חומרי הבנייה מתייקרים, ואיפה הממשלה

זה ממש ממש נחמד כשכל מקבלי ההחלטות, בממשלה ובכלל, מכריזים השכם והערב על הקלות הן לנו, היזמים, והן לרוכשי הדירות, אולם בפועל קורה בדיוק הדבר ההפוך.

בעבר התרעתי לא פעם על נושא המונופול הבלית סביר של בחירת "נשר" על המלט, מה שמייקר אוטומטית מחיר של דירה ממוצעת בכ-120-60 אלף שקלים, כלומר עוד כמה מאות שקלים משכנתה חודשית למשק בית ממוצע. אולם, וזה אולם גדול, האבסורד של מונופול המלט, שכבר דובר אודותיו רבות, הינו כאין וכאפס מול מה שקורה דווקא כיום, בעידן הקורונה והמשבר הכלכלי העמוק.

אין זה סוד שערכי הדולר בפרט, והמטבעות הזרים בכלל, צנחו במהלך שנה זו באופן דרמטי לעומת השקל בכ-10 אחוזים ואף יותר מכך. משמעות צניחה זו הינה פשוטה: חומרי בניין מיובאים אמורים להיות זולים בהרבה לאור ירידת הדולר והמשבר הכלכלי העולמי של נגיף הקורונה.

מה לעשות שמה שקורה בשוק הפרוץ של יבוא חומרי בניין זה בדיוק להפך. דוגמה, חומרים חיוניים ומבוקשים דוגמת עץ וברזל והמוצרים הנלווים להם, שכל קבלן ויזם משתמשים בהם כדבעי בפרויקטים, התייקרו נומינלית בכ-10 אחוזים(!) בחודשיים האחרונים. ובמילים אחרות: בהתחשב בצניחה בשער הדולר ב-10%, מדובר בהתייקרות ריאלית של כ-20 אחוזים מאחר שרוב המסחר העולמי מתנהל בדולרים.

אולי למקבלי ההחלטות נתונים אלה נשמעים "יבשים" ו"מקצועיים", אולם עבורנו, היזמים והקבלנים נתונים אלה הינם דרמטיים ביותר שכן הם מייקרים באופן אוטומטי את עלות הדירות בעוד כ-150-100 אלף שקלים ואז הברירה בידינו הינה קשה מאין כמותה, על גבול הבלתי אפשרית או לעדכן באופן אוטומטי כלפי מעלה את רמות המחירים, מה שיהפוך את רכישת הדירה למשימה בלתי אפשרית לעוד רבבות רבות של ישראלים, או לא לעדכן את מחירי הדירות ואז, בפועל, חלק נכבד מהרווח שלנו שאנו מחויבים כלפי הבנקים המלווים את הפרויקטים, של 15% יורד לטמיון, מה שיפתה מן הסתם קבלנים רבים "לשבת בצד" ולא לקדם פרויקטים כלל בזמן הקרוב, עד יעבור זעם.

לב של אבן

הסיפור האיזוטרי, לכאורה, של עלות העץ והברזל והמוצרים הנלווים להם, והעדר הפיקוח מצד הממשלה בכלל ומשרד התעשיה והמסחר בפרט, ממחיש לטעמי את הבוקה והמבולקה השוררת כיום בכל ענף הנדל"ן. עושה רושם ש"כל דאלים גבר", השוק פרוץ לחלוטין, משרד השיכון, שלכאורה אחראי מיניסטריאלית על יציבות שוק הדיור, ואמור לסייע לנו היזמים והקבלנים, יושב בצד באפס מעש, והיבואנים? חוגגים על חשבוננו ועל חשבון הדיירים!

להערכתי אין גם סבירות שאותם פקידי משר התעשיה והמסחר הנמתחים לרווחה מרוב שעמום על כורסאותיהם המרופדות, אינם מודעים לכך. העובדה שהם מרשים ליבואנים להשתולל מעידה, במקרה הטוב, על אדישות והעדר תשומת לב, ובמקרה הפחות טוב, על לב של אבן ונעדר כל אמפטיה של פקידים זחוחים המקבלים מידי ראשון לחודש בהעברה ישירה לבנק את משכורתם המפנקת והמובטחת גם אם ישבו בבית ולא עבדו בשל הסגר

על כן, אין שום משמעות קלה שבקלות לכל אותן הבטחות מיניסטריאליות על הורדה, כביכול, של מחירי הדיור. נהפוך הוא: בזכות יבואני העץ והברזל נזכה כולנו, בעזרת השם, להפוך תוך תקופה קצרה למדינה בה מחירי הדיור הינם היקרים ביותר בעולם. אמן ואמן! אולי הגיע הזמן שהמדינה תצמצם את המיסים וההיטלים על ענף הבנייה, לרבות היטל של 15% על שכר העובדים הזרים ואגרה בסך של כ-21,000 שקלים על כל עובד זר, כאשר ענפי המלונאות, החקלאות, המסעדנות והתעשיה וכן החברות הסיניות הענקיות המעסיקות פה 6,000 עובדים פטורים מהיטל כבד זה.