בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
סקר TGI חשיפה לעיתונים: האם מודל החינם קורס <br>
|
הקורונה מחייבת צמצום דרסטי של ההתקהלות, ומכאן שהיקף החשיפה לעיתון ישראל היום ירדה ב-23 אחוזים לעומת שנה שעברה
|
חלוקת ישראל היום [צילום: יחיאל וקנין]
|
|
|
|
|
סקר TGI, הבודק את רמת החשיפה של העיתונות המודפסת בישראל, שיקף גם השנה את מגמת הירידה הנמשכת בקריאת עיתונים מודפסים (לא בודקים את האון ליין). על-פי הסקר, כל העיתונים רשמו ירידה משמעותית בחשיפה של בין 38 עד 18 אחוזים. זה כמובן לא חדש וחלק ממגמה כלל עולמית. אולם מעיון בנתוני הסקר, עולה שאלה מעניינת אחרת והיא קשורה לישראל היום. על-פי הסקר, נרשמה ירידה של 23 אחוזים בהיקף החשיפה של ישראל היום, ובסופי שבוע. לראשונה ידיעות אחרונות עבר אותו. ההסבר המקצועי שניתן לירידה בחשיפה הוא במודל העסקי של העיתון: חלוקה חינם ברחובות ערים, במרכזי מסחר, ובכל מקום שיש התקהלות. הקורונה מחייבת צמצום דרסטי של ההתקהלות, ומכאן שהיקף החשיפה של העיתון ירדה ב-23 אחוזים לעומת שנה שעברה. בהתחשב בעיתון שמושתת על הכנסות מפרסום, בנוסף למימון שוטף שהוא מקבל מבעליו, משפחת אדלסון, ניתן לשאול האם לשלל המהפכות שהקורונה גרמה בחיינו, ניתן להוסיף את קריסת מודל החינם. ברגע שהחלה הקורונה, והתנועה ברחובות ובכבישים ירדה, המקור העיקרי של הפצת עיתוני החינם, נעלם. גורל דומה אגב נגזר גם על מעריב היום, שגם הוא מחולק חינם בשעות הבוקר. כידוע עיקר המלחמה של ידיעות אחרונות וגם יתר העיתונים בישראל היום, הייתה בדיוק בגלל העובדה שהם מחולקים חינם, ובכך יוצרים תחרות לא הוגנת מול העיתונים האחרים, שיש להם קהל מנויים קבוע והם מבססים את מכירותיהם, בין היתר, על מכירת עיתונים בכל יום, ולשם כך הם עובדים קשה כל יום. ואם נלך קצת אחורה במבט רחב יותר, אחד הנושאים שבגללם בכלל החלה פרשת נוני מוזס וביבי היא חוק ישראל היום, שהייתה כוונה להעבירו בכנסת, על-מנת להצר את צעדיו של ישראל היום. הניסיון לא הצליח ועד לקורונה, ישראל היום נחשב לעיתון הגדול במדינה, ודחק הצידה את ידיעות אחרונות. אמנם לפי סקר TGI הוא עדיין מוביל, חוץ מאשר בסופי שבוע, אבל ירידה של 23 אחוזים בהיקף החשיפה, בגלל העובדה שמודל ההפצה שלו נהרס בינתיים, מעלה את השאלה האם גם אחרי הקורונה, ניתן יהיה לשנות את המגמה. שכן סביר להניח שאותם אלו שהתרגלו לקבל את העיתון חינם בכל בוקר בדרכם לעבודה, נחשפו לעיתונות היומית האחרת, שמבוססת על מנויים עד לבית, ולא בטוח שהם יבטלו את המנוי, או שיפסיקו לרכוש את העיתון החליפי אחרי שהחיים ישובו למסלולם. חומת תשלום מהפכת האינטרנט, סומנה כמי שתהיה החדשנות המשבשת את העיתונות המודפסת, לא רק בגלל המדיה והממשק הדיגיטלי אלא מפני שהיא הרגילה את הצרכנים שלא צריך לשלם עבור תכנים. אבל גם מגמה זו מתחילה להשתנות ברחבי העולם, ולא מהיום. העיתונים הגדולים כמו ניו-יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל, וושיגנטון פוסט ואחרים, מקיימים כבר כמה שנים "חומת תשלום" עבור כולם. המציאות הכלכלית, התחרות מצד הרשתות החברתיות שהביאה לירידה בפרסום לטובת גוגל ופייסבוק, הביאה את המו"לים לבצע מהלך כזה. בניגוד לכל התחזיות השחורות, המודלים האלו לא רק שהם לא פוגעים ברייטינג אלא במקרים מסוימים אף מגדילים את תפוצת העיתון עד כמה שזה נשמע מוזר. בישראל המודל הזה יושם לראשונה על-ידי עמוס שוקן, שהחל לגבות דמי מנוי עבור אתר האינטרנט הארץ אחרי שבמשך שנים היה חינמי. היה בכך סיכון רב, אבל עובדתית, מנתונים שאנשי העיתון בעצמם סיפרו, לא רק שלא הייתה פגיעה אלא אף הייתה עליה במספר המנויים בעיתון המודפס, המופץ מאז שנוסד למנויים בכל בוקר. גלובס החל במגמה וזו לפני כשנה, מסיבות כלכליות טהורות שקשורות בעלויות של הפקת העיתון המודפס, חסם את האתר שלו רק למנויים. וגם ידיעות אחרונות עצמו, מתחיל לחסום את וואי נט, כאשר למנויי העיתון הגלישה חינם, ולאחרים תמורת תשלום. ביניים: עיתוני הנישה צריך לציין גם עובדה אחרת מעניינת: דווקא עיתוני הנישה, העיתונים המקצועיים, עיתונות תקופתית, נפגעו פחות ממהפכת האינטרנט. יש להם קהל קוראים מוגדר, חלק מהם מפרסמים תכנים שהם ייעודיים לאותם קוראים ולכן הם זוכים גם לפרסום שמיועד לקוראים אלו. אבל עדיין עולה השאלה האם גם עיתונים אלו לא צריכים לחשוב על מעבר הדרגתי לחומות תשלום כדי לממן עלויות יקרות של הפקת עיתונים. לסיכום: משבר הקורונה שינה את מודל הפצת העיתונים והמידע בקרב הקוראים בישראל. נוחיות החינם, קבלת עיתון בכל בוקר, כחלופה לתשלום עבור מוצר דומה של עיתונים אחרים, נעלמה בין לילה. ועכשיו השאלה תהיה כיצד עיתונים כמו ישראל היום יתמודדו עם מגמה זו והאם יתחילו לגבות תשלום? ימים יגידו.
