ויטני יוסטון - אלילה שטבעה בסם

"מעל מאה מיליון עותקים, עשרים ואחד פרסי המוזיקה האמריקנית ושישה פרסי גראמי. רובם בגין בלדות מרטיטות לב ושירי פופ קצביים". מילים מתוך טקס הלוויה

- במבט ראשון אפשר לומר שמילות השירים שלה מאופיינות בפשטות מילולית, כי הרי מדובר בכתיבה של פזמונאים העובדים בחברות תקליטים המנסים לשווק מסר קליט לקהל ולא במשוררים לאומיים. עם זאת כשם שאמרה פעם המשוררת האלמותית לאה גולדברג, כל אחד נושם את המלל בדרכו הוא ואם מחמם השיר את ליבו, אז די בכך להיקרא שיר.

- יש כאלו שיזהו במילות שיריה של ויטני דימויים ומטאפורות השזורות בנתיב חייה. יש שמתחברים למשקל ויש לחרוז. יש כאלו שיראו בהן סוג של בלדות מתקתקות ויש שיתחברו לפן הלירי. אבל בסופו של דבר הכל בטל בשישים אל מול עוצמת המבצע.

- לכן גם אם יהיו מלעיזים שיאמרו שהצלחתה רשומה על שמה על שם חברת התקליטים שגייסה עבור הפרויקט את מיטב הכותבים והמלחינים באותה עת, הרי שהיכולת הווקאלית של ויטני יוסטון, המנעד הקולי הרחב שהשתרע על שלוש אוקטבות הם אלו שהיממו את קהל השומעים והפכו אותה לדיווה.

"נולדתי לתוך משפחה מוזיקאלית. אמי הייתה זמרת, דיון ווריק היא דודניתי וארתה פרנקלין הסנדקית שלי". - מתוך נאום זכייה בטקס הגרמי.

- הסביבה בה גדל אמן משפיעה רבות על התפתחותו המוסיקאלית. זה נכון לזמר כמו שזה נכון לכל אמן אחר. דיון וארתה תרמו רבות לגוון המוסיקאלי שויטני אימצה. אבל זאת לא הייתה כוונתה היחידה של ויטני בהזכירן גיבורות אלו. שתיהן נחשבו באמריקה לגיבורות תרבות לא רק בגלל קולן אלא גם בגלל ההשפעה החברתית שלהן על הקהילה האפרו אמריקנית.

- היום זה נראה טריוויאלי שאמן מהקהילה האפרו אמריקנית יקבל יחס הוגן מצד הממסד התרבותי בארה"ב, אבל ויטני החלה את הקריירה בה היה עדיין קושי לזמרת ממוצא אפרו אמריקני לפרוץ לתוך עולם מוסיקאלי שנשלט על-ידי הגמוניה לבנה.

- הגם ששיריה לא מדברים בצורה מובהקת על מאבק חברתי, הרי עבורי ועבור רבים ויטני היא גיבורת תרבות ששינתה תפיסות עולם בקרב הציבור האמריקני. בדומה לטינה טרנר, דונה סאמר, דיאנה רוס, מייקל ג'קסון ופרינס היא תיזכר לעד כפורצת הדרך לאמנים שחורים בכל תחומי המדיה בשנות השמונים, וגם בעלת מודעות פוליטית בהיותה שותפה במאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.

- הסרט בו שיחקה בראשית שנות התשעים "שומר ראש" עם קווין קוסטנר הוליד שורה ארוכה של להיטים שצעדו בראש מצעדי הפזמונים במשך חודשים רבים. אמנם, הוא לא ייזכר כיצירה קולנועית בסדר גודל של "חלף עם הרוח" אבל בהחלט ייזכר ככזה שהוכיח לציבור האמריקני שאישה אפרו אמריקנית יכולה לעמוד במרכז תשומת הלב של הוליווד כסימן הצלחה בלתי ניתן לערעור. החיבור בין גבר לבן לאישה אפרו אמריקנית היה די נועז בזמנו והצלחתו כמסר היווה את תחילת הדרך לכניסת שורה ארוכה של שחקנים אפרו אמריקנים או אפילו הספנים למרכז הבמה.

"יש לי בעיה של סמים ואלכוהול". בראיון לדיאן סויר בתחילת שנות האלפיים.

- בשנות השמונים והתשעים, לפני עידן האיפון והיוטיוב, התאפיינה תעשיית המוזיקה האמריקנית בסיבובי הופעות בלתי נגמרים. אמן נדרש לצאת אל העולם ולנוע ולנוד בו כשקבוצה גדולה של מקורבים בעלי אינטרסים שונים תלויה בפרנסתו. מדובר במקצוע שוחק וזו גם הסיבה שרבים מהם נפלו אל הסם. מדובר בקריירה המחייבת אופי חזק וכנראה שלה במועד כלשהו נגמרו הכוחות. אