נפגשים במאדים

הוא מנצנץ לו בהיר ואדמדם בשמי הלילה. זהו מאדים (Mars), כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש הנע במרחק של 249-207 מיליון קילומטרים מהשמש. בקרוב יגיעו אליו שלוש חלליות בלתי מאוישות משלוש מדינות שונות, והן עושות את דרכן אליו ממש עכשיו. כולן שוגרו בחודש יולי. החלליות הן אָמַל (תקווה בערבית) של איחוד האמירויות הערביות, פֶּרסֶוֵרֶנס (התמדה באנגלית), של ארצות הברית וטיאַנווֵן-1 (טיאַנווֵן - שאלות שמיימייות במנדרינית) של סין. הן עתידות להגיע למאדים בפברואר 2021.

חלליות שונות, מטרות שונות

לכל חללית מטרות ייחודיות משלה. קיימים ארבעה סוגי משימות למאדים (הרלוונטיים גם לגרמי שמים אחרים). האחד הוא מעבר קרוב (flyby) שבו החללית עוברת בסמוך למאדים ואוספת עליו נתונים. השני הוא הקפה (orbiting), ומהותו הקפת כוכב הלכת תוך איסוף נתונים עליו. השלישי הוא נחיתה (landing) על מאדים. הרביעי הוא סיור על מאדים (roving).

המשוכללת בשלושת החלליות היא החללית הסינית. היא תבצע שלושה סוגי משימות - הקפת מאדים, נחיתה עליו וסיור על פניו. טיאַנווֵן-1 מורכבת ממקפת, נחתת ורוֹבֶר (רכב שמסוגל לנוע על פני כוכב לכת). מטרות המשימה הן חיפוש עדויות לחיים על מאדים בהווה ובעבר ולימוד סביבתו. החללית עתידה להיכנס למסלול סביב מאדים בפברואר 2021 ולאחר חודשיים ינחתו עליו הנחתת שלה ובה הרובר. באמצעות מצלמה בהפרדה גבוהה, תמפה המקפת שלה את פני מאדים, תאפיין את מבנהו הגאולוגי ותחפש אחר מים וקרח. הרובר יחקור את הרכב הקרקע שלו ויחפש עדויות לקיום מים תת-קרקעיים בו. הוא יאסוף מידע על אטמוספירת כוכב הלכת כדי לתעד שינויי אקלים. המידע שייאסף יאפשר לבדוק את מידת התאמתו של מאדים ליישוב בני אדם בו.

החללית פֶּרסֶוֵרֶנס תבצע שני סוגי משימות - נחיתה וסיור. היא תחקור את האפשרות לקיום חיים במאדים בעבר. פֶּרסֶוֵרֶנס תאסוף דגימות סלעים שמאוחר יותר יובאו אל כדור-הארץ בחלליות עתידיות.

אָמַל, חללית איחוד האמירויות הערביות, תבצע רק סוג אחד של משימה - הקפת מאדים. היא תחקור את השינויים באטמוספירת מאדים ותספק לראשונה מפת מזג אוויר כוללת שלו. אָמַל תישא מצלמה באור נראה ומיכשור שינתח את כוכב הלכת בקרינה תת-אדומה ובקרינה על סגולה.

שילוח בחלון השיגור

מאדים מקיף את השמש במרחק של 249-207 מיליון קילומטרים. כדור-הארץ מקיף את השמש במסלול אליפטי שמרחקו ממנה 152-150 מיליון קילומטרים. מאחר שכדור-הארץ ומאדים עושים הקפה אחת סביב השמש בזמנים שונים (כדור-הארץ - 365 יממות ומאדים - 687 יממות) המרחקים ביניהם משתנים כל העת. המרחק הקרוב ביותר ביניהם הוא פחות משישים מיליון קילומטרים והגדול ביותר למעלה מ-400 מיליון קילומטרים. אחת ל-780 יום קיימת הזדמנות לשלוח חללית שתגיע למאדים בזמן קצר יחסית עקב הקרבה הגדולה בינו לבין כדור-הארץ. תקופת ההזדמנות הזו נקראת בשם חלון שיגור והיא הזמן הטוב ביותר לשיגור חללית למאדים, עקב הקרבה הגדולה. שלושת החלליות משוגרות בחלון השיגור למאדים וכך מתקצרת תקופת הגעתן אליו.

מסלוליהם של כדור-הארץ ומאדים סביב השמש (התרשים אינו לפי קנה מידה מציאותי). מקור: NASA

עתיד של שיתופי פעולה במאדים

משימת חלל למאדים היא מורכבת מאוד ויקרה מאוד. היא כוללת שיגור חללית למאדים, מעקב אחריה עד למאדים, מעקב ותחזוק שלה בדרכה אליו ומעקב ותחזוק של פעילותה לאחר הגעתה למאדים. בעתיד, חלק מהמשימות יהיו מאוישות, דבר שיגביר מאוד את המורכבות ואת המחיר. כיום, מדינות משגרות למאדים חלליות עצמאיות משלהן. שיתופי פעולה בין מדינות לביצוע שיגורים יוכלו להקל באופן משמעותי על הטיפול במורכבות המשימות ולהפחית את מחירן לכל מדינה שתיקח חלק במשימה (כי המחיר יתחלק בין המדינות המשתתפות). יש להניח, או לפחות לקוות, שיוזמות להקמת שותפויות חלליות לשילוח חלליות למאדים, אכן יופיעו. הן יוכלו לתרום גם לחיזוק הקשרים בין המדינות המשתתפות, בנושאי חלל ובנושאים אחרים - כלכליים, חברתיים ואחרים.

וברוח ימים אלה של הסכם השלום שנחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות, אולי נוכל לקוות גם לשיתופי פעולה במשימת מאדים עתידית משותפת שלנו עם איחוד האמירויות.