בדרכו החוצה מן הבית הלבן, דונלד טראמפ נכנס לשני עימותים עם הקונגרס – ובשניהם הוא יפסיד, מדווחת אמבר פיליפס בוושינגטון פוסט. את הראשון הוא למעשה כבר הפסיד, כאשר חתם (יום ב', 28.12.20) על הצעת התקציב וחבילת הסיוע לקורונה. ההפסד הזה בא כמעט מיד לאחר שטראמפ יצא לקרב. את הקרב השני, על תקציב הביטחון, הוא עומד להפסיד כאשר הקונגרס מבטל לראשונה וטו שלו. [בית הנבחרים ביטל את הווטו אמש, הסנאט צפוי לעשות זאת ביממה הקרובה].

מדוע בכלל נכנס טראמפ לעימותים אלו, נגד חקיקה שעברה בתמיכה דו-מפלגתית רחבה? הוא מעולם לא הצטיין ביחסיו עם הקונגרס, אם כי הצליח לשמור על תמיכת הרפובליקנים ורבים מהם נמנעו מלהכיר בנצחונו של ג'ו ביידן. אולם, טראמפ התקשה לשנות את עמדותיהם של חברי מפלגתו בנושאי מדיניות: הוא לא קיבל מימון לחומה בגבול מקסיקו, הוא נאלץ להסכים לצעדים תקיפים נגד רוסיה וכעת הקונגרס דוחה את דרישות הרגע האחרון שלו.

העימות סביב חבילת הסיוע נבע בעיקר מדרישתו של טראמפ להגדיל את הסיוע במזומן מ-600 ל-2,000 דולר לאדם. הסכום שנקבע היה בעקבות מו"מ עם הממשל ואיש לא חשב שטראמפ יתנגד לו. ליתר ביטחון, המחוקקים הצמידו את הסיוע לתקציב השוטף. אך בהפתעה גמורה, טראמפ אותת שלא יחתום אם הסיוע לא יוגדל. למה דווקא הסכום הזה? כי טראמפ חשב שזה יהיה פופולרי מבחינה פוליטית.

אולם, לרפובליקנים לא הייתה כל כוונה לפתוח מחדש את החבילה ולייקר אותה. יממה אחת בלבד לפני שיתוק הממשל, טראמפ חתם על החבילה כמות שהיא. הוא לא הרוויח כלום מן העיכוב, ורק פגע במפלגתו-שלו. לנוכח העובדה שהסיוע זוכה לתמיכה ציבורית רבה, טראמפ יצר את הרושם כאילו הרפובליקנים אינם מעוניינים בו.

תקציבי ביטחון לרוב אינם זירה לעימותים גדולים, ממשיכה פיליפס. הם מעניקים לצבא את התקציב והכלים הדרושים לו, והקונגרס אישר אותם בתמיכה דו-מפלגתית במשך קרוב ל-60 שנה. טראמפ רואה את הדברים בצורה שונה. זהו אחד החוקים האחרונים המגיעים לשולחנו והוא בחר לנהל עליו קרב. הוא הטיל עליו וטו, משום שלא כלל סעיף בלתי-קשור אשר יקל לתבוע את הרשתות החברתיות שהחלו לבחון את אמיתות הפוסטים שלו.

הרפובליקנים בקונגרס ניצבים כעת בפני בחירה קשה. רובם הצביעו בעד תקציב הביטחון, ואם יחזרו על תמיכתם בו – הקונגרס יטיל לראשונה וטו על החלטה של טראמפ. אבל כמה מתומכיו של טראמפ, ובהם הסנאטור הבכיר לינדזי גראהם, אותתו שיצביעו הפעם נגד התקציב במקום להתעמת במישרין עם טראמפ. הרפובליקנים צריכים להחליט האם הם ניצבים לצידו של הנשיא היוצא, או לצידם של עקרונות יסוד ארוכים שנים שלהם, כמו צבא חזק. העובדה שטראמפ מאלץ את הרפובליקנים לבצע בחירה זו, היא עוד סימן היכר ייחודי של נשיאותו.

אבל מדוע בכלל טראמפ יצא לקרבות אלו? פיליפס מעלה הסבר אפשרי. ידוע שטראמפ רוצה שהרפובליקנים יסייעו לו להפוך את תוצאות הבחירות, אך הם אינם עושים זאת; ההתנגדות הפורמלית לתוצאות בקונגרס בשבוע הבא, אם בכלל תגיע להצבעה, תיפול ברוב עצום. הפוסט מדווח, כי טראמפ שקוע בימים האחרונים בעיקר בזעמו על הרפובליקנים ולא בחקיקה בה מדובר. לכן, ייתכן שקרבות אלו הם בכלל סימן לתסכול, ולא נועדו להשיג מטרה אמיתית כלשהי.