חסן אל-מוזאני מוקף בחבילות קמח בנות 25 ק"ג בחנותו במרכז בגדד. "בשגרה אני מוכר 1,000-700 טון בחודש, אבל מאז המשבר אני מוכר רק 200-170 טון". זהו אחד מהיבטי המשבר הכלכלי החמור ביותר בעירק מאז עידן סדאם חוסיין. קופתה של המדינה מתרוקנת והיא מתקשה לשלם את חשבונותיה. הדבר יצר משבר פיננסי העלול לזעזע את שליטתה של הממשלה בצבא ולחזק את אירן, מזהיר ניו-יורק טיימס.

כלכלתה של עירק נפגעה קשות מן הקורונה ומן הצניחה במחירי הנפט והגז, המהווים 90% מהכנסות הממשלה. במשך חודשים ארוכים בשנה היוצאת היא לא הייתה מסוגלת לשלם לעובדי המדינה. בחודש שעבר ביצעה עירק פיחות בדינר, לראשונה מזה עשרות שנים, דבר שמיד העלה את המחירים של כמעט כל המוצרים במדינה התלויה בייבוא. בסוף דצמבר קיצצה אירן את אספקת החשמל והגז הטבעי לעירק, וחלקים ניכרים מן המדינה נותרו בעלטה שעות מדי יום.

עירקים רבים חוששים שלמרות הכחשותיה של הממשלה, פיחותים נוספים בדרך. מוזאני מייבא קמח מטורקיה בדולרים, ועד לאחרונה שילם 22 דולר לשק; כעת עליו לשלם 30 דולר. מנהל מסעדה, כרים מוחמד, קפץ לחנותו של מוזאני ואומר שאין ביקוש רב לקמח, כי המסעדות ריקות בשל הקורונה והמשבר הפיננסי.

בעוד הפיחות הפתיע את רוב העירקים, המשבר הכלכלי והפיננסי התפתח במשך שנים. שכר וגמלאות לעובדי השירות הציבורי עולים לממשלה 5 מיליארד דולר בחודש, אבל הכנסותיה מן הנפט מגיעות ל-3.5 מיליארד דולר בלבד. עירק מכסה את ההפרש מן היתרות שלה, שלדברי כמה כלכלנים שוב אינן מספיקות. קרן המטבע הבינלאומי העריכה בחודש שעבר, כי כלכלת המדינה צנחה ב-11% בשנה היוצאת, וקראה לממשלה לשפר את הממשל ולהפחית את השחיתות.

במשך 18 שנים זורמות הכנסות הנפט במערכת בה הממשלה זוכה לתמיכה באמצעות הענקת תפקידי שרים לפעילים פוליטיים, הזוכים ליד כמעט חופשית ביצירת משרות. השירות הציבורי העירקי זינק פי שלושה מאז 2004. כלכלנים מעריכים, כי למעלה מ-40% מכוח העבודה תלויים במשכורות ובחוזים ממשלתיים. עובדה זו מותירה מעט מקורות להשקעה בתשתיות. המשבר הפיננסי עשוי לבלום את המערכת המושחתת הזאת. במקביל, הקורונה היכתה במגזר הפרטי, שרבים מהעובדים בו איבדו את משרותיהם.

לאומללות מוסיפה יכולתה המוגבלת של עירק לשלם לאירן תמורת החשמל והגז הטבעי. בגדד אינה מורשית להעביר מזומן לטהרן, ולכן היא משלמת במזון ובתרופות. אירן טוענת, שעירק חייבת לה 5 מיליארד דולר ומסבירה שמאחר שהיא עצמה נתונה במשבר כלכלי – היא אינה יכולה לספק גז בלא תשלום. 3 מיליארד דולר מתוך סכום זה מוקפא בבנקים עירקיים, בשל העיצומים האמריקניים על אירן.

העובדה שעירק, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם, אינה יכולה להבטיח לאזרחיה אספקת חשמל סדירה וצריכה לייבא חשמל מאירן, הובילה אשתקד למחאות נגד הממשלה והפילו את הממשלה הקודמת. תשתית האנרגיה של עירק סבלה משלוש מלחמות הרסניות מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, ומאז הכיבוש האמריקני ב-2003 – שחיתות וחוסר יכולתה של הממשלה המקומית מונעים את שיקומה המלא של מערכת החשמל.

בנוסף לכך, רוב החשמל העירקי מיוצר מגז טבעי; יש לה עתודות גז עצומות, אך היא לא השקיעה די הצורך בהפקתן. עד להטלת העיצומים האמריקניים על אירן, ייבוא חשמל ממנה היה הפתרון הקל ביותר. אבל מבחינת מיליוני עירקים שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש חשמל מגנרטורים פרטיים, הפסקות החשמל והמחירים המאמירים מהווים מהלומה כפולה.

הממשלה הציעה צעדים נמרצים בניסיון להמריץ את הכלכלה, כולל העלאות מיסים, המצויים כעת על שולחנו של הפרלמנט. אבל פוליטיקאים רבים בונים על הסיכוי של עלייה במחיר הנפט בשנה הקרובה ומקווים שהיא תעכב את מה שכלכלנים מתארים כרפורמות הנחוצות בדחיפות. עד שזה יקרה, האבטלה תמשיך לעלות כאשר 700,000 צעירים נכנסים לשוק העבודה מדי שנה. רובם צפויים להצטרף לשכבות הקבועות של עניים ומקופחים.