מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, הכריז השבוע (1.2.21), כי ליז צ'ייני, מספר שלוש בסיעה בבית הנבחרים, אשר הצביעה בעד העמדתו לדין של דונלד טראמפ, היא "מנהיגה בעלת אמונות עמוקות ואומץ לפעול על פיהן". זו כנראה הסיבה שהוא הותיר אותה תלויה באוויר שלושה שבועות בטרם יצא להגנתה – כותב פרשן וושינגטון פוסט, דנה מילבנק.

מקונל גם אמר ש"השקרים המטורפים ותיאוריות הקונספירציה" של חברת בית הנבחרים מרג'ורי טיילור-גרין הם "סרטן במפלגה הרפובליקנית". זו כנראה הסיבה שהוא לא אמר דבר על השקרים והקונספירציות הללו בששת החודשים שחלפו מאז שתומכת QAnon זכתה במועמדות המפלגה בג'ורג'יה.

ב-6 בינואר, ממש לפני שהפראים של דונלד טראמפ הסתערו על הקפיטול, שנצחונו של ג'ו ביידן "לא היה בהפרש קטן מהרגיל" ושהספקות בדבר נצחונו היו "חסרי כל הוכחה". זו כנראה הסיבה שהוא סירב להכיר בנצחונו של ביידן במשך למעלה מחודש, בעוד טראמפ מפיץ שקרים על הונאה.
מקונל אמר שכנופיית תומכי טראמפ שתקפה את הקפיטול "הולעטה בשקרים" ו"הותססה בידי הנשיא" ורמז שזוהי התנהגות המצדיקה הדחה. אבל אחרי כמה ימים הוא תמך בהצעתו של הסנאטור רנד פול לבטל את כתב האישום נגד טראמפ בטענה שהוא אינו חוקתי.

כעת מקונל דורש שהדמוקרטים יפעלו בצורה דו-מפלגתית – ומונע מהם לארגן את פעילות הסנאט בו הם שולטים. והוא מוחה נגד השימוש שעושה ביידן בהליך התקציבי כדי להעביר את חבילת הסיוע לקורונה – אחרי שמקונל עצמו השתמש בדיוק באותו הליך כדי להעביר את רפורמת המס של טראמפ ובניסיון לבטל את אובמהקר.

האם מקונל חטף מכה מקרן לייזר יהודית שהגיעה מן החלל? מילבנק מתכוון לפוסט שפרסמה גרין בפייסבוק ב-2018, ולפיו הרוטשילדים גרמו לדליקות היער בקליפורניה תוך שימוש ב"גנרטורים סולאריים בחלל" כדי לירות "לייזר או קרני אור כחולות" לכדור-הארץ. מקונל ודאי יודע מזה חודשים על אמירות אנטישמיות וגזעניות אחרות של גרין, על תמיכתה בקריאות לרצוח דמוקרטים ועל כך שמעשי רצח בבתי ספר ומתקפות 9/11 הם שקרים.

על הגינוי הנוכחי של מקונל ניתן לומר שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אך זוהי איננה מנהיגות. אם הוא באמת רצה לעשות משהו בנוגע ל"שקרים המטורפים" הקונים אחיזה במפלגה הרפובליקנית, אם הוא באמת רצה להגן על האומץ של צ'ייני – הוא היה משכנע את עמיתיו לתמוך בהרשעתו של טראמפ בכך שעודד את ההסתערות על הקפיטול בשקריו, תיאוריות הקונספירציה שלו ומילותיו האלימות.

אם מקונל אינו מוכן לגבות במעשים את העקרונות המכובדים שהציג השבוע, הוא המנהיג הרפובליקני בתואר בלבד. בלא פעולות, מילותיו נשמעות יותר כמו ניסיון לרצות את התורמים הרפובליקנים הנרתעים מתמונות של אלימות פוליטית ומדיבורים על קרני לייזר יהודיות. מצבו של מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מק'ארתי, דומה למדי. אם הוא ועמיתיו יחליטו להעניש את צ'ייני או לתגמל את גרין, גם הוא יהיה מנהיג-דמה; המנהיגה בפועל תהיה גרין. [עידכון: מק'ארתי גינה את גרין אך לא נקט צעדים נגדה. הרוב הדמוקרטי מעלה היום (4.2.21) הצעת החלטה שתמנע את צירופה של גרין לוועדה כלשהי; הסיעה הרפובליקנית מינתה אותה כאחת מנציגותיה בוועדת החינוך].

יש להודות, כי מקונל נמצא במצב קשה כאשר עליו להתמודד עם סנאט חצוי ועם קיצוניים בסיעתו כמו טד קרוז וג'וש האולי. אבל מנהיגות פירושה להנהיג, אבל מקונל – כעת הרפובליקני הבכיר ביותר בארה"ב – נמנע זמן רב מלהוקיע את אלו המוליכים את המפלגה לעבר בריונות ואלימות. רק בשנת 2019 הוא גינה את חבר בית הנבחרים סטיב קינג על דברי שבח לעליונות הלבנה וללאומנות לבנה – למרות שהלה השמיע דברים כאלו במשך שנים. ביקורתו על טראמפ בעקבות ההסתערות על הקפיטול באה לאחר שנים בהן סבל את דבריו המבזים, זלזולו בקונגרס ונסיונותיו להפוך את תוצאות הבחירות.

כעת מקונל מדבר על השקרים ותיאוריות הקונספירציה של גרין – תלמידתו הנאמנה של טראמפ – כעל "סרטן במפלגה הרפובליקנית". הוא כנראה לא היה ער לכך, שזהו בדיוק הביטוי בו השתמש מושל טקסס דאז, ריק פרי, בשנת 2015 כאשר תיאר את מועמדותו של טראמפ. פרי טען שאת הסרטן הזה צריך "לאבחן, לכרות ולסלק" – אבל לאחר מכן הצטרף לקבינט של טראמפ. נראה, שמקונל ומק'ארתי יכולים כעת לכל היותר לקוות שהסרטן במפלגתם יסוג זמנית. האם הם ינסו, או שמא זהו הזמן להוספיס?