מהפכת לנין ב-1917 הוציאה את רוסיה מכלל המדינות התרבותיות בתחום הפעלת הכוח בפנים ומחוצה לה, לשבעים שנה לפחות. ברית המועצות איימה על סֵדר-העולם האנגלו-אמריקני גם בעזרה שהושיטה לגרמניה כדי להתאושש אחרי מפלתה במלחמת העולם הראשונה ובניגוד לאמנת ורסאי,¹ ובברית שכרתה איתה על סף מלחמת העולם השנייה, וגם במלחמה הקרה שניהלה נגד המערב האנגלו-אמריקני אחרי מלחמת העולם השנייה ושכּללה חתרנות וכמה מלחמות אזוריות. האיום הסובייטי על האנגלו-אמריקנים סייע לגרמניה המערבית להתאושש מהר ממפלת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ולהיות נדבך חשוב בגוש המערבי. לעומת זאת הברבריות הסובייטית רוששה את גרמניה המזרחית ואת שאר גרורותיה. גן העדן המרכּסיסטי היה לגיהינום.

פיוטר הגדול² היה הראשון בתקופה המודרנית שקבע את עקרון ההשמדה העצמית – האדמה החרוכה,³ במלחמתו נגד שבדיה. במאה ה־19 יישמו⁴ הרוסים את האסטרטגיה הזאת במלחמתם נגד נפוליאון. ב-1919 פקד לנין ליישם אותה "כדי שהאויב לא ינצל דבר במאבקו נגד מדינת הסובייטים". אחרי הצלחת המהפכה באו הטיהורים: האליטות נטבחו ומנהיגים טבעיים נרצחו כדי שלא יסכנו את שרידותם של הדיקטטורים של הפרולטריון. הטיהורים דלדלו את השכבה, המצומצמת בלאו הכי, של האינטליגנציה הרוסית שׁשׂרדה בברית המועצות. בין השׂורדים היו יהודים רבים שלא השתייכו לאליטה הקודמת והם תפסו מקום נכבד באליטה הסובייטית, מה שהוכיח להיטלר עד כמה מסוכּנים היהודים.

במשך שבעים השנים שבין מהפכת לנין לקריסת ברית המועצות ניסו שליטי ברית המועצות לערער את סדר העולם האנגלו-אמריקני בחתרנות אידֵיאולוגית ובמעשי טרור. הם יזמו ועודדו סכסוכים בין המדינות שלא היו כפופות לברית המועצות והסיתו את מדינות העולם השלישי נגד מדינות התרבות. ב-1934, כשנראו באופק ענני מלחמת העולם השנייה, אמר שליט ברית המועצות, יוסיף סטאלין, לעיתונאים: "מה יצא מהמלחמה האחרונה?⁵ האימפריאליסטים לא השמידו את גרמניה אבל זרעו בה שנאה למנצחים והכשירו קרקע פורייה לנקמה⁶ ... הם השיגו את חורבן הקפיטליזם ברוסיה".⁷

במארס 1939, אמר סטאלין: "עלינו להיזהר לא להיגרר לסכסוך מחרחרי המלחמה, המניחים לאחרים להוציא למענם את הערמונים מן האש". ב־24 באוגוסט, יום אחרי חתימת הסכם מולוטוב-ריבנטרופּ, שהוא למעשה הסכם בין סטאלין להיטלר, כתב מי שכתב בעיתון של המפלגה הקומוניסטית הרוסית "פראבדה":⁸ "המלחמה האימפריאליסטית הראשונה גרמה חורבן, סבל ורעב לבני-אדם. רק מהפכה עשויה לשים קץ למלחמה ולהתמוטטות כלכלית. כמעט אין ספק שהמלחמה השנייה תביא מהפכה בכמה מדינות באירופה ובאסיה והממשלות של בעלי ההון והקרקעות תיפולנה במדינות האלה" סביר להניח שסטאלין כתב או הכתיב את הפסקה הזאת שחשׂפה את כוונותיו.

אחד מגורמי עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה ב־1933 הייתה ההשפעה הרבה שהייתה למרכּסיזם בארץ זו ופחד של רוב הגרמנים מפני הבולשביזם הסובייטי. זה לא הפריע להיטלר ולסטלין לחתום על הסכם ידידות שאִפשר לגרמניה לפתוח במלחמה. סטלין חתם על ההסכם גם מפני שהצבא הסובייטי היה אז חלש מאוד אחרי הטיהורים של שנות השלושים; מפני שבסעיף הסודי של ההסכם גרמניה וברה"מ חלקו ביניהן את פולין, ומפני שסטלין סבר שמלחמה בין בריטניה לגרמניה מקדמת את האסטרטגיה המהפכנית והחתרנית שלו. הוא לא הבין שהגרמנים שונאי הקומוניזם והשואפים לניצחון יַפנו אליו את חוד החנית שלהם במוקדם או במאוחר.

ההיסטוריון הצבאי הרוסי לוטננט גנרל ניקולאי פלאנקו כתב שבאוקטובר 1941, כשחנה הצבא הגרמני במרחק שישים קילומטרים ממוסקבה, התכוון סטאלין לחתום על הסכם כניעה והורה לראש המשטרה החשאית, לַבְֿרֶנְטי בֵּרִיַה, לשלוח את הצעתו להיטלר. פלאנקו הסתמך על זכרונות שצונזרו ולא פורסמו של המרשל ז'וּקוֹב.⁹ נראה שהיטלר דחה את ההצעה מפני שרצה להשיג ניצחון בשדה הקרב ולהשמיד את צבא ברית המועצות. בעד תככנות זו של סטלין שילם העם הרוסי בעשרים מיליון הרוגים.

