האם הקריירה של טראמפ הסתיימה

במקביל, יש לטראמפ בעיות משפטיות אחרות. פרקליטות מחוז מנהטן בודקת האם דמי השתיקה ששילם ב-2016 לסטורמי דניאלס וקארן מקדוגל, אשר טענו שניהל רומנים איתם (הוא מכחיש), מהווים עבירה על חוקי מימון הבחירות. אבל ניוזוויק דיווח בשבוע שעבר שהחקירה גוועה לה בשקט, והדבר נראה סביר לאור חלוף הזמן והעובדה שאין המדובר בחקירה סבוכה במיוחד. התביעה במדינת ניו-יורק מנהלת חקירה אזרחית בנוגע לעסקיו של טראמפ, בחשד שניפח את שווי נכסיו כדי לקבל אשראי וגימד אותם לצורכי מס; החקירה הזאת עלולה לסבך אותו מבחינה ציבורית וכספית. רשות המיסים בודקת האם טראמפ קיבל שלא כדין החזרים בעשור הקודם, ואם תחליט בחיוב – היא עשויה לדרוש ממנו עשרות מיליוני דולרים והצדדים מן הסתם ייפגשו בבית המשפט. בבתי המשפט תלויות ועומדות מספר תביעות אזרחיות של נשים הטוענות שטראמפ תקף אותן מינית לפני שנים רבות; לא ברור עד כמה הן מבוססות.

לכך מתווספות, או שמא כבר לפני כן ניצבות, הבעיות הכספיות של טראמפ. ניו-יורק טיימס חשף ערב הבחירות, כי על הקבוצה לפרוע בשנתיים הקרובות הלוואות ב-400 מיליון דולר, להן טראמפ ערב באופן אישי. עסקיו בתחומי המלונאות והנופש נפגעו בצורה קשה במיוחד מן הקורונה, וכאשר היה נשיא – לא יכלה הקבוצה ליזום פרויקטים חדשים בחו"ל. דונלד טראמפ הבן ואריק טראמפ טוענים שהעתיד זוהר, ושניתן יהיה לנצל את החשיפה האדירה של אביהם להרחבת העסקים.

פרשנים בארה"ב אומרים שהדבר נכון רק חלקית: בארה"ב גופא במדינות בהן הוא נהנה מתמיכה פוליטית, ומחוצה לה – במדינות בהן הוא נהנה מאהדה ציבורית (ישראל הוזכרה כאחת מהן). גם לא ברור, האם פרויקטים כאלו – אם בכלל יתממשו – יניבו את המזומנים הדרושים במהירות. נותני האשראי העיקריים שלו ניתקו את הקשרים עימו אחרי 6 בינואר, וזה אומר שייאלץ לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה וללוות בתנאים הרבה יותר קשים – הן כדי לממן פרויקטים חדשים והן כדי למחזר חובות קיימים.

מבחינה פוליטית, לטראמפ יש בסיס נאמן של עשרות מיליוני אמריקנים. 57% מן הרפובליקנים אמרו בסקר שהתפרסם בחודש שעבר, כי הוא צריך להתמודד לנשיאות ב-2024. ניתן להעריך, כי 50 מיליון מבין 74 מיליון מצביעיו מאמינים לשקריו ורואים את ג'ו ביידן כנשיא בלתי לגיטימי. הכוח הזה והפחד מפניו הם שהובילו 43 סנאטורים רפובליקנים להצביע בעד זיכויו, למרות ההוכחות המצמררות שהציגו התובעים הדמוקרטים. טראמפ יוכל להציג את אי-הרשעתו כזיכוי מלא, והוא כבר מיהר לומר שזה היה "חלק מציד המכשפות הגדול ביותר בהיסטוריה". לפחות בטווח הקרוב, לקראת בחירות האמצע ב-2022, הוא ימשיך להטיל את צילו על המפלגה ועל המדינה.

אך מה לגבי 2024? זה הרבה פחות ברור. ראשית, טראמפ יהיה בן 78; ג'ו ביידן נבחר באותו גיל, אך מצבו הבריאותי של טראמפ פחות טוב ומובן שאי-אפשר לדעת כיצד יתפתח בשנתיים-שלוש השנים הקרובות. שנית, ייתכן שהוא יהיה שקוע עד מעל ראשו בבעיות הכספיות עליהן עמדנו ולא יוכל להשקיע את הזמן והמשאבים הדרושים להתמודדות. שלישית, לא ברור מה יגבר – שאיפת הנקם של טראמפ או החיים הנוכחים במסלול הגולף (בנו אריק אמר לאחרונה שמעולם לא ראה את אביו כה רגוע ומאושר).

רביעית, ואולי מעל הכל: אם וכאשר טראמפ ינסה להתמודד שוב, כל שיצטרכו יריביו לעשות הוא להקרין שוב ושוב את דבריו של מקונל אמש. מי שהיה בן-בריתו הצמוד ביותר של טראמפ, מי שסייע לו למנות שלושה שופטים לבית המשפט העליון ומאות שופטים פדרליים, מי שמצא עבורו מימון לחומה בגבול מקסיקו, מי שאשתו כיהנה ארבע שנים בקבינט של טראמפ – אותו מקונל תקף אותו בנאום שנראה כאילו נכתב בידי התובעים הדמוקרטיים. הוא קבע שטראמפ נושא באחריות המוסרית להתפרעות, שהיא נבעה מכך שהוא הלעיט את תומכיו בשקרים בלתי פוסקים ושהוא לא עשה דבר להפסיק אותה (מקונל הסביר שהצביע בעד זיכוי רק מסיבות חוקתיות). לא בטוח שאחרי דברים כאלה מפי הרפובליקני הבכיר ביותר בארה"ב, יימצאו לטראמפ די תומכים ודי תורמים.

במבט רחב יותר, השאלה היא דמותן של המפלגה הרפובליקנית והפוליטיקה האמריקנית. האם הראשונה תמשיך להיכנע לפחד שמפיל עליה עבריין בלתי כשיר, או שמא ראשיה ימלאו את חובתם של מנהיגים וישנו את המסלול בו גוררים אותם אנשיהם. האם השנייה תנציח את התנאים שאפשרו מלכתחילה את עלייתו ובחירתו של עבריין בלתי כשיר, או שמא ראשיה – משתי המפלגות – ימלאו את חובתם ויציבו מכשולים שימנעו נשיאות שכזאת ואת תוצאותיה האלימות והקטלניות. התשובות רחוקות מלהיות ברורות, וזהו הדבר שצריך להדאיג כל מי שהדמוקרטיה האמריקנית ומקומה בעולם חשובים לו.