|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החלק הכלכלי שבהלכה רלוונטי לימינו - כפי שמציגה סדרת הספרים "תורת המשא ומתן" ● מן הראוי שהלכות אלו יהיו מוכרות, יעוררו מחשבה ואולי גם יגדירו מחדש "מיהו דתי"
|
לפני שעליתי ארצה בגיל 27, עבדתי כעורך דין במשרד גדול בוול סטריט. אם אצטרך להגדיר במה התבטאה אצלי שמירת המצוות במהלך יום העבודה באותה תקופה, התשובה תהיה קצרה למדי - יציאה מוקדמת ממקום העבודה בערבי שבתות וחגים, חיפוש אחר אוכל כשר ומציאת מניין לתפילת מנחה. בזה מסתכמת חוויית שמירת המצוות במשרד עורכי דין בארה"ב.
בארץ, אתגרים אלו כמעט ואינם באים לידי ביטוי. אין צורך לעבוד סמוך לשבת, המזון הכשר שכיח וגם מניינים לתפילה מצויים יחסית. למעשה, במשך שלושים שנותיי כעורך דין בישראל, נוכחתי לדעת שגם כאן זהותו של שומר המצוות מתבטאת רק בתחומים מסוימים - בעיקר בהקפדה על שבת וכשרות, בנישואין דרך הרבנות ובתמיכה באחיזתנו בארץ ישראל.
מעבר לזה, אין כמעט משמעות להגדרתו של אדם כאזרח דתי במדינה. התפיסה הרווחת היא שאדם ששומר שבת, אוכל כשרות, מתחתן ברבנות ומביע דעה בעד ארץ ישראל השלמה - נחשב דתי; ואילו מי שאינו שומר שבת כהלכתה, אינו מקפיד על כשרות ולפעמים גם אינו מתחתן ברבנות - אינו נחשב דתי. התוצאה היא שאדם שאוכל כשר ומרמה בעסקים, למשל, ייחשב עדיין דתי; לעומתו, אדם שאינו שומר כשרות אך מנהל את עסקיו בהגינות - ייחשב לא-דתי.
לא רק תחום מוסרי
תחום ההתנהלות בעולם המסחר אינו נתפס היום כתחום הקשור לשמירת המצוות. בתפיסה המקובלת, אדם דתי אינו אמור להתנהל אחרת מאדם לא-דתי בעסקיו. ההנחה היא, שבתחום זה יש להתנהל לפי הסביר והמקובל. לכל היותר יוגדר תחום זה כתחום מוסרי, אך לא כתחום הלכתי. אולם למען האמת, להלכה יש הרבה מה לומר בנוגע לתחום העסקים.
כתבתי את הסדרה "תורת המשא ומתן" כדי להראות שההלכה נוגעת לכל תחומי ההתנהלות המסחרית שלנו. להלכות המבוססות על מסכתות הנזיקין (בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא) יש השלכות ישירות לעולם המסחר. במערכת החינוך הדתית לומדים אותן בדרך כלל כלימוד עיוני שאינו נוגע למעשה, וכשניגשים ללמוד הלכה - מתמקדים בנושאים כמו שבת ומועדים. גם תוכנית הלימודים לשם סמיכה מהרבנות מתמקדת בדיני שבת, כשרות, נידה ואבלות.
כל התחום המסחרי והכלכלי, המכונה "חושן משפט", נלמד בעיקר על-ידי רבנים שמעוניינים לקבל הכשרה לדיינות. מי שלומד במסגרות דתיות, אך אין לו כוונה להיות דיין, עשוי שלא לפתוח אי-פעם את הלכות חושן משפט. התוצאה היא שתחום המסחר אינו נתפס כתחום שלהלכה יש מה לומר בו למעשה. לכל היותר, אנשי עסקים מכירים במידה מסוימת את הצורך בהיתר עסקא כדי להתמודד עם איסור ריבית (ששייך, אגב, לתחום יורה דעה ולא לחושן משפט), אך לא הרבה מעבר לזה.
