האיום על עתיד ישראל כמדינה מודרנית משגשגת

אפשר רגע פוסט רציני על האיום על העתיד של ישראל כמדינה מודרנית משגשגת? בפרק האחרון בפודקאסט "עושים חשבון" אטילה ואני דיברנו על החרדים. המסר המרכזי שלי היה שהאוכלוסייה החרדית, שגדלה בקצב מאוד מהיר, מהווה איום על קיומה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית משגשגת, ולכן אולי איום על עצם קיומה. להמחשת המספרים, מתוך בני ה-75 ומעלה בישראל, רק 3% חרדים, אבל מתוך בני השנה זה כבר בערך רבע. מיעוט קטן יכול לחיות על חשבון הרוב, אבל כשהמיעוט הזה יהיה חמישית מהציבור בישראל, זה כבר לא אפשרי, אם רוצים לשמור כאן על שגשוג כלכלי ורווחה.

מגיפת הקורונה הגדילה את הסלידה/שנאה של רבים כלפי הציבור החרדי. הזלזול של רבים ובפרט של המנהיגים בסגר, והסחטנות הפוליטית עוררה כעס רב. נדמה לי שהאמירה של משה גפני, שאנחנו (הציבור שאינו חרדי) בכלל אשמים כי לא ספקנו להם דירות גדולות, המחישה יפה את הפער בתפיסת העולם ואת ההתרסה. אני לא טוען לרגע שהשנאה לציבור החרדי (בשונה משנאה לבני אדם שהם חרדים) אינה סבירה. מי שפוגע בי כלכלית, כופה עלי מגבלות דתיות, ומקצר לי את תוחלת החיים, מזמין כעס רב ושנאה.

אבל כשחושבים על מדיניות אני מציע לא להתמקד בשנאה לחרדים אלא באהבה לעצמינו. ובפוסט הזה אני רוצה להתמקד בנושא השירות הצבאי. הרצון לשוויון בנטל - לגיוס בנים חרדים לשירות צבאי הוא עוד אובססיה מזיקה לשוויון מזויף. האפשרות לשירות אזרחי (יקר ומיותר) ממש לא עושה שוויון, שירות אזרחי הוא לא שירות צבאי. הרבה יותר שוויוני, צודק והגיוני, לשחרר את החרדים מהצבא, ולאפשר להם לעבוד, וכמובן לבטל לחלוטין את כל הקצבאות לאברכים, ולשלם לחיילים שכר הוגן עבור השירות.

מה שממש מוזר לי זה עד כמה הציבור שאינו חרדי בישראל לא מוכן לקבל את הכיוון הזה, למרות שבפועל אין שום אפשרות באמת לכפות גיוס על החרדים, וכמובן שאין בהם גם צורך בצבא. לא במקרה שתי המפלגות שמזוהות יותר מכל עם "המלחמה" בחרדים (לפיד וליברמן) לא מדברות על שחרור החרדים משירות צבאי אלא על כפיית שירות צבאי או אזרחי. מה שהופך את כל העניין לעוד יותר מוזר הוא כרגיל כוחו של ההרגל. כי עם בנות דתיות שלא משרתות אנחנו חיים בשלום, וטוב שכך, למרות שזה נורא מקומם.

חשבו על זה לרגע: יש בישראל חופש דת, אבל רק אם בחורה יהודייה היא דתייה מסוג מסוים (הסוג ששומר כשרות ושבת) היא פטורה משירות. מי שטוענת שהיא דתייה אבל לא שומרת שבת וכשרות על-פי המסורת היהודית, נקראת משתמטת. קראתי הבוקר את עמוס הראל הארץ - פשוט מדהים איך הוא מקבל הנרטיב הזה:

אחרי שנים של סחבת משפטית ופוליטית, נראים סימנים ראשונים שמשרד הביטחון וצה"ל ייאותו אולי להתחיל לטפל ברצינות רבה יותר בתופעת ההשתמטות משירות בקרב צעירות המעמידות פנים שהן דתיות. המבקשת לקבל פטור משירות חובה מטעמי דת צריכה להגיש תצהיר לבית משפט או לבית דין רבני שלפיו היא אינה יכולה לשרת ממניעים דתיים, היא שומרת על כשרות בבית ומחוץ לבית והיא אינה נוסעת בשבת.

כציבור ישראלי, חרדים ולא חרדים, יש לנו אינטרס משותף: לוותר טיפה על עקרונות השוויון המזויף בנטל, לדרוש מהפוליטיקאים לשלם לחיילים, להפסיק לשלם לחרדים בתמורה להימנעות משירות צבאי, ולשחרר אותם מהשירות. אם נמשיך עם הצדקנות, פשוט לא נתקיים.