רקע מקצועי ורעיוני
אווריל היינס, שתתאם פעילות של 17 סוכנויות מודיעין, תהייה חברת קבינט, ותניח על שולחן הנשיא דוחות מודיעין יומיים, ידועה בדבקותה באיפוק בפעילות צבאית ולוחמה בטרור, והענקת משקל רב לחוק הבינלאומי וזכויות אדם.
היינס הייתה סגנית היועץ לביטחון לאומי, סגנית ראש ה-CIA ויועצת בכירה במחלקה המשפטית של מחלקת המדינה בתקופת הנשיא אובמה, ועוזרת בכירה בוועדת החוץ של הסנאט כאשר הנשיא המיועד ביידן עמד בראשה, ועוזרו הבכיר היה אנתוני בלינקן שהוא מזכיר המדינה-המיועד.
עד לאחרונה הייתה היינס עובדת בכירה ב-WestExec Advisors - המייעצת לחברות עסקיות מובילות, שהוקמה על-ידי אנתוני בלינקן ומישל פלורנוי המקורבים מאוד לביידן, והיו גורמים מרכזיים בגיבוש
המתקפה הצבאית של אובמה על לוב ב-2011.
היינס הייתה עד לאחרונה סגנית מנהל "מרכז התוכניות הבינלאומיות של אוניברסיטת קולומביה", המעודד יוזמות בעולם השלישי, ומשתף פעולה עם "עמותת רופאים ישראלים-פלשתינים לזכויות אדם", התומכת בהטלת סנקציות על ישראל (BDS) ובהעמדת חיילים ישראלים לדין בגין פשעי מלחמה כביכול.
היינס הייתה בחבר היועצים של
Foreign Policy for America, שבין חברי מועצת המנהלים שלו נמצא מייסד J Street, ג'רמי בן-עמי, הפועל להסגת ישראל לקוויי 1967. בין חברי חבר היועצים שלו: ג'וזף סירינסיונה (נשיא קרן
Ploughshares הפועלת בוושינגטון לקידום אינטרסים אירנים); מזכיר המדינה המיועד אנתוני בלינקן; השגרירה המיועדת לאו"ם לינדה תומאס-גרינפילד, הקרירה כלפי ישראל; רוברט מאלי הביקורתי מאוד כלפי ישראל, ומכהן כנשיא ומנכ"ל International Crisis Group שהקים ג'ורג' סורוס, המתנגד לרעין המדינה הציונית-יהודית.
אירן לאבריל היינס, כמו אנתוני בלינקן וג'ייק סאליבן, תפישת עולם רב-לאומית המעדיפה פעילות מדינית וביטחונית המשותפת לארה"ב, לאירופה, לאו"מ, לארגונים בינלאומיים נוספים ולבעלות ברית נוספות, על פני פעילות עצמאית של ארה"ב.
מכאן, תמיכתה הנחרצת בהסכם הגרעין עם אירן מ-2015, התנגדותה להטלת סנקציות על אירן וביקורתה הפומבית על חיסולו של קאסם סוליימאני, למרות שהיה המעצב והמוציא-לפועל המרכזי של פעילות הטרור והחתרנות של משטר האייתולות, וקידום
היעד הפנאטי ומגלומני של השתלטות אירן על המזרח התיכון, העולם המוסלמי והעולם כולו. כמו בלינקן וסאליבן, היינס רואה באייתולות השיעיות בר-שיח אפשרי לדו-קיום בשלום וחלוקת-השפעה עם המשטרים הסונים במפרץ הפרסי.