תמונה זו כמובן אינה משקפת נכונה את תחום חושן המשפט. הוא מלא בכללים הלכתיים החלים על מסחר בין יהודים, אלא שקשה מאוד לתרגם את הכלים הללו לשפה כלכלית מודרנית. הפותח את אחד מספרי הפוסקים בהלכות קניין או אונאה - יתקשה להבין כיצד העניינים הנידונים שם נוגעים למציאות הכלכלית שבה אנו חיים. למעשה, מצב זה אינו חריג בעולם ההלכה; גם הלכות השבת והמועדים נכתבו בהתאם למציאות של הדורות הקודמים, אלא שבכל הדורות היו פוסקי הדור מתאימים אותן למציאות זמנם.
בהתאם לסדר המקובל
הסדרה "תורת המשא ומתן" ערוכה בהתאם לסדרו המקובל של המשא-ומתן. לרוב, תהליך של משא-ומתן מתחיל במוחו של איש עסקים, החושב על עסקה כלשהי ומתכנן אותה באופן ראשוני. יש עסקות שההלכה לא מאפשרת לבצע ולכן אין לשקול עסקות אלו. בשלב הבא, תתקדם העסקה לשיחה ראשונית בין המוכר לקונה בנוגע למוצר או לשירות המבוקשים. בשלב זה אופי השיחה עדיין כללי ואינו יורד לפרטי העסקה.
בשלב השני של השיחה, אחד הצדדים ינקוב במחיר לעסקה, והצד שמנגד עשוי להתנגד ולהודיע נחרצות שלא יסכים למחיר זה. פעמים רבות הדיון נחתם בשלב זה. אולם יש עסקות שמתקדמות הלאה, לשלבים הבאים - בירורים על-אודות הנכס העומד למכירה, הסכמה על המחיר הסופי ותנאי העסקה. לאחר ההסכמה על התנאים, דנים הצדדים בתכנון העסקה מבחינת המס ומבחינה חשבונאית, ובהמשך נכנס לדיון עניין הרגולציה, והצדדים מבררים מיהם הגורמים שיצטרכו לאשר את העסקה. במקביל, הצדדים מכינים את חוזה העסקה ופונים לקבלת אישורים רגולטוריים.
סדרת הספרים תעבור על כל השלבים, ונראה את המצוות הנוגעים אליהם: "לא תגנובו", "לא תשקרו", "מאזני צדק... והין צדק יהיה לכם", "ושוחד לא תקח", "אל תונו איש את אחיו", "לא תחמוד", "לא תתאווה", "מדבר שקר תרחק", "לא תחניפו", "לא תקלל" ועוד.
מעבר ליצירת שיח ומחשבה מחודשת בקרב אנשי העסקים, והסבת תשומת ליבם להלכות הנוגעות לעולמם, תקוותי היא שסדרה זו תעורר מחשבה גם במערכת החינוך, מחשבה שתביא לשינוי בחומר הנלמד בבתי הספר, בישיבות ובלימודי הסמיכה לרבנות; מן הראוי שהלומדים יכירו את ההלכות המסחריות והכלכליות. בנוסף, יש חשיבות בהקמת דור של מומחים הלכתיים, שאנשי עסקים יוכלו להתייעץ איתם לצורך פסיקת הלכה מעשית.
בעקבות ספר זה, ייתכן שגם ההגדרה "מיהו דתי" תצטרך לעבור ניסוח מחדש. הגדרה מחודשת של העולם הדתי, שבה יינתן מקום הולם לענייני הצדק, הנאמנות וההגינות, עשויה להוות גשר לחיים משותפים בין כל חלקי העם. לשם כך, הספר נכתב בצורה שיהיה קריא למגוון רחב של קוראים - החל מלומדי תורה בעיון ועד חברַי שלא רגילים לקרוא טקסטים כאלו.
