כאשר הטילה ארה"ב עיצומים על Huawei צפתה התקשורת בסין, כי הדבר יעודד את היזמות הטכנולוגית במדינה. אלא שנכון לעכשיו, רוב היזמות בסין היא נסיונה של הממשלה להפעיל מערכת שליטה חדשה על המגזר העסקי – כותב אקונומיסט. בשבוע שעבר (9.1.21) הודיע משרד המסחר, כי הוא עשוי לכפות על החברות המקומיות להפסיק לשתף פעולה עם "יישום אקסרה-טריטוריאלי בלתי צודק של חקיקה זרה" – דהיינו, כמעט כל חוק זר. הוא גם התיר לחברות סיניות לתבוע פיצוי מחברות מקומיות וזרות המצייתות לעיצומים האמריקניים.

צעדים אלו הם חלק ממגמה נרחבת יותר, כאשר המשטר בראשותו של שי ג'ינפינג מאמץ גישה נוקשה יותר כלפי המגזר הפרטי. בחודש נובמבר הוא עצר ברגע האחרון את הנפקת Ant, זרוע הפיננסים של אליבאבא, שעמדה לגייס 37 מיליארד דולר. באותו חודש פרסם המינהל לאסדרת השוק כללים לפיקוח על ענקי הסחר המקוון. ב-10 בינואר אישרה המפלגה הקומוניסטית את החמרת הפיקוח בתחום ההגבלים. הצעדים בתחום ההגבלים הבהילו את המשקיעים; מניית אליבאבא איבדה רבע מערכה מאז אוקטובר.

הם גם יצרו חוסר ודאות בשני מישורים. האחד: מי מנהל אחת מן החברות הגדולות בעולם? ג'ק מא, הטייקון שהקים את אליבאבא, לא נראה בפומבי מאז אוקטובר. אפילו אם הוא יצוץ מחדש בקרוב לאחר ש"יסייע" לחקירות, המקרה שולח איתות מעורר חלחלה. מהלומותיה של סין עלולות לערער את אליבאבא בדרכים בלתי צפויות. כמו הרבה חברות היי-טק סיניות, היא משתמשת במבנה משפטי במקלט מס, המאפשר למשקיעים זרים לעקוף את המגבלות על השקעות בחברות סיניות. הממשלה המקומית חיה עד כה עם ההסדר הזה, אבל בחודש שעבר קנס המינהל לאסדרה את אליבאבא וטנסנט – עוד ענקית אינטרנט – בנימוק שלא ביקשו אישור לרכישות שביצעו בעבר. אם הממשלה תצא נגד המבנה התאגידי של אליבאבא, הדבר עלול להרחיק משקיעים זרים מחברות היי-טק סיניות.

חוסר הוודאות השני נובע מן המאבק בין מעצמות-העל בנוגע למעמד החוקי של חברות מקומיות מחוץ לגבולותיהן. בשנת 2019 יצר משרד המסחר הסיני רשימה של "ישויות בלתי אמינות", אם כי עד כה לא כלל בה חברות זרות משמעותיות. אם הפעם הוא יפעל בצורה יותר נחרצת, סין עלולה להציב בפני התלבטות בלתי אפשרית בפני חברות מערביות רב-לאומיות: האם להסתכן בקנסות מצד ארה"ב על הפרת העיצומים או בכך שיועמדו לדין בבית משפט סיני. הכללים החדשים עלולים לחייב אותן לעשות מה שהיו רוצות להימנע ממנו: לבחור צד.

צעדי הממשל הם ברכה מעורבת אפילו לחברות הסיניות, למרות שרשמית הם אמורים לסייע להן. למשל: בנקים סיניים הפועלים בחו"ל ואשר צייתו לעיצומים האמריקניים ושמרו על הגישה הסינית למערכת הניכיון הדולרית, עמוד השדרה של המערכת הפיננסית הבינלאומית. עוד דוגמא: לווים סינים שנאלצו לסגור חשבונות בהונג-קונג של חברות סיניות. כל אלו עלולים להיפגע מהאיסור לציית לחוקים זרים. בטווח הקצר, הכללים של משרד המסחר יותר יפריעו לחברות הסיניות מאשר יעזרו להן. הם לא ממש מעודדים יצירתיות. הוא הדין בזרוע ההולכת ומתארכת של המשטר הסיני.