נותרו רק 16 יום לסיום כהונתו של דונלד טראמפ, אבל אין ספק שהוא ינצל את הזמן הזה כדי לגרום כמה שיותר נזק לדמוקרטיה האמריקנית – ואילו המפלגה הרפובליקנית המפולגת תאפשר לו זאת. כך מעריך (יום ב', 4.1.21) דן בלץ, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, לאחר שהעיתון חשף את שיחתו של טראמפ עם מזכיר המדינה של ג'ורג'יה, בראד רפנספרגר, בה ניסה במפורש לזייף את תוצאות הבחירות במדינה.

השיחה בין השניים התקיימה שלשום (שבת, 2.1.21) והפוסט השיג הקלטה שלה. היא נמשכה שעה, ובמרכזה עמד המשפט "תשיגו לי 11,780 קולות" – אחד יותר מן הרוב בו ניצח ג'ו ביידן במדינה. טראמפ לחץ על רפנספרגר – חבר המפלגה הרפובליקנית – ואף איים עליו ב"השלכות משפטיות" אם נצחונו של ביידן יעמוד בעינו. רפנספרגר דחה בתוקף את הלחצים (שהם ממילא חסרי משמעות, שכן 16 האלקטורים של ג'ורג'יה הוענקו סופית לביידן; וגם היפוך התוצאות במדינה זו לא ישנה את השורה התחתונה הכלל-לאומית).

השיחה הזאת, טוען בלץ, מלמדת שלטראמפ אין שום גבולות. פרשנים משפטיים מתווכחים על השאלה האם הוא התקרב לקו הפלילו או חצה אותו; אחרים תוהים לגבי הלך הרוח שלו. תוכן השיחה מדבר בעד עצמו, וכל מי שיושרתן של הבחירות בארה"ב חשובות לו צריך להאזין לה. זהו נשיא נואש המתחנן, משדל, מפתה ונחזה לראות כמי שמאיים על נבחר ציבור – כדי לשנות את תוצאותיהן של בחירות שהוכרעו והוכרזו. הוא לא העלה טיעונים עובדתיים ולא הציג ראיות.

לאחר שעשרות תביעות שלו ושל תומכיו נדחו על הסף בבתי המשפט, לטראמפ אין שום דבר מוחשי להציע. כל שנשאר לו הוא להיאחז בשמועות, לפזר רמיזות ולנסות להלך אימים על רפנספרגר. "ניצחנו במדינה", "ניצחנו בפער של מאות אלפי קולות", טען. הוא אמר ששמע שמועות על גריסת קולות במחוז פולטון שבמרכזו העיר אטלנטה. רפנספרגר והיועץ המשפטי שלו, ריאן ג'רמני, עמדו איתן ודחו את כל הטענות והלחצים.

טראמפ לעולם לא יוותר – לא ביום בו ייאלץ לצאת מהבית הלבן ולא לאחר מכן. הוא נטל על עצמו משימה, שכל מטרתה היא למנוע מעצמו את תווית ה"לוזר". זהו המשך ישיר של התנהגותו בארבע שנותיו בבית הלבן. לא אכפת לו כהוא זה מן הנזק הנגרם לדמוקרטיה בשל מעשיו. והוא לא לבדו: תריסר סנאטורים רפובליקנים וכ-150 צירים רפובליקנים בבית הנבחרים יערערו על תוצאות הבחירות כאשר הקונגרס יתכנס לאשרר אותן (6.1.21). סגן הנשיא, מייק פנס, אשר יישב בראש הישיבה, הביע תמיכה במהלכים אלו.

הטענה שלהם היא, כי מאחר שיש טענות על אי-סדרים בהצבעה או בספירה, הקונגרס צריך להתערב ולמנות ועדה אשר במשך עשרה ימים "תבחן" את המדינות השנויות במחלוקת, ולאחר מכן יוכלו הקונגרסים במדינות אלו לבחון את הממצאים ובמידת הצורך לשנות את התוצאות. רוב הרפובליקנים טוענים, כי אינם רוצים להפוך את התוצאות, אלא רק לתת קול לטענות ולחששות בנוגע לטוהר הבחירות. אלא שחששות אלו נובעים מטענות הכזב החוזרות ונשנות של טראמפ ותומכיו, לא מעובדות כלשהן. חלק מאותם רפובליקנים פועלים מתוך חשש מפני טראמפ, חלקם מתוך פופוליזם צרוף וחלקם בשל שילוב של שניהם.

אחרים במפלגה הרפובליקנית תקפו בחריפות את עמיתיהם המערערים. כאשר ג'וש הווליי היה הסנאטור הראשון שהודיע שיערער, יצא הסנאטור בן סאסה נגד "מרעילים מוסדיים" בשורות הקונגרס והזהיר שהם משחקים באש. אחרי הודעתם של טד קרוז ועמיתיו על הערעור הצפוי, אמר מיט רומני – מועמד המפלגה לנשיאות ב-2012 – שמדובר ב"איום מסוכן לרפובליקה הדמוקרטית שלנו. מעולם לא דמיינתי שאראה דברים כאלה בדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. האם השאפתנות עד כדי כך גברה על העקרונות?".

היו"ר לשעבר של בית הנבחרים, פול ריאן, כינה את המהלך "פגיעה ביסודות הרפובליקה שלנו". לדבריו, הוא אינו יכול לחשוב על מהלך יותר אנטי-דמוקרטי ויותר אנטי-שמרני מאשר התערבות של הממשל הפדרלי בתוצאות הבחירות שאישרו המדינות, בניסיון לבטל את רצונם של מיליוני אמריקנים. תשוו את האמירה הזאת ליו"ר המיעוט הנוכחי בבית הנבחרים, קווין מק'ארתי, אשר הצטרף ל-100 מעמיתיו בעתירה חסרת היסוד של התובע הכללי בטקסס בניסיון לבטל את התוצאות בארבע מדינות המפתח (אשר נדחתה על הסף פה אחד בידי בית המשפט העליון).

בלץ מסכם באומרו, כי נראה שטראמפ נחוש בדעתו לעשות הכל כדי להפריע להליך הרשמי האחרון לפני השבעתו של ביידן, כולל קריאות לתומכיו לצעוד בוושינגטון מחרתיים. נסיונות אלו של טראמפ ותומכיו מאיימים לחתור תחת נשיאותו של ביידן. אך הם גם ממשיכים לחתור תחת טראמפ עצמו, המאמץ תיאוריות קונספירציה ומשחק את תפקיד הקורבן.