בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כיצד מגשרים בין הגישות [צילום: אנדרו הרניק, AP]
|
|
מדוע וושינגטון הייתה עיר במצור [צילום: AP]
|
|
בעקבות נאום ההשבעה של ג'ו ביידן
|
|
|
מהי אחדות? גם על זה יש מחלוקת
|
ביידן צדק לחלוטין כאשר העמיד את הקריאה לאחדות בלב נאומו, כי הפוליטיקה מחבלת אפילו במאבק בקורונה ● אבל הוא לא ליווה את ההצהרות במעשה כלשהו, ובלא פעולות של ממש - יהיה קשה מאוד לתקן את החורבן שהותיר טראמפ ● יש צעדים שביידן יכול לעשות, במיוחד כדי להסיר מעל סדר היום את טענות הכזב נגד הלגיטימיות של שלטונו
|
רגעי השיא של ההשבעה / ITV News
|
המשבר דורש את החשוב מכל: אחדות
|
איתמר לוין
|
מצהיר שהוא משקיע את נשמתו באחדות אמריקנית, ואומר שהאמריקנים יכולים שלא להסכים - ובמקביל לכבד זה את זה ולעבוד יחדיו * מותח ביקורת על טראמפ בלי להזכירו בשמו: ניצבים בפני שקרים, מניפולציות והתקפה על הדמוקרטיה * מבהיר שארה"ב עומדת בפני התקופה הקטלנית ביותר של הקורונה, אך מבטיח שתגבר עליה בכוחות משותפים
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
1. יום ההשבעה עבר בשקט מוחלט ובסדר מופתי, בניגוד לכל החששות. האם תומכי טראמפ נרתעו מהאבטחה המוגברת? האם האזהרות המוקדמות היו מוגזמות? האם מדובר ברגיעה לטווח ארוך, אשר תתחזק ככל שטראמפ יתרחק מתשומת הלב? השבועות והחודשים הבאים יהיו חשובים מאוד בהקשר זה. 2. ביידן הקדיש בדיוק שני משפטים לנושאי חוץ, והסתפק באמירות כלליות על מחויבותה של ארה"ב לענייני העולם ולבנות בריתה. ממשלו יהיה עסוק עד למעלה מראשו בענייני פנים בחודשים הקרובים - קורונה, כלכלה, תקציב, מתח בין-גזעי. המשימה העיקרית שלו בתחום החוץ היא שינויי האקלים. הוא כמובן יעסוק בתחום החוץ, אבל סדרי העדיפות שלו ברורים לחלוטין.
|
|
|
|
"כאשר אני משתמש במילה, משמעותה היא בדיוק המשמעות שאני בוחר לתת לה - לא פחות ולא יותר", אומר האמפטי דאמפטי בניסוח שכל פוליטיקאי היה שמח לאמץ, גם אם לא להודות בו ברבים. לפוליטיקאים, כפי שמיטיב לנסח זאת סלאח שבתי, יש שמיעה ייחודית: "אומרים 'מעברה' ואתם שומעים 'מזכירות'. אומרים 'סלאח שבתי' ואתם שומעים 'סלוצ'קובסקי'". ג'ו ביידן הוא פוליטיקאי מזה 45 שנה. אדם טוב, ישר, מנוסה - ופוליטיקאי. לכן, כאשר הוא אומר "אחדות" - צריך לשאול למה בדיוק הוא מתכוון, ובמיוחד כיצד הוא חושב להשיג אותה. גם הרפובליקנים בבית הנבחרים דיברו, לפני שבוע בלבד, על אחדות - כנימוק לכך שאין להעמיד לדין את דונלד טראמפ על ההסתה שקדמה להסתערות על הקפיטול. הדמוקרטים חשבו ועשו בדיוק ההפך. אז מהי אחדות? אין ספק שארה"ב זקוקה כעת לאחדות כלשהי, יותר מאשר לכל דבר אחר. אפילו המאבק בקורונה, המשימה מספר אחת של הממשל החדש, הפך להיות נושא פוליטי: המושלים הדמוקרטיים מחמירים יותר, המושלים הרפובליקנים מקלים יותר; המצביעים הדמוקרטים עוטים מסיכות ושומרים על ריחוק (ראו טקס ההשבעה), המצביעים הרפובליקנים הולכים בפנים חשופות ומתקהלים (ראו הפרידה מטראמפ). שלא לדבר על כך ששליש מן האמריקנים חושבים שביידן הוא נשיא בלתי לגיטימי ושבחירתו היא תוצאה של הונאת ענק. אבל כיצד משיגים אותה? זה תלוי קודם כל בשאלה מהי אחדות. כאמור, הרפובליקנים - שלפחות בשנתיים הקרובות יהיו באופוזיציה הן בבית הלבן והן בשני בתי הקונגרס - מציעים אחדות של מפסידים: נסלח ונשכח. חלק מן הדמוקרטים מציעים אחדות של מנצחים: נעניש את טראמפ ואנשיו ובכך נאותת שהפשע אינו משתלם אפילו לנשיא ארה"ב וננקה את האווירה. קשה מאוד לראות כיצד ניתן לגשר בין שתי הגישות הללו.