|
|
הכותב למד בישיבת הר עציון והוא בעל תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) בספרות ובמשפטים בישיבה אוניברסיטה בניו-יורק. כיום הוא שותף בכיר במחלקה הבינלאומית של משרד יגאל ארנון ושות'. שלושת הכרכים הראשונים בסדרת "תורת המשא ומתן" יצאו לאור בימים אלו בהוצאת סטימצקי.
|
|
| תאריך:
|
10/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2021
|
|
עו"ד דוד שפירא
|
|
|
את ספר בראשית סיימנו בסיפור האחים שחששו מפני נקמת יוסף ומבקשים ממנו שימחל להם על מה שעוללו לו בשנאתם אותו. התגובה של יוסף מפתיעה: וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו. ולכאורה, מדוע הוא בכה? מה גרם לו להתרגש כל כך? כנראה יוסף חש אכזבה מסוימת מצורת החשיבה של אחיו, מהחשש שלהם שישיב להם בשנאה על שנאתם. הוא לא מייפה את הדברים, לא אומר שזה שטויות, קורה, טועים. אדרבה, הוא אומר נכון שעשיתם מעשה חמור, שהרי (בראשית נ): [כ] וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה... אבל כיום ברור גם לכם שהכל בהשגחה פרטית והראיה, התוצאות: ...אֱלֹקִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. ואם אשיב לכם בשנאה, זה יעזור לי או למישהו אחר? ברור שלא.
|
|
|
|
|
סדרי הדין בנוגע לפתיחה בחקירת משטרה כנגד ראש ממשלה מכהן מוסדרים בחוק יסוד הממשלה, הקובע: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בפועל, מהדיווחים על-אודות התנהלות הפרקליטות סביב עניין אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו, אנו למדים, כי בתחילה הפרקליטות טענה שאין צורך באישור בכתב מצידו של היועץ המשפטי. בהמשך, תוך רצון לבצע מקצה שיפורים, היא הגישה מזכר מטעמו של מנדלבליט תוך אזכור רטרואקטיבי להסכמתו המקורית - הגם שלא נעשתה כנדרש וכמצופה.
|
|
|
|
|
הערת אזהרה נרשמת במרשם המקרקעין, ומעידה על קיומה של התחייבות בכתב של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, לעשות במקרקעין עסקה או להימנע מכך. כל עוד היא רשומה, לאחר לא תירשם הערה סותרת, אף אם הוטל עיקול על המקרקעין או שניתן צו פירוק נגד בעל המקרקעין או נתמנה כונס נכסים לרכושו. כל עוד ההערה קיימת, לא ניתן לפגוע בזכויות הזכאי אלא במקרים חריגים מאוד, שהם לפי צו בית משפט או שקיימת טענה לביטול העסקה מחמת פשיטת רגל או פירוק, אשר הייתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה והיא תעמוד גם נגד התחייבות זו. אך האם החריג עולה על הכלל?
|
|
|
|
|
מזה קרוב לחצי מאה אני עוסק בחקר השואה. 39 שנים הרציתי על השואה באוניברסיטת בר-אילן. אני מכהן כראש מכון המחקר של יד ושם כבר שנים רבות. דומני שניתן לומר אפוא שאני מצוי במקצת בחקר השואה, סיבותיה, מאפייניה ומשמעותה. לכן, הוכיתי ממש בהלם ממאמרו של ד"ר חנן שי שיצא תחת חסותו של מרכז בס"א (שאני מכירו מאז ייסודו על-ידי עמיתי לסנאט האוניברסיטה, פרופ' אפרים ענבר).
|
|
|
|
|
הכאוס במערכת הפוליטית תופס תאוצה וקשה לנבא איך היא תראה לקראת הבחירות הקרובות ואחריהן. דבר אחד בטוח - העלאת קצבת האזרח הוותיק (קצבת הזקנה) אינה על הפרק ואינה מעניינת אף אחד, גם לא את שר הרווחה איציק שמולי. ורדה לבקוביץ-מושקוביץ (70), פעילה חברתית, מאוכזבת קשות מהאיש ששמה בו את מבטחה.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