|
תאריך:
|
01/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
01/02/2021
|
|
יהודה קונפורטס
|
סקר TGI חשיפה לעיתונים: האם מודל החינם קורס
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
2/02/21 18:10
|
|
המתיחות במזרח התיכון לא פחתה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב, הממשל החדש הורה על חזרת המפציצים הכבדים מסוג B-52 לשמי המפרץ והציב סוללות כיפת ברזל בבסיסים האמריקנים במפרץ כדי להרתיע את אירן ולהפגין נחישות בניסיון לנהל עמה משא-ומתן על הסכם גרעין משופר.
|
|
|
לא חלצתי אף בקבוק שמפניה כשקראתי את נתוני למ"ס שבישרו על עלייה של 21 אחוזים במכירת דירות חדשות ב-2020 לעומת 2019, זאת על-אף ולמרות מגיפת הקורונה, כ38 אלף השנה לעומת כ-32 אלף בלבד אשתקד.
|
|
|
לרמטכ"ל - רב אלוף יאיר כוכבי, יש כנראה ריח פוליטי מפותח, ועוד על-רקע הפוליטיקה הישראלית החדשה והרופסת. למעשה כל רמטכ"ל יודע היטב כי הפוליטיקה היא מחוץ לתחום המדים הירוקים, הכחולים והלבנים של הצבא הישראלי. מדרגת טוראי ועד דרגת רב אלוף - כולל. אבל הרמטכ"ל הנוכחי, שהגיע לאחר קודמו האפור פוליטית, יודע גם שלקראת מערכת הבחירות הקרובה נמצאות מניות הגנרלים בפוליטיקה במצב של "מוכרים בלבד". מנגד, המניות הללו ירדו בעיקר בגלל נפילתם של שלושת רמטכ"לי הבדימוס של "כחול לבן" (בני גנץ, גבי אשכנזי ומשה "בוגי" יעלון) שפנו לכיוון השמאל והמרכז ואח"כ הסתבכו בחזרתם ימינה. הציבור לא אהב את הטירונים הפוליטיים הללו, במדים של רבי אלופים צבאיים.
|
|
|
אם מישהו מבקש לבחון את עומק התהומות אליהן התדרדרנו, מקרהו של הרמטכ"ל אביב כוכבי ממחיש זאת באופן הבוטה ביותר. עד לפני חמש דקות היה כוכבי רמטכ"ל אהוב, בקונצנזוס, רמטכ"ל שאפשר לסמוך עליו, להסתער אחריו, רמטכ"ל של ביטחון, אמונה, תקווה, האביב הישראלי בהתגלמותו. ובין רגע מאביב כוכבי הפך לאביביסט, ככוביביסט, ביביסט במדים לא פחות. האביב הערבי במתכונתו הישראלית הוציא את ארסנל מילות הגנאי והמתקפה ובכינון ישיר החל לטווח את האיש שהעז לומר את דעתו הביטחונית המתאימה לדעת ראש הממשלה.
|
|
|
אורי צבי גרינברג גיבש עמדות נוקבות בניגוד לעמדותיהם הפוליטיות של רוב מרכיבי התנועה הציונית בגולה ובמיוחד כאן בארץ ישראל. בשנות השלושים, כשפעל כבר בתנועה הרווזיוניסטית, הוא התעקש להציג פעמים לא מעטות עמדות לא רק בניגוד לעמדות תנועת הפועלים, שהיה בעבר חלק ממנה, אלא הביע דעות נחרצות גם בניגוד לעמדותיו של המנהיג זאב ז'בוטינסקי. אך גם חילוקי דעת אלו, שרק קמצוץ מהן אביא כאן, אין בהן כדי לפגוע בהערכה הרבה מאד, שרחש המשורר אורי צבי גרינברג למנהיג זאב ז'בוטינסקי, וז'בוטינסקי רחש למשורר.
|
|
|
|