ג'ו ביידן נבחר בשעות אלו (יום ב', 14.12.20) באופן רשמי לנשיא ה-46 של ארה"ב. 538 האלקטורים ב-50 המדינות ובעיר וושינגטון מתכנסים לאורך היום כדי לבצע את הבחירה, שהיא על-פי החוקה זו הקובעת מי יהיה הנשיא.
בבחירות שהתקיימו בחודש שעבר זכה ביידן ב-306 אלקטורים, לעומת 252 לנשיא היוצא
דונלד טראמפ. המספר הדרוש לניצחון הוא 270. טראמפ טוען מאז הבחירות שנצחונו של ביידן הוא תוצאה של תרמית וזיוף, אך לא הציג כל ראיה לכך; 50 הליכים משפטיים שניהלו טראמפ ותומכיו, עד לרמת בית המשפט העליון, נדחו על הסף בשל העדר הוכחות. מטרתו העיקרית של טראמפ הייתה לפסול את התוצאות במדינות המפתח ולהעביר את ההכרעה לבתי המחוקקים בהן, הנשלטים בחלקם בידי הרפובליקנים, בתקווה שהללו ימנו אלקטורים שיבחרו אותו.
כאשר מועמד מנצח במדינה מסוימת, הוא שולח את נציגי מפלגתו לשמש כאלקטורים המייצגים את המדינה. לרוב מדובר בפעילי מפלגה ותיקים, והבחירה בהם היא אות של כבוד ואמון. ב-33 מדינות ובעיר וושינגטון מחויבים האלקטורים להצביע בעד המועמד שבשמו נשלחו. ביתר המדינות, מבחינה פורמלית, יש להם שיקול דעת מוחלט - אך למעט חריגות בודדים ביותר, הם מצביעים בפועל לטובת המועמד ששלח אותם. לכן, הסיכוי שחבר האלקטורים יהפוך את התוצאות לטובת טראמפ הוא אפס.
הצבעת האלקטורים אינה מבוצעת במפגש רשמי שלהם, אלא בכל מדינה בנפרד - לרוב בבירת המדינה. נבאדה היא היחידה המקיימת השנה הצבעה וירטואלית בשל הקורונה. מספר האלקטורים משתנה בהתאם למספר תושבי המדינה, והוא נע בין 55 בקליפורניה לבין שלושה במדינות הקטנות ביותר. כל אלקטור מכניס לקלפי פתק ועליו שם המועמד בו בחר. לאחר מכן נספרים הקולות וכל האלקטורים חותמים על התוצאה.
מושלי המדינות מאשרים רשמית את התוצאות ושולחים את האישורים לסגן הנשיא (כיום -
מייק פנס) בתפקידו כנשיא הסנאט; למשרד הרשומות הפדרלי; למזכירי המדינה המקומיים; ולנשיא בית המשפט הפדרלי במחוז בו נפגשו האלקטורים. שני בתי הקונגרס יתכנסו לישיבה משותפת ב-6.1.21 לספירת הקולות. פנס יישב בראש הישיבה, יפתח את המעטפות - בסדר א"ב של שמות המדינות - ויעביר את תוכנן לשני סנאטורים ושני צירים בבית הנבחרים, המבצעים את הספירה. כאשר יגיע ביידן ל-270 אלקטורים, יכריז עליו פנס כמנצח.
את הספירה מבצע הקונגרס החדש, אשר יושבע ב-3.1.21. יומיים לאחר מכן יתקיימו בחירות לשני המושבים של ג'ורג'יה בסנאט, לאחר שלא הושגה הכרעה בחודש שעבר. אם הדמוקרטים יזכו בשני המושבים, ישתוו הכוחות בסנאט (50 מושבים לכל מפלגה) והשליטה תהיה בידי הדמוקרטים, באמצעות הקול המכריע של סגנית הנשיא, קאמלה האריס. אולם, בישיבה לאישור התוצאות עדיין יהיה הקול המכריע בידיו של פנס - אם כי אין לכך משמעות מעשית.
לפני קריאת התוצאות לא יתקיים דיון כלשהו, אך לאחריהן ניתן יהיה להציג התנגדות לתוצאות של מדינה ספציפית (כפי שמתכננים לעשות כמה מתומכיו של טראמפ). יש להציג התנגדות כזאת בכתב, בחתימה של לפחות סנאטור אחד וציר אחד. במקרה כזה, מקיים הקונגרס דיון על ההתנגדות, כאשר כל חבר יכול לדבר פעם אחת ולכל היותר במשך חמש דקות; הדיון מוגבל בכל מקרה לשעתיים בלבד. לאחר מכן מצביע כל בית בנפרד על אישור או דחייה של תוצאות אותה מדינה.
מאחר שלדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים, אין סיכוי לקבלת התנגדויות כאלו. ואילו בסנאט, גם אם הרפובליקנים ישמרו על שליטתם בו, יזדקקו הדמוקרטים לשלושה קולות נוספים בלבד כדי לבלום התנגדויות. כמה מן הסנאטורים הרפובליקנים הודיעו פומבית שהם מכירים בנצחונו של ביידן וצפויים להצביע נגד כל ניסיון לשנות את התוצאות, כך שגם בסנאט אין סיכוי לקבלת התנגדות כלשהי. מאז שנחקק בשנת 1887 החוק המסדיר את הליכי ההצבעה, היו רק שתי התנגדויות - ושתיהן לא זכו לרוב באף אחד מן הבתים.
