אני לא בטוח אם
אסף זמיר צדק, כאשר הגיב (15.2.21) על הראיון של
בנימין נתניהו בחדשות 12 במילים "ניסיתי לאתר משפט אחד בראיון של חצי שעה שלא כולל שקר, רמייה, סחריר או הטעיה ואני שמח לבשר שהצלחתי: 'ערב טוב, יונית'". אני כן בטוח, שהיה קשה מאוד למצוא עשר מילים רצופות של אמת כאשר דיבר נתניהו על משפטו. מאחר שלמרבה הצער חדשות 12 הפקידו את הבמה בלעדית בידי
יונית לוי, ולא צירפו אליה את הכתבים הרלוונטיים (
קרן מרציאנו על הקורונה, גיא
פלג על המשפט), נעשה אנחנו כאן ובדיעבד את בדיקת העובדות לפחות בנוגע לתיק 67104-01-20.
"אני לא אצטרך לעשות את זה [חוק צרפתי], משום שהתיקים ההזויים והתפורים הללו קורסים מאליהם, אז לא יהיה צורך בזה".
האמת: החוק הצרפתי קיים רק בצרפת, ולא בכדי. הוא מהווה פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק, הופך בפועל את העמדתו לדין של הנשיא לבלתי אפשרית ומקשה ביותר על העמדה לדין של שותפים לעבירה. ונא לשים לב: בצרפת מוגבלת כהונת הנשיא לשמונה שנים; בנימין נתניהו נכנס לשנתו ה-12 כראש ה
ממשלה. אבל נתניהו אינו פוסל עקרונית חוק כזה - למרות שהוא יהיה פרסונלי ורטרואקטיבי, דהיינו בניגוד לכללי יסוד של חקיקה בכלל ובתחומי הפלילים והחוקתיות בפרט.
"המשפט הזה מתנהל, וככל שהוא מתנהל יותר רואי עד כמה זה תפור והזוי".
האמת: בחקירת תיקי נתניהו עסקו 150 איש במשטרה, ברשות ניירות ערך ובפרקליטות; כולם שותפים לתפירת התיק? את ההליכים הובילו המפכ"ל שהוא מינה (
רוני אלשיך) והיועץ המשפטי שהוא תמך במינויו ושהיה מזכיר ממשלתו (
אביחי מנדלבליט); הם רוצים להדיח אותו? את התיק מנהלת מי שהובילה את התביעה נגד
אהוד אולמרט (ליאת בן-ארי); גם היא מוטה פוליטית?
"הדחת עדים בסחיטה באיומים,
ניגוד עניינים מכאן ועד קפריסין".
האמת: אלו הן טענות הגנה שמקומן להישמע בהליך העיקרי. אפילו הסניגורים לא מבקשים לפסול מראש את הודעות העדים. לא ברורה הטענה על ניגודי עניינים.
"המצאת עבירה שלא קיימת בספר החוקים של אף מדינה דמוקרטית".
האמת:עבירת השוחד קיימת בספר החוקים של כל מדינה מתוקנת. היא מדברת על "טובת הנאה", וזו יכולה להיות בכל צורה שהיא. יש מי שרוצה כסף, יש מי שרוצה כבוד, יש מי שרוצה כותרות. נכון שאין תקדים להעמדה לדין על שוחד בדמות סיקור תקשורתי חיובי, אך גם ההגנה איננה טוענת שהדבר בלתי אפשרי - אלא טוענת שבמקרה זה לא מדובר בשוחד, משום שלא מתקיימים יתר רכיבי העבירה.
"פתיחת חקירות נגד ראש הממשלה בלי האישור של היועץ המשפט בניגוד לחוק - חוק יסוד".
האמת: המשטרה, הפרקליטות ומנדלבליט התנהלו בצורה שחצנית ומוזרה בנוגע למתן האישורים לפתיחת החקירות והבדיקות, ונמנעו מתיעוד ברור בכתב שלהם. זה ראוי לכל גנאי. אלא שהשופטים מאותתים, כי הם מוכנים לקבל בדיעבד את הודעתו של מנדלבליט (למרות שלא ניתנה בתצהיר) לפיה הוא אישר כדין את כל המהלכים, ושאין בכוונתם למחוק את כתב האישום בשל ליקויים אלו.