ב-14 לינואר 2020 אמרה היינס לחברי ועדת חוץ של בית הנבחרים בוושינגטון: "נטישת הסכם הגרעין על-ידי ארה"ב גרמה למחלוקת קשה עם בעלות בריתנו האירופיות.... כל מומחה לאירן יסכים שלסנקציות כלכליות על אירן אין השפעה רבה על יכולת המשטר האירני לערער את יציבות האזור.... השאלה היא לא אם היה מגיע לסוליימאני להיהרג, אלא האם הריגתו קידמה את ביטחונה הלאומי של ארה"ב.... בעלות בריתנו [האירופיות] ראו בהריגתו הפרה של החוק הבינלאומי.... אי-אפשר להבין מדוע הנשיא טראמפ לא התייעץ עם הקונגרס, בעלות בריתנו ועירק - שעל אדמתה חוסל סוליימאני - לפני חיסולו.... כדי לקדם יציבות, ביטחון וזכויות אדם יש להגביר את שיתוף הפעולה עם בעלות בריתנו במזרח התיכון ובעולם הרחב....". תפישת עולם דומה איפיינה את
הרצאתה של היינס ב"אגודה האמריקנית לחוק בינלאומי" בינואר 2020.
בדיון שהתקיים ב-Center for American Progress ב-21 לינואר 2020 אמרה היינס שחיסול סוליימאני היפר את החוק הבינלאומי, לא היה פעולה לסיכול איום ברור ומיידי, וחרג מהיקף פעולה הנדרשת מול האיומים הקיימים.
טרור איסלאמי ופליטים
לדברי הרולד קו, ששירת עם היינס במחלקת המדינה, "היינס המליצה לאיפוק בפעילות נגד טרור (במיוחד בכל הקשור לשימוש בכלי טיס בלתי-מאויישים).... בתפקידה כסגנית היועץ לביטחון לאומי התגברה על התנגדות להרחבת מספר הפליטים הסורים שהיגרו לארה"ב.... היא גם לחצה להעברת טרוריסטים מוסלמים ממחנה המעצר בבסיס חיל-הים בגואנטנמו (למדינות עולם 3)...."
היינס טענה שקליטת פליטים סורים בארה"ב מקדמת את המלחמה בטרור, "מכיוון שקליטת הפליטים מנוגדת לתפישתם של גורמים קיצוניים....". לדברי בן רודס, שהיה יועץ בכיר של אובמה לנושאי חוץ, "אווריל היינס תרמה יותר מכל אדם, חוץ מהנשיא אובמה, לקליטת פליטים סורים בארה"ב". ג'והן ברנן שהמליץ למנות את היינס לסגניתו כראש ה-CIA (וגם הצהיר ש"הג'יהאד הוא מאפיין לגיטימי באיסלאם"),
העיד שהוא והיינס נלחמו בנחישות נגד המלצות להרחיב את היקף הפעילות של הלוחמה בטרור.
ב-31 ליולי 2020 חתמה היינס על עצומה, יחד עם 47 בכירי מערכת הביטחון לשעבר, כולל אנתוני בלינקן, נגד האיסור שהטיל טראמפ על הגירה לארה"ב מ-13 מדינות מוסלמיות המעורבות ישירות או בעקיפין בטרור איסלאמי. לפי העצומה האיסור פוגע בביטחון הלאומי של ארה"ב....
ישראל
ב-4 למאי 2020 הצטרפה היינס למכתב שנשלח להנהגת המפלגה הדמוקרטית על-ידי 32 בכירי מדיניות חוץ לשעבר, הידועים בהסתייגויותיהם ממדיניות ישראל, ובינהם בן רודס, אנתוני לייק, סטרוב טאלבוט, רוב מאלי, דן קרצר, מרטין אינדיק, ברוס ריידל, יועצים בכירים של הסנטורים הביקורתיים ברני סנדרס ואליזבת ווארן, ועוד.
המכתב, שהיה בהשראת J Street, קרא לשנות את מצע המפלגה הדמוקרטית מכיוון "שמצע המפלגה הדמוקרטית קרא בעבר למחויבות לביטחונה של ישראל וגינה את האיומים על ישראל... אך התעלם מזכויות הפלשתינים ומפעילות ישראלית הפוגעת בזכויות הפלשתינים ובסיכוי למימוש פתרון שתי המדינות תוך כדי שמירה על ביטחון שני העמים".