|
יריב אינו אויב, מחלוקת אינה מלחמה
|
|
|
|
המילים היו בדיוק במקום [צילום: דייוויד פיליפ, AP]
|
|
ביידן עשה צעד ראשון כאשר הקדיש כמעט את כל נאומו לקריאה לאחדות. הוא צדק לגמרי: יריב אינו אויב, מחלוקת אינה מלחמה. אפשר להקשיב בלי להסכים, אפשר להושיט יד. כל המילים שלו היו בדיוק במקום. כל אדם הגון יכול לחתום עליהן בלא כל היסוס. מה שהיה חסר הוא תרגום שלהן למעשים. אם כבר, אז מיד אחרי הנאום עשה ביידן בדיוק את ההפך, כאשר חתם על 17 צווים נשיאותיים שביטלו כמה מן הצעדים המרכזיים של ממשל טראמפ (היציאה מהסכם פריז, איסור הכניסה ממדינות מוסלמיות, בניית החומה בגבול מקסיקו ועוד). שיהיה ברור: ביידן עשה את המצופה ממנו. הוא הציג מדיניות הפוכה מזו של טראמפ כמעט בכל תחום (רק לגבי סין יש הסכמה עקרונית בין המפלגות), ועל בסיס מצע זה זכה ב-81 מיליון קולות. הוא מחויב לאידיאולוגיה שלו, להבטחות שלו ולבוחרים שלו. אלמלא כן, על מה היו הבחירות? זה רק מצביע על הפער המעשי הניכר בין הרעיון המבורך של האחדות לבין הרעיון החשוב של יישום מדיניות ומילוי התחייבויות. ביידן כן יכול היה, וחלקית עדיין יכול, לעשות כמה צעדים של ממש לקראת אחדות. מינוי של רפובליקני לקבינט שלו היה איתות בכיוון הנכון, וניתן היה להצביע על כמה מועמדים אפשריים מבין מתנגדיו של טראמפ במפלגה זו. את זה הוא לא עשה וגם לא יעשה. ביידן גם לא צריך להתערב במשפטו של טראמפ בסנאט; כפי שאמר בצדק, החוקה מעניקה סמכות זו אך ורק לקונגרס, והמשפט הזה הוא ממילא עובדה מוגמרת. (אפשר להתווכח על התבונה הפוליטית שבקיומו, במיוחד אם טראמפ יזוכה בשל העדר רוב מספיק של 67 סנאטורים, אבל זה עניין אחר).
|
לשכנע את הציבור שהבחירות היו הוגנות
|
|
|
|
רוברטס. האדם המתאים [צילום: אנדרו הרניק, AP]
|
|
אז מה כן? הנה שני רעיונות, שלא ראיתי בתקשורת האמריקנית ולכן אולי הם תמימים מדי, אבל בכל זאת. רעיון ראשון: להקים ועדה דו-מפלגתית שתחפש ותמצא את נקודות ההסכמה עליהן אפשר לבסס את המשך הוויכוח הפוליטי. בהשבעה אתמול היו שני אישים מתאימים לעמוד בראשה: ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן (לא ברק אובמה, הוא מזוהה מדי עם ביידן). ודאי שיש עוד אישי ציבור מכובדים, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ושופטים בדימוס שיכולים להצטרף למאמץ או להוביל אותו. רעיון שני: להקים ועדה שתבחן את הטענות להונאה בבחירות. מסקנותיה ידועות מראש, כי 59 שופטים, כולל מינויים של הרפובליקנים בכלל וטראמפ בפרט, כבר קבעו חד-משמעית שלא הייתה שום הונאה נרחבת (להבדיל מאי-סדרים נקודתיים שמתרחשים תמיד). זהו הנושא הרעיל ביותר על סדר היום הציבורי בארה"ב, זה מה שהוביל להסתערות על הקפיטול, זה מה שמאפשר לטראמפ להמשיך לפזר את שקריו, זה מה שכאמור גורם לשליש מהאמריקנים לראות את ביידן כנשיא פסול, זה מה שהפך את וושינגטון אתמול לעיר במצור – ולכן חייבים לסלק אותו, אחת ולתמיד. אפשר להעמיד בראשה את נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס – מינוי רפובליקני שמצביע לעיתים קרובות עם השופטים הליברלים, אדם בעל