אַתְּ הָלַכְתְּ וְזֶה כָּאַב מְאֹד
אינִי כּוֹתֵב בִּדְיוֹ אֶלָּא בִּדְמָעוֹת
הַתּוּגוֹת בַּלֵּב עַל מְקוֹמָן עוֹמְדוֹת
הַזְּמָן לֹא מְרַפֵּא, הֵן אֵינָן חוֹלְפוֹת
בַּיּוֹם מְבוֹרָךְ נִגְלֵית לִי כְּמַלְאָךְ
כְּמוֹ בָּאַגָּדָה הָיִית לִי אֲנִי לָךְ
הָיִינוּ לָאֶחָד, הָאַהֲבָה הִיא חֶבֶק
הַמַּצְמִידָה טוֹב מִכָּל דֶּבֶק
אַךְ אֲבוֹי הַשִּׁגְרָה
הָפְכָה דָּבָר נוֹרָא
הַכָּל הָיָה פָּשׁוּט, כֹּה מוּבָן מֵאֵלָיו
עַד שֶׁהַשִּׁעֲמוּם
תָּקַע בָּנוּ צִפּוֹרְנָיו
הָאַהֲבָה עָזְבָה אַט אַט
הָאַהֲבָה נָטְשָׁה בַּלָאט
לֹא טָרַחְנוּ לְטַפֵּחַ
וּבְאֵין קוֹרְטוֹב טִיפּוּחַ
הַיֵּשׁ שָׁב לוֹ וּפוֹרֵחַ
בָּרוּחַ
דּוּ-הַגּוּף הַמְּאוּחָד
לַשְּׁנַיִים שׁוּב נִפְרָד, נֶחֱלַק
כָּל מָה שֶׁהָיָה
הָיָה כְּלֹא הָיָה
אֲשֶׁר נִרְאֶה קָבוּעַ
נָשַׁר לוֹ, לָמָּה וּמַדּוּעַ
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
