איש אינו מוכן באמת לסגר, אך כאשר הולנד סגרה את בתי הספר שלה בחודש דצמבר – תיכון הרמן וסלינק באמסטרדם היה מוכן יותר מאחרים. להוריהם של מחצית מתלמידיו יש השכלה אקדמית, וכמעט לכולם יש חדרים משלהם. בית הספר מחלק מזה שנים לתלמידיו מחשבים ניידים, ובסגר אשתקד הוא עבר בקלות ללמידה מרחוק. הרבה יותר קשה היה בבית הספר המקצועי מונדוס, בשכונה ענייה יותר של העיר, שכשליש מתלמידיו הם מהגרים או פליטים. הכיתות נותרו פתוחות במחצית התפוסה, אבל קשה לשמור על ריחוק חברתי כאשר לומדים מקצועות כמו סיעוד.

פערים כאלו נוצרו בכל אירופה, מדווח אקונומיסט. ביבשת המפורסמת במערכת הרווחה שלה, סגירת בתי הספר מאיימת להרחיב את הפערים החברתיים, האתניים והמעמדיים. היא פוגעת בכל התלמידים, אך בצורה הקשה ביותר – בעניים ובחלשים. הסגר באביב שעבר הרחיב בכמה נקודות האחוז את הפער בין הישגי בתי הספר בשכונות המצוקה לבין הממוצע הכללי. הסגר בגרמניה קיצר את יום הלימודים הממוצע מ-7.4 ל-3.6 שעות. התלמיד ההולנדי הממוצע לא למד כלל בסגר של האביב; בשכבות החלשות הוביל הסגר לאובדן ידע שנרכש לפניו.

צרפת הייתה המדינה האירופית הנחושה ביותר בהימנעות מסגירת בתי הספר, בנימוק שהסיכונים החינוכיים והחברתיים גדולים מהסיכונים הבריאותיים. באביב שעבר התעלם הנשיא עמנואל מקרון מעצת המומחים והורה להותיר את בתי הספר פתוחים, אם כי מאז נובמבר הם פועלים במשמרות. גרמניה סגרה את בתי הספר ב-16 בדצמבר למשך חודשיים לפחות, אך הקנצלר אנגלה מרקל רוצה להמתין עד שמספר החולים הפעילים יקטן במחצית.

בדרום אירופה הסגירה פחות נפוצה. בתי הספר בספרד פתוחים מאז האביב, או כי רוב התיכונים מפעילים גם למידה מרחוק; 40,000-35,000 מורים ועוזרים נשכרו כדי להפחית את גודל הכיתות. באיטליה פועלים בתי הספר היסודיים ברציפות, ואילו התיכונים – שנסגרו בנובמבר – נפתחו מחדש ברוב השכבות. שתי המדינות התקשו לעבור ללמידה מרחוק, בשל תשתית האינטרנט הרעועה והעדר מחשבים במשפחות עניות.

בעיות דומות קיימות במזרח העני-יותר של היבשת, אך הסגרים היו הדוקים יותר. בתי הספר בפולין נסגרו בסוף אוקטובר, וב-18 בינואר נפתחו מחדש רק עד גיל שמונה. בתי הספר ברומניה נסגרו כמעט לחלוטין מאז מארס 2020 ועד שנפתחו מחדש ב-8 בפברואר השנה, למרות שלמעלה מרבע מילדי המדינה אינם מצוידים ללמידה מקוונת. עד חודש ינואר חילקה הממשלה 250,000 טאבלטים, אך הודתה שיש צורך ב-287,000 נוספים.

מומחים רבים חוששים מפני הנזק הרגשי וההתפתחותי של הסגרים, אך הנתונים אינם חד-משמעיים. סקר של עובדים סוציאליים בהולנד מצא אשתקד, כי אומנם חלק מהילדים דיווחו על פחות גילויי חיבה מצד משפחותיהם, אך היו גם דיווחים הפוכים. אחרים מודאגים מהמצב בו הורים עובדים נאלצו להישאר עם ילדיהם: 150,000 פולניות נשרו משוק העבודה מאז מארס אשתקד.

הבשורה הטובה היחידה, אומר אקונומיסט, היא שחומרת הסכנה לחינוך הוטמעה. אוסטריה, דנמרק והולנד פתחו מחדש את בתי הספר היסודיים ב-8 בפברואר; רומניה פתחה את בתי הספר היסודיים ואת רוב התיכונים. השאלה היא מה יעשו הממשלה אם שיעור ההידבקות יעלה באביב: האם יסגרו מחדש את בתי הספר, או ימצאו אמצעים מכאיבים אחרים (כמו עוצר או איסור על ביקורים) כדי לפצות על הותרת הילדים בכיתות.