"התיקים האלה מתפוררים להם ויתפוררו גם בהמשך... איש לא מאמין בזה יותר".
האמת: טענות ההגנה רציניות וראויות להישמע, טענות הפרקליטות רציניות וראויות להישמע. מי שיכריע יהיה בית המשפט. חלק ניכר מן הציבור - כנראה לפחות מחצית ממנו - כן מאמין לאישומים נגד נתניהו.
"הפרקליטות מנסה ללחוץ כרגע על השופטים לעבור לשלב ההוכחות לפני הבחירות, כדי שתהיה התערבות בוטה בבחירות. למה? הם מביאים את העדים הכי פרובוקטיביים שלהם ואנחנו לא יכולים להביא עדי הגנה. אז זה התערבות גסה בבחירות".
האמת: כתב האישום הוגש לפני 13 חודשים. הפרקליטות מבקשת מהיום הראשון להגיע כמה שיותר מהר לשלב ההוכחות. ההגנה היא שהגישה עשרות בקשות מקדמיות. כדאי להזכיר, כי בועז בן-צור ו
עמית חדד - המובילים את הגנתו של נתניהו - גדלו אצל
יעקב וינרוט. כאשר וינרוט עצמו הועמד לדין, הוא ויתר על ההליכים המקדמיים וביקש לנהל את משפטו במהירות הגדולה ביותר - משום שהיה בטוח בחפותו, והוא אכן זוכה.
לא הפרקליטות הקדימה את הבחירות אלא נתניהו, אשר ידע היטב מה מתרחש במשפטו. לכן, אם יש "התערבות בוטה בבחירות" - היא באשמתו. ומה לעשות, וקביעת סדר העדים היא בלעדית בידי התביעה ומשום מה עדי התביעה נשמעים לפני עדי ההגנה. לדעת נתניהו כנראה צריך או להפוך את הסדר, או לעבור ישר לפסק הדין (המזכה, כמובן).
"אלא מה? זה נגד כל הכללים. זה נוגד נוהל שקבע לא אחר מאשר נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, שב-2014 הוציא נוהל, שקרא לזה 'נוהל מגה תיקים'. במגה תיקים, הוא אמר, הזמן המינימלי שצריך לעבור בין השלב המקדמי שאנחנו נמצאים בו, שעדיין לא הסתיים, עד פתיחת שלב ההוכחות, זה מינימום שלושה חודשים".
האמת: שמו של הנוהל הוא "שמיעה רצופה של תיקים פליליים". נאמר בו: "ככלל רצוי ששמיעת ההוכחות תחל 60-45 יום מתום השלב המקדמי, בתיקים גדולים עד 90 יום ובתיקים גדולים במיוחד עד 120 יום... ברור כי מועדי קביעת ההוכחות נתונה בידי בית המשפט. עם זאת, בקביעת המועדים יתן בית המשפט את דעתו לבקשות הפרקליטים". כלומר: הזמן
המומלץ (אין חובה כזאת) הוא
עד ארבעה חודשים ואין כל זמן מינימום; הקביעה היא בידי בית המשפט.
יש שם עוד סעיף: "ככל הניתן, רצוי שהשלב המקדמי יסתיים עד למועד תחילת שמיעת ההוכחות. כאשר השלב המקדמי אינו מסתיים בפרקי הזמן הנקובים לעיל בשל התמשכות חריגה של עניין מקדמי מסוים שאינו מונע להחל בשמיעה, ניתן לעבור לשלב ההוכחות אף אם השלב המקדמי לא הסתיים".
