אני נושמת

לזיכרה של אלהאור גולדברג ז"ל

נפש נפש נפש

מי ידע (י' בצירה)

חייך ומותך

אני נושמת את חיוכך

אני נושמת את עינייך הרכות

אני נושמת את מראה פנייך

את נשימותייך הקצובות

אני נושמת את פעימות ליבך

את נשימותייך הקרות

אני נושמת את העשב הרך

הדשא של חיוכך ירוק יותר

אני נושמת את הצלקת הבהירה

שנפערה על הקיר

אני נושמת את ידייך החמות

את צילך המת

נושם את

ריח

העצב

של העצב החי (ה בסגול, ע' וצ' קמוצות)

על שפת התהום בנהר