. אבל מה עושים כשהמיעוט לא מקבל
את הכרעת הרוב ואינו מוכן לוותר מרצון על השלטון? מה קורה כשחלק אחד בעם רואה בחלק
האחר לא יריב פוליטי לגיטימי אלא אויב? מה לעשות כשצד אחד מוכן לשקר לרמות ולהרוג רק כדי להגיע לשלטון או להישאר בשלטון? איך מונעים מצב שגורמים עוינים ישפיעו על הבחירות ואיך מתמודדים בשוק חופשי עם אילי הון שקונים את המדינה ומשתלטים עליה? כל כך הרבה שאלות וכול כך מעט תשובות.

דרושה דרך חדשה להתמודד עם בעיות היסוד של הדמוקרטיה. משהו יציב שאפשר יהיה לסמוך עליו. גוף שיוכל להיות הפוסק האחרון במחלוקות. אמצעי לכפות את כללי המשחק בלי דיקטטורה אלימה ובלי שלטון האח הגדול. דרך לגייס את אמון הציבור בשלטון ולרתום את האזרחים לטובת המדינה דרושה שיטה שתשתף, תקרב ותחבר את חוכמת ההמונים ואת רצון העם לזרועות השלטון. דרוש נתיב שיוביל לחלוקה צודקת יותר של משאבי המדינה, יאפשר מקסימום חופש ומינימום הגבלות, מחאה אפקטיבית בלי הפגנות אלימות, שביתות הרסניות והשתוללות ברחובות. דרך שתאפשר לשומרי הסף לשמור עלינו ולנו להתגונן מפניהם.

זכות הבחירה

דרוש מהלך שייקח חלק מהכוח של הרשויות ויחזיר אותו לעם. דרושה פלטפורמה חדשה שתנוהל על-ידי העם ולמען העם. כלי שיהפוך את העם לריבון בפועל, לא לכאורה ולא רק פעם בארבע שנים. למרבית הצער אין ולעולם לא תהיה שיטת שלטון אידאלית כזו ולכל שיטת משטר ישנן חסרונות. הפרדת הרשויות לא פתרה את הבעיה הבסיסית. כשמתעוררת מחלוקת צריך להיות מישהו שיהיה פוסק אחרון והמישהו הזה במוקדם או מאוחר הופך למושחת. זאת ועוד, בנוסף לשלוש הרשויות המסורתיות נוספו בשנים האחרונות שחקנים חדשים ורבי עוצמה: התקשורת המגויסת, אילי ההון וחברות בינלאומיות שמשרתות אינטרסים זרים.

אלו גזלו מאתנו את זכות הבחירה את חופש המידע ואת חופש הביטוי. הם לא סופרים אותנו.
בעיניהם אנחנו דובים בקרקס ותפקידם לאלף אותנו לצרוך עוד ועוד מותגים שאיננו זקוקים להם ולהתמכר לעולם וירטואלי שהם מייצרים עבורנו. הם גורמים לנו להתבייש במה שאנחנו חושבים ומרגישים ומעודדים אותנו למחוא להם כפיים, לחייך ולהעמיד פנים שאנחנו מאושרים. אבל "אנחנו העם" לא מרוצים ולא מאושרים. אנחנו דורשים שינוי. עד לאחרונה לא הייתה דרך טובה לדעת מה רוב הציבור חושב ומה הוא רוצה, ומשאל עם הוא אירוע יקר שמתקיים רק לעיתים נדירות, אבל המהפכה הטכנולוגית שינתה את המצב.

כיום קל מאוד לברר את דעת הציבור בכול שאלה שהיא. לכמעט כל אדם יש נגישות למרשתת בלחיצת כפתור ובאמצעותה הוא יכול להביע את דעתו ולהצטרף למסד נתונים רחב שיציג בפני נבחרנו מה רובנו חושבים, מה רובנו רוצים ומה אנחנו מצפים מהם. רבים מאתנו שואפים להיות מעורבים בקבלת החלטות ורובנו מחזיקים בדעות ומעוניינים להביע אותן ולהשפיע. התנאים הבשילו ואפשר להתקדם לקראת הקמה של פלטפורמה חדשה ומהפכנית שתשנה את שיטת השלטון: הפלטפורמה הדיגיטלית הדמוקרטית.

אני מבקש לא להלאות אתכם בפרטי הפלטפורמה שלי. רק אומר שהפלטפורמה שאני מציע תהיה מעוגנת בחוק, התנדבותית וכול אחד מאזרחי המדינה הבוגרים שמעוניין יוכל להשתתף בה. פלטפורמה כזו לא תהיה בבעלות או בניהול המדינה או אחת הרשויות שלה. היא תמומן ישירות על-ידי הציבור ותנוהל על-ידי גוף ציבורי מייצג, עצמאי ומפוקח. ההצבעה בפלטפורמה תהיה חשאית ומוגנת ככל שניתן מפני זיופים והטיות. צריך יהיה לבנות הליך מסודר כיצד יבחרו הנושאים לדיון ובאיזה תכיפות יערכו הצבעות. כיצד תנוסחנה השאלות, איך ינוהל הוויכוח לפני ההצבעה, איך תיערך ההצבעה ובעיקר מה יעשה עם תוצאותיה. בדיוק כמו בבחירות כלליות לכול משתתף יהיה קול אחד בהצבעה.

הזירה הדמוקרטית החדשה תפרוס בפני העם את דעותיהם של הנבחרים ותפרוס בפני מקבלי
ההחלטות את רצון העם, בצורה הברורה והמזוקקת ביותר. תוצאות ההצבעות לא יחייבו את
המנהיגים אולם יקשו עליהם להתחמק מעיסוק בנושאים שחשובים לרוב הציבור ואינם נוחים להם ויסייעו לנו לבחור במנהיגים שדעתם דומה לדעתנו ולהחליף את אלו שלא. הרבה שנים ניסינו לנהל את העסק בשלט רחוק וזה לא הצליח לנו. הגיע הזמן שנפשיל שרוולים ונתחיל לעבוד. הגיע הזמן שאנחנו העם, הריבון האמתי נשמיע את קולנו. הגיע הזמן להקים את הפלטפורמה הדמוקרטית.