יושרה ויוקרה בלתי מעורערות. יש תקדים: בשנת 1963 עמד נשיא בית המשפט העליון, ארל וורן, בראש ועדת החקירה לרצח קנדי. ביידן כמובן לא זקוק לרעיונות שלי. אלו רק מחשבות של צופה מן הצד, אשר קיווה בכל ליבו לנצחונו של ביידן ומתפלל בכל מאודו להצלחתו. טראמפ היה בלתי כשיר לנשיאות, פעל בצורה עבריינית, פגע בצורה קשה במעמדה של ארה"ב בעולם וחיבל בצורה זדונית ביסודות הדמוקרטיה האמריקנית. אך לא די יהיה במילים הנרגשות שהשמיע ביידן בנאומו אתמול כדי לתקן ולו במעט את ההרס שהותיר אחריו הנשיא היוצא. הפוליטיקה נשארת פוליטיקה, וביידן ימצא מולו בקונגרס 147 מחוקקים רפובליקנים שרק לפני שבועיים סברו שבחירתו איננה חוקית. סביר להניח שהמחוקקים הללו אינם מאמינים לטענות של עצמם, אבל הם מפחדים מטראמפ ויודעים מה חושבים חלק ניכר מבוחריהם. טראמפ הלך ובמידה רבה הושתק, וכעת צריך לעבוד מלמטה למעלה: לשכנע את הציבור האמריקני שהבחירות היו הוגנות. חובה להראות שהממשל הקודם היה החריג הקיצוני ביחסו כלפי הצד השני, ביחסו כלפי האחר והשונה, ביחסו כלפי הרעיונות והמוסדות שבבסיס החברה והדמוקרטיה. בלי זה, אפילו ההגדרה של המילה "אחדות" תישאר שנויה במחלוקת.
|
|
תאריך:
|
21/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
21/01/2021
|
|
איתמר לוין
|
מהי אחדות? גם על זה יש מחלוקת
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
למעשה
|
24/01/21 20:57
|
|
עשרות מיליונים הצביעו יותר נגד דונלד טראמפ מאשר בעד ג'ו ביידן, ועל הדמוקרטים לזכור שיש לנשיא היוצא בסיס תומכים רחב עם תחושות אמיתיות הממשל החדש ניצב בפני שילוב משברים חסר תקדים, ועל פניו יש לו סיכוי ממשי להצליח הרבה יהיה תלוי בגורמים חיצוניים, בהתנהלותם של ביידן ואנשיו - ובכך שיעמדו במשימה החשובה ביותר: להוכיח שארה"ב האמיתית חזרה
|
|
|
הנשיא הנכנס ג'ו ביידן צפוי לקרוא בנאום ההשבעה (יום ד', 20.1.21) לאזרחי ארה"ב "בואו ניתן זה לזה הזדמנות" - מדווחת רשת CNN. על-פי הדיווח, מרכיב מרכזי בנאומו יהיה חזרה על זה שהדגיש בנאום הניצחון שלו בחודש נובמבר: מסר לפיו האמריקנים יכולים וצריכים לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהם.
|
|
|
יוזמת החקיקה הראשונה של ג'ו ביידן, מיד לאחר השבעתו היום (יום ד', 20.1.21), תהיה רפורמה מרחיקת לכת בטיפול במהגרים בלתי חוקיים השוהים בארה"ב. ביידן יגיש לקונגרס הצעת חוק, אשר תאפשר ל-11 מיליון מהגרים כאלה להפוך לאזרחים בתוך שמונה שנים. לצד זאת, יחתום ביידן על שורה של צווים נשיאותיים שיהפכו כמה מצעדיו הבולטים של הנשיא היוצא דונלד טראמפ.
|
|
|
מאז הודיע ג'ו ביידן על בחירתו בקאמלה האריס לשותפתו למרוץ, היא לא משה מצידו. הן היסטוריונים והן פעילים פוליטיים משוכנעים, שהיא תמשיך להיות יד ימינו גם בבית הלבן – כותב USA Today על האישה הראשונה בתפקיד סגן הנשיא.
|
|
|
בשבועות האחרונים פרס הנשיא הנבחר ג'ו ביידן את תוכניותיו ל-100 הימים הראשונים של ממשלו – החל כמובן מן המאבק בקורונה, ועד למדיניות ההגירה ובעיות הצדק הגזעי. USA Today מרכז את הנושאים המרכזיים.
|
|
|
|