ארגון פשע מאורגן

הריגת הנער אהוביה סנדק בבנימין מצביעה שוב על הדפוסים הפליליים, שקיבלה פעולת המשטרה ביחס לאוכלוסיות מסוימות, שהיא סימנה - באישור הפרקליטות. זה זעק לשמיים בהריגת הבדואי באום אלחיראן, וזה מתרחש כל הזמן ביהודה ובשומרון.

התנהגות המשטרה בפרשת הנער ההרוג בבנימין מצביעה על כוונתה לשבש חקירה, ולהעלים ראיות. אין הסבר אחר לסגירת השטח ולמניעת ח"כ בצלאל סמוטריץ׳ מלהיכנס אליו, למרות חסינותו. ושוב, כנראה, תסתיים חקירת מח"ש בדברי כחש, שיסתירו את האמת המרה - יש לנו משטרה שאינה מתפקדת, ופועלת באלימות נגד החוק ונגד זכויות האזרח.

פעם, למיטב זיכרוני, נאסר על שוטרים לנהל מרדפי רכב עקב הסיכון, הטמון בהם, לחיי אדם. מה השתנה?! ומדוע נגחו השוטרים במכונית נערי הגבעות, וכתוצאה מכך נהרג הנער אהוביה סנדק, ונפצעו חבריו? בקיצור, תמיהות רבות ומסקנה עגומה.

ודרך אגב, ממתי ימ"ר ש"י מנהלת מרדפים אחרי זורקי אבנים - מעשה של יום-יום ביהודה ובשומרון, שמשטרתנו הבטלנית אינה נוקפת אצבע למונעו?!

ומעניין, כשמפגינים נגד המשטרה, היא מתנערת מתרדמתה, ומפעילה אלימות בלתי מרוסנת נגד המפגינים. שוטרינו גיבורים על חלשים. נראה אותם עושים סדר בהפגנות, שמארגנים בעלי הפנסיות התקציביות, תוך הפרה בוטה של החוק.

הודח

לוחם סיירת גולני שלא ירה על מחבל, שזרק עליו בקבוק תבערה, הפיק את לקח הנכון, מבחינתו, ממשפט אליאור אזריה: שהרי אם יתפסו מפקדיו, או שר הביטחון גחמה - הוא יעמוד לבסוף לבדו מול מערכת דורסנית, שתתעמר בו, ותרצה למצוא חן בעיני התקשורת השמאלנית על חשבונו.

מאז ומתמיד המלצתי, שמחבל הנו בן-מוות, ואסור שבן-העוולה ייצא חי ממעשה פיגוע. צבאנו - המוסת על-ידי מערכת חינוך, שמסיטה אותו מהגנה עלינו לרחמים ולהתחשבות במחבלים - חושב אחרת, ואינו מסכים עמי; וזו בעייתו. בהנחיית גורמים שמאלניים הוא מתאמץ לתפקד כדי שיפסיד גם במערכה זו. והריבוי המדאיג של פיגועים ביהודה ובשומרון (ראו - רצח אסתר הורגן הי"ד ביער ריחן) מלמד על זה. כל יום יש ביהודה, ובשומרון ובירושלים עשרות פיגועים, שאינם מדווחים לציבור, בעיקר, זריקת אבנים ובקבוקי תבערה.

שוב בחירות

שוב נלך לקלפי, ושוב יהיו אותן התוצאות - תיקו בין שמאל לימין ואי-יכולת להרכיב ממשלה. שוב נוצף בתעמולה מיותרת, שאינה אומרת דבר פרט לשנאה ולהסתה, ושוב יצוצו דגנרלים ומשיחים אחרים, שיבטיחו שבחיקם נמצאות הגאולה, האחדות ועוד בשורות והבטחות, שיישכחו מיד לאחר הבחירות. למרות הניסיון יהיו מי שיילכו אחרי מקסמי-השווא ואחרי הקוסמים-בגרוש, שדומים לחלילן מהמלין - בפעם המי-יודע-כמה.

ויש גם קו של תכלת בענן השחור - ניפטר, תודה לאל, מאבי ניסנקורן, שר המשפטים, עבדם הנרצע של הפרקליטות ושל השופטים, מממשלה גדולה מדי שהפכה לבלתי-מתפקדת, כיוון שאגפיה מסכלים זה את זה, ומהרבה ח"כים - גם כאלה, שהפכו בן-רגע לשרים על לא עוול בכפם.

וכמובן, ניפטר מכמה מאות מיליוני שקל, שנועדו לספק את תאוותם הבלתי-מרוסנת של כמה פוליטיקאים. כלומר, איש לא צריך את הבחירות הללו, שנשלם עליהם ביוקר.

סיכום

עוד שלושה שבועות יהיה, כנראה, נשיא חדש בבית הלבן, שיחיה את המדיניות האנטישמית והאנטי-אמריקנית של הנשיא אובמה. ובינתיים סיכום-ביניים מלא תודה, הוקרה והערכה לנשיא דונלד טראמפ, שלא היה כמותו בתמיכה בישראל ובביצור ביטחונה בשבעים ושתיים השנים האחרונות.

ובכן, אלו כמה מפסגות היחסים, שקבע הנשיא טראמפ: הכרה אמריקנית בירושלים כבירת ישראל; העברת השגרירות האמריקנית לירושלים; הכרה אמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן. וכמובן, "תוכנית המאה", שטרם בוצעה, אך קבעה תקדים עקרוני בשטח; ונרמול היחסים עם מדינות מוסלמיות במזרח התיכון.

אלו לכאורה זוטות, אבל חשיבותן אדירה. בנוסף לכך, שבימי טראמפ לא איימה ארצות-הברית, לא סחטה את ישראל, והגנה עליה במועצת הביטחון, שלא כמו ממשל אובמה, שדאג לשחרר את כלבי הציד של מועצת הביטחון נגדנו.

כל הטוב הזה לא זכה, כמובן, להוקרת השמאל והתקשורת, הכבולה לעגלתו, שהתגעגעו לנפילת טראמפ ולחזרת ממשל אנטי-ישראלי לוושינגטון עוד מהימים העגומים כשכתבינו דיווחו בקול בוכים על מפלת הילרי קלינטון.