למנהלי המו"מ בין בריטניה לאיחוד האירופי, ההסכם מן השבוע שעבר (24.12.20) הוא סופם של 11 חודשים אינטנסיביים. לעומת זאת, לרבים אחרים – בנקאים, סוחרים, נהגי משאיות, אדריכלים, מיליוני מהגרים – זו רק ההתחלה של סיכון רב וניסיון חסר תקדים בעיצוב מחדש של היחסים בין האי לבין היבשת, מנתח ניו-יורק טיימס. זהו השינוי הגדול ביותר בתולדות יחסי הסחר המודרניים, והוא יתחיל בעוד פחות משבוע (1.1.21).

יצואנים בריטים צריכים להכין מיד את הרשיונות הראשונים למכירת בשר, דגים ומוצרי חלב למדינות האיחוד – ולהתכונן לבדיקות בכניסה לגבולותיהן. מגזר השירותים הבריטי, המהווה 80% מהכלכלה הבריטית – כולל ענף הכספים, עורכי הדין, אדריכלים ואחרים – נותר במידה רבה מחוץ ל-1,246 עמודי ההסכם. הוא גם אינו נותן מענה של ממש לאזרחים אירופים שעבדו בבריטניה, חלקם עזבו בשל הקורונה וכעת מתקשים להחליט האם בכלל מותר להם לחזור. עם זאת, לאורך זמן היה ברור שההסכם יעניק לסיטי של לונדון – מרכז עולמי לבנקים, מנהלי נכסים, חברות ביטוח וקרנות גידור – רק מעט בהירות לגבי היחסים העתידיים עם היבשת. בריטים מוכרים לאיחוד שירותים פיננסיים ב-40 מיליארד דולר בשנה, וכעת נמנעת מהם האפשרות להציע שירותים בכל רחבי היבשת ממרכז אחד ויחיד.

זוהי מכה קשה במיוחד לבריטניה לנוכח העובדה שיש לה עודף של 24 מיליארד דולר בסחר השירותים מול היבשת, לעומת גרעון של 129 מיליארד דולר בסחורות. התוצאה היא, שההסכם משפר את מעמדו של האיחוד בסחורות ומרע את מצבה של בריטניה בפיננסים. ההסכמה על מעבר סחורות ללא מכסות ומכסים הבטיחה שהאספקה החיונית ביותר – מזון ותרופות – תמשיך לזרום ללא הפרעה. גם היה קל יותר להגיע אליה, משום שהרגולציה בתחום הפיננסים משתנה ממדינה למדינה – ולכן רוב הסכמי הסחר אינם כוללים מגזר זה.

הברקזיט אינו הסכם סחר רגיל: הסכמים אלו לרוב מסירים גבולות, בעוד הוא מציב אותם. לאחר 1 בינואר, מכירת השירותים הפיננסיים מבריטניה תהיה תלויה בהחלטת האיחוד לגבי מידת האמון שיש לו ברגולטורים הבריטים. איש אינו חולק על הניסיון והמומחיות של הסיטי, אך מכשולים כבר צצו. בריטים המתגוררים באירופה כבר קיבלו הודעה, שחשבונותיהם בבנקים בריטיים ייסגרו. בריטניה הופכת למדינה שלישית, כמו סין או אוסטרליה.

הטיימס מצביע על בעיות גם ביישום ההסכם בתחום הסחורות. בעלי העסקים הבריטים יידרשו מעתה למלא כמויות עתק של מסמכים, אך לבריטניה אין מספיק מפקחי מכס לטיפול בטפסים אלה ומספיק וטרינרים כדי לבצע את הבדיקות שיידרשו למוצרי מזון. דוגמה נוספת ליחסים השונים התרחשה בימים האחרונים, כאשר הגבול בין בריטניה לצרפת נסגר זמנית בשל התפרצות המוטציה של הקורונה.

בעיות ניצבות גם בפני אזרחי האיחוד המתגוררים בבריטניה, שאינם יודעים האם וכיצד חוקי ההגירה החדשים שלה יסבכו את חייהם. בריטניה אפשרה להם לבקש מעמד קבע, אך רק מעט הקלות ניתנו למי שאינם יכולים למלא את הבקשות באופן מקוון; ורבים כלל אינם יודעים שעליהם לבקש מעמד רשמי במדינה בה חיו עשרות שנים. בעיות אלו עלולות להחריף בשנתיים הקרובות עד כדי משבר של ממש.

המגבלות של הסכם הברקזיט מדגימות כיצד, בעוד שהאסדרה בתחומי הפיננסים ואחרים הפכה למורכבת יותר בשנים האחרונות – הסכמי הסחר מתקשים לעמוד בקצב שלה. ברמה הפרטנית, בריטניה הגבילה את מה שביקשה להשיג בהסכם בכמה תחומי מפתח, כדי להימנע מפרישה ללא הסכם, ולכן הם נותרו בחוץ. לכן הדרך קדימה כלל אינה ברורה.