המועצה המפקחת של פייסבוק קובעת (יום ה', 28.1.21), כי החברה שגתה בטיפולה בארבעה מתוך חמישה מקרים של הסרת פרסומים. אלו הן ההחלטות הראשונות של המועצה שהקימה החברה אשתקד. המועצה הודיעה, שהיא בודקת את ההחלטה לחסום את דונלד טראמפ אחרי הסתערות תומכיו על הקפיטול בתחילת החודש, אם כי ההחלטה צפויה רק בעוד חודשים רבים.

המועצה מצאה, כי מדיניות בדיקת התוכן של פייסבוק מעורפלת ואינה מתוקשרת כיאות, ומהחלטותיה עולה שהיא תדרוש יותר שקיפות ובהירות. ההחלטות עוסקות במגוון נושאים המטרידים את הרשתות החברתיות: הסתה, מידע כוזב על הקורונה והתייחסות לארגונים ואנשים מסוכנים. הן מלמדות, כי המועצה מתייחסת בצורה מרחיבה לחופש הביטוי, ושלדעתה יש צורך בהפרות ברורות ומפורשות של מדיניות פייסבוק - שצריכה גם היא להיות ברורה ומפורשת - כדי להסיר תכנים.

"מצאנו לעיתים קרובות שקני המידה של הקהילה כתובים בצורה שאינה מלאה", אמר חבר המועצה, פרופ' סודיר קרישנסאוומי מאוניברסיטת הודו. הוא הוסיף, כי ההקשרים התרבותיים והלשוניים הרבים מספור של משתמשי פייסבוק ברחבי העולם, מקשים על בדיקת התוכן. לדבריו, העובדה שמדיניות פייסבוק מתפתחת על בסיסם של מקרים פרטניים, מקשה ליצור לאורך זמן מדיניות אחידה ובהירה - בעיה המשותפת לכל ענקי ההיי-טק.

המועצה בדקה שישה מקרים מתוך 150,000 הפניות שקיבלה מארבע יבשות. החלטותיה מחייבות את פייסבוק, ועל החברה להחזיר לאוויר בתוך שבוע את התוכן שהסירה. "אין פתרונות קלים באף אחד מן המקרים הללו, והדיונים משקפים את המורכבות העצומה של הנושאים בהם מדובר", מדגישה המועצה. אחד מחבריה, ג'ון סטפלס, אמר לוושינגטון פוסט, כי ההחלטות מלמדות שהמועצה אינה מתכוונת לאפשר לפייסבוק להתחמק מאחריות וביקורת.

פייסבוק הקימה את המועצה ומממנת אותה, והיא הוגדרה כ"בית המשפט העליון" של החברה - ניסיון למנוע פיקוח חיצוני, למשל מצד ממשלת ארה"ב. תפקידה המרכזי של המועצה הוא לדון ולהכריע בבעיות המורכבות ביותר של חופש הביטוי ברשת. בין 20 חבריה מצויות כלת פרס נובל, טאווקול קרמאן; ראש ממשלת דנמרק לשעבר, הלה תורנינג-שמידט; והמנכ"לית לשעבר של משרד המשפטים הישראלי, אמי פלמור. היא יכולה כאמור להורות לפייסבוק לשנות החלטות נקודתיות, אך אין לה סמכות להתערב במישרין במדיניות התוכן של החברה.

אחת ההחלטות של המועצה מגבה הסרת פוסט אשר התייחס לתושבי אזרבייג'אן בצורה של "עלבון ודה-הומניזציה על בסיס מוצא אתני". לדברי המועצה, ההסרה יישמה כיאות את מדיניות פייסבוק להגן על בטחונם וכבודם של בני אדם, גם אם המחיר הוא פגיעה בחופש הביטוי של אחרים.

כאמור, המועצה מצאה שארבע החלטות אחרות היו שגויות. המערכת האוטומטית של פייסבוק הגיבה בחומרה יתרה לתמונה באינסטגרם (שבבעלות פייסבוק) של שד חשוף - אשר פורסמה כחלק מקמפיין מודעות לסרטן השד בברזיל. החברה כבר החריגה קמפיינים כאלה ממדיניות ההסרה של תמונות עירום, והמועצה אומרת שהחלטתה נועדה להדגים את הבעייתיות הקיימת במערכות ההסרה האוטומטיות.

מקרה של הסתה עסק בפוסט של משתמש במייאנמר, בו נאמר ש"יש משהו בעייתי בפסיכולוגיה או בהלך הרוח של מוסלמים". המועצה אמרה שהתרגום של פייסבוק לפוסט לא היה מדויק, וקבעה שהתוכן שלו לא הפר את מדיניות החברה. שלטונות מייאנמר רודפים את המיעוט המוסלמי. בצורה דומה נקבע, כי ציטוט שגוי של יוזף גבלס לא הפר את מדיניות החברה, שכן הוא לא תמך באידיאולוגיה או במעשים של הנאצים. המועצה קוראת לפייסבוק להבהיר למשתמשים אלו אמירות מפרות את מדיניותה ולפרסם דוגמאות.

עוד קבעה המועצה, כי לא הייתה הצדקה להסיר פוסט בו נמתחה ביקורת על מדיניותה של צרפת בנושא הקורונה. הכותב יצא נגד סירובה של ממשלת צרפת לאשר כטיפול בקורונה שתי תרופות - Hydroxychloroquine (שלטענת טראמפ מועילה נגד המחלה) ו-Azithromycin. פייסבוק טענה שפוסט זה עלול לעודד גולשים ליטול את התרופות ולסכן את חייהם, אך המועצה סבורה אחרת, לנוכח העובדה שרכישת תרופות אלו בצרפת מחייבת מרשם - כך שברור שלא כל אדם יוכל להשתמש בהן כרצונו. המועצה ממליצה שפייסבוק תבהיר את מדיניותה בנוגע לפרסומים על הקורונה בפרט ונושאי בריאות בכלל.