אם נתניהו כל כך דבק בנוהל הזה, הבה ונלך בו מעט אחורה: "השאיפה היא להגיע לסיום השלב המקדמי בתוך 60 יום מתחילתו בתיקים המתנהלים בבית משפט השלום, ובתוך 120-90 יום בבית המשפט המחוזי, אלא אם כן מדובר בתיק גדול או תיק גדול מאוד". ההליכים המקדמיים במשפט נתניהו נמשכים כבר שנה, והנה דוגמה מדוע. סניגוריו ביקשו לקבל את תיק המוצגים לעדותו של
אילן ישועה, וטענו בצדק שאינם יכולים להתכונן בלעדיו לחקירה הנגדית. בית המשפט הורה בשבוע שעבר לפרקליטות להגישו תוך שבוע. אופס, זה מהר מדי. מה עשו הסניגורים? פניית פרסה: הם פנו שוב לבית המשפט וביקשו לקבל בינתיים רק את רשימת המוצגים, בנימוק שחלק מהם אולי ייפסלו לפי בקשה קודמת להם. הם לא ידעו זאת מראש? ודאי שידעו, אבל כעת צריך למשוך זמן.
"התביעה כמובן רוצה להתערב בבחירות, כפי שעשו קודם לכן. כל פעם הם בוחרים בדיוק להביא את כתב האישום בדיוק כשאני אצל הנשיא טראמפ לפני הבחירות".
האמת: נתניהו הקדים את הבחירות לכנסת ה-21 לאחר ש
שי ניצן רמז בבירור שכתב האישום עומד להיות מוגש. כאמור, הוא גם שאחראי להקדמת הבחירות לכנסת ה-24 תוך ידיעה ברורה מהו הלו"ז של משפטו. ישראל הולכת לבחירות ארבע פעמים בתוך שנתיים, אך ורק משום שרוב הציבור אינו מוכן להפקיד את הרכבת הממשלה בידי נתניהו - והוא אינו מוכן לזוז הצידה. אם נתניהו סבור שיש לדחות את משפטו בכל פעם שיש בחירות, אזי הוא יכול לא להתנהל לעולם.
חוץ מזה, הבה נחזור לאותו נוהל של גרוניס שנתניהו עצמו משתמש בו ונזכיר את כותרתו: "שמיעה רצופה של תיקים פליליים". כל מטרתו היא להבטיח שמשפט פלילי יתנהל בצורה מהירה ויעילה ככל האפשר, תוך שמירת זכויות היסוד של הנאשמים. סניגוריו של נתניהו עושים בדיוק את ההפך; זה לגיטימי לגמרי, אבל אי-אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו.
"אני מקווה מאוד שהשופטים לא ייכנעו ללחץ הזה. אם זה יקרה, זה יתפרש רק כהתערבות בוטה בבחירות, ואני אומר לך שהאפקט יהיה הפוך".
האמת: אם משהו בוטה כאן, זהו הניסיון של נתניהו להלך אימים על בית המשפט ולשסות את קהלו בשופטים. חוץ מזה, אם "התערבות בוטה בבחירות" רק תוביל את הליכוד להישגים גדולים יותר - מה אכפת לו שזה יקרה?
"פעם אחת [דיברתי עם
ארנון מילצ'ן]. בירכתי אותו. מותר לך לדבר, אבל על מה דיברתי? אמרתי לו 'חג שמח', פעם-פעמיים. שום מסר ושום בטיח. זה ספינים של התביעה, אין להם תיקים, הכל קורס".
האמת: לנאשם ולעורכי דינו אסור לדבר עם עדי תביעה. נקודה. לפעמים די באמירת "חג שמח" כדי להפעיל לחץ. היו אלו מילצ'ן ועוזרתו הדס קליין אשר פנו לפרקליטות ודיווחו על השיחות והמסרים של בועז בן-צור. הם כנראה לא חשבו שזה "שום מסר ושום בטיח".
"הילה גרסטל אמרה שהכל רקוב שם".
האמת:נציבת הביקורת לשעבר מתחה ביקורת חריפה מאוד על שי ניצן. היא לא אמרה ש"הכל רקוב שם" ובניגוד לנתניהו - דחתה את האפשרות שהפרקליטות תופרת תיקים.