אחרי מלחמת העולם השנייה לא היה לברית המועצות סיכוי להפיק לקחים כי רוב ליקוייה היו באחריות סטאלין. הקולונל הסובייטי י.ס. באז ב־1947: "אין היבט באמנות המלחמה שלא פותח פיתוח נוסף הודות לחבר סטאלין". דברי חנופה אלה מצביעים על תרבות של אי-חשיפת ליקויים והעדר הפקת לקחים. שליט ברית המועצות ויורשיו שהאמינו כי ברית המועצות כמעט הושמדה במלחמה מפני שצבאהּ היה חלש ומפני שלא היו לה גבולות ביטחון, השקיעו משאבים עצומים בבניית צבא דינוזאורי שלא ניתן לשליטה ולפיקוד יעיל, למרות שכך נהג נפוליאון מאה וארבעים שנה לפני כן כשפלש לרוסיה וזה מה שהציל את הרוסים. מסתבר שהלקח הזה היה מחוץ לתודעתו של סטאלין.

הסובייטים הקיפו את מדינתם הענקית ברצועת ביטחון של מדינות גרורות. מקבלי ההחלטות הסובייטיים המשיכו באסטרטגיה של חתרנות בחוץ לארץ. המערב הקים ברית צבאית, נאט"ו, להגנתו וכך פרצה המלחמה הקרה בין הגושים, היא מלחמת העולם הרביעית¹⁰. לברית המועצות לא היה סיכוי לנצח במלחמה הקרה בגלל חוסר היעילות שאִפיין אותה בכל התחומים. שליטיה למדו זאת על בשרם במלחמתם באפגניסטן, שנמשכה עשר שנים בין 1979 ל-1989, והייתה אחת הסיבות לקריסת האימפריה. הצבא האדום ברח מאפגניסטן בבושת פנים, כמו שצה"ל ברח מלבנון אחרי אחת-עשרה שנים.

כדי להתגונן מפני האִיום האנגלו-אמריקני פיתחו הסובייטים כוח גרעיני אדיר בעזרת מדענים גרמניים שבויים וריגול טכנולוגי שפעל ביעילות במערב ובעיקר בארה"ב. בשנים ההן האמינו שמאלנים רבים בכל העולם וגם בישראל בסטאלין כ'שמש העמים' ובברית המועצות כמולדת שניה. כמה מהשמאלנים האלה הנהיגו את מפלגותיהם ועמיהם עשרות שנים והלכו לעולמם מבלי שהתפכחו. לאמונה הדתית והאידיאולוגית יש מומנטום שרידות חזק מאוד.

_______________

בשבוע הבא: פיתוח נשק גרעיני וגניבת טכנולוגיות על-ידי הברברים; תכנונים למלחמת עולם גרעינית; מלחמת הכוכבים; סינדיקט טרור בין־לאומי; הִדרדרות מערכת הביטחון הסובייטית; תופעת המקארתיזם; הנזק ההיסטורי של המרכּסיזם.

1. חוזה ורסאי או אמנת ורסאי הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב־28 ביוני 1919. ההסכם הופר זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף, על-ידי רפובליקת ויימאר (הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, בתקופתה נקראה "הרייך הגרמני", (שהחלה ב־9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אֶבֶּרט התמנה לנשיא הראשון. הרפובליקה הגיעה לקִצהּ ב־30 בינואר 1933, עת עלה אדולף היטלר לשלטון. חוזה ורסאי נחתם באולם המראות שבארמון ורסאי, של מלכי צרפת, האולם שבו הוכרז ב־1871 על איחוד גרמניה. (ויקיפדיה)
2. היה שליט רוסיה החל מ־7 במאי 1682 ועד מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד מות האח בשנת 1696. משנה זו היה שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום הוא נחשב לאבי רוסיה המודרנית. (ויקיפדיה)
3. "אדמה חרוכה" היא טקטיקה צבאית של נסיגה תוך הרס כל דבר העשוי להיות שימושי לאויב. השם מתייחס לנוהַג לשרוף יבולים כדי למנוע מהאויב משאבי מזון. בעת העתיקה נהגו בטקטיקה זאת הגאלים במלחמתם נגד הרומאים בפיקוד יוליוס קיסר.
4. "קול קורא" מ־21 בפברואר 1918.
5. מלחמת העולם הראשונה.
6. בעזרת ברית המועצות שנידבה בשנות העשרים מתקנים לשיקום הצבא הגרמני.
7. קפיטליזם שכמעט לא היה ברוסיה. נודארי סימונה, יועץ לוועד המרכזי במוסקבה, תיאר ביוני 1991 את רוסיה ב־1917 כמדינה שרגלהּ האחת תקועה בפיאודליזם וברגל השנייה מנסה לעבור לשלב המונופוליסטי של הקפיטליזם. איזבלה גינור, "הכול תלוי במנהיגים", 'הארץ', 14 ביוני 1991.
8. ברוסית: "אמת".
9. "חדשות מוסקבה", מאי 1991. גאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וּקוֹב היה מצביא ופוליטיקאי סובייטי. בשנת 1943 עוטר בדרגה הבכירה של מרשל ברית המועצות, ונודע בשם "המרשל ז'וקוב ."ראש המטה הכללי של הצבא הסובייטי מפברואר 1941 עד 29ביולי 1941; שר ההגנה של ברית המועצות בין השנים 1957–1956.
10. קדמו לה מלחמות נפוליאון ושתי מלחמות העולם במאה העשרים.