|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"ניצחוני בניי, נצחני בני"
|
אתה אינך האלוהים אז לך בוודאי מותר לומר "נצחוני בניי", ובמקרה שלך אפשר אפילו תיקון לשוני: "ניצחו אותי, את בני"
|
|
גנץ. לא אלוהים [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
בני גנץ, הרשה לי לטעון באוזניך ממקום אחר: המורשת היהודית רוויה בעצמאות ובחרות המחשבה ובמחלוקת. היא התאבנה ב-2000 שנות גלות עת השתלטו חצרות הרבנים על חיי האוטונומיה היהודית. במקורה היא הייתה תוססת ואפילו מורדת. בנים לא קמו על אבותיהם ובנות על אמותיהם, אבל מה הם המשנה והגמרא אם לא חידושים אקטואליים שעקפו רבים מהכללים הקשוחים שהנחילו ההורים ויצאו לדרך חדשה? זה מרנין.
הערעור על המוסכם כה עמוק שבאחד הסיפורים, בני גנץ, שלא אלאה אותך בו ("תנור של עכנאי") מתקיימת מחלוקת וטרונייה כלפי האלוהים. בסופה מאשר אפילו האלוהים - יהא אשר יהא - בפני החכמים: "ניצחוני בניי, ניצחוני בניי".
אתה אינך האלוהים (לא יכול להיות. את הג'וב הזה תפס כבר ביבי ואנו הרי מונותאיסטים, מאמינים באל אחד. נו, זו סתם הערה שנועדה להעלות חיוך) אז לך בוודאי מותר לומר "נצחוני בניי", ובמקרה שלך אפשר אפילו תיקון לשוני: "ניצחו אותי, את בני".
אני רואה את רשימת הארבעה בשורות כחול-לבן שאינם מוכנים להפקיר את אבי ניסנקורן (כל הכבוד לו שעמד בחזית הקדמית נגד הדיקטטורה הפנים-ממשלתית של ביבי.) הם הלכו אחריך להיכל החטא הפוליטי הזה ששמו ממשלת ישראל הנוכחית, שלא הייתה נוראה ממנה בתולדות המדינה היהודית, ולא הייתה עלובת ביצוע ממנה לבד מזו של משה שרת.
עתה הם אומרים לך, די עם גניבת הדעת. די עם גניבת הקולות. די עם רמיית בוחרינו. ניסינו בתום לב. אך ראינו שביבי הנוכל לא התכוון לשיתוף של אמת מן הרגע הראשון. יש ראיות נסיבתיות לכך (כמו בפרשת הצוללות המצריות) והן התקציב שאיננו, ובעיקר פתיחת ההסכם ביניכם מחדש ללא הצדקה, ללא חוק, ללא מוסר ציבורי. סתם מתוך ברוטליות.
אתה הלכת איתו. לולא רצית למקש את ניסנקורן לא היית ממנה את חיים רמון לייצג אותך במשא-ומתן. לא מפני שרמון פסול, חלילה, לפעילות. הוא לגיטימי. אלא מפני ששטנתו לשלטון החוק הדמוקרטי כה גדולה, שמי שממנה אותו לנהל משא-ומתן על מעמד שר המשפטים במערכת החוק והדין מאותת מראש כי הוא תומך בשינוי דרסטי, דרקוני, ברוח ביבי.
אמור לארבעה מחברי הכנסת של סיעתך - אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', מיכל וטלר-וולש ורם שפע - בלשונו של בורא עולם: "ניצחוני בניי, נצחוני בניי". והוסף גם דבר תודה כי "בנצחונכם עליי הצלתם את כבודי".
|
| תאריך:
|
22/12/2020
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2020
|
|
דן מרגלית
|
|
"ניצחוני בניי, נצחני בני"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סניל
|
22/12/20 14:26
|
|
בעוד ישראל עסוקה במשבר הפוליטי הפנימי, מגיפת הקורונה, המצוקה הכלכלית הקשה וסכנת הגרעין האירני, מתארגנת הרש"פ ביחד עם מצרים וירדן לחילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן במטרה לשנות את כללי המשחק הדיפלומטי, לקבור עמוק באדמה את תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ ולהביא לחידוש המשא-ומתן עם ישראל במתכונת חדשה בניסיון לכפות על ישראל נסיגה לקוו 67.
|
|
|
|
|
מה אתם רוצים ממני? הקריאה המהדהדת הזו אינה נותנת מנוח. היא נשמעת לא כשאלה כי אם כקביעה והזמנה להרהור, למחשבה, להתבוננות עמוקה.
|
|
|
|
|
בימים אלו - שאנחנו עדים לגילויים מדאיגים של חיים בחברה ישראלית קוטבית, חברה שסועה החווה חוויות של גילויים קשים מנשוא של שנאה חסרת מעצורים, שנאה של חברה מבותרת ומצולקת בפצעי שנאה, אני נאחז במסר של פרשת השבוע הקרב אלינו - פרשת "וַיִּגַּשׁ". אני נאחז במסר הפונה אלינו לאמץ את ערכי הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה.
|
|
|
|
|
דנה ואני היינו תשושים. טרם חלפו 24 שעות מאז השתתפתי בהפגנה בכיכר בלפור, ירושלים. אך חשנו כי איננו יכולים לפסוח על ההתכנסות מול ביתו של בני גנץ בראש העין. זו לא עוד הפגנה.
|
|
|
|
|
כאיש המחנה הלאומי, כחבר הליכוד וקודם לכן תנועת החרות - עוד משנת 1966 - ראיתי תמיד במפלגת העבודה, וקודמתה מפא"י, יריב פוליטי מר. מפלגה שבראשה עמדו אישים כמו בן-גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר, שלנפילים נחשבו בציבור. מפלגה ששלטונה מובטח עד קץ הדורות. זכתה למספר מנדטים שהיום כל מפלגת שלטון רק יכולה לחלום עליו. תנועת החרות מול מפלגת פועלי ארץ-ישראל - זה היה הקרב העיקרי במערכות הבחירות, בשלושים שנותיה הראשונות של המדינה, ואף לאחריהן. זו מניפה את דגל ז'בוטינסקי, שנפטר שמונה שנים לפני קום המדינה, ומונהגת בידי בכיר תלמידיו, מנחם בגין, וזו מונהגת על-ידי יריבו, מי שהכריז על הקמת המדינה, דוד בן-גוריון. מחד-גיסא, מפלגה שטוענת "לשלימות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם", ומאידך-גיסא מחנה סוציאליסטי, מעמדי, הסתדרותי, בוטח בעצמו ובשלטונו עוד מתקופת היישוב, כאילו המדינה שייכת רק לו, וסיסמתו: "בלי חרות ומק"י".
|
|
|
|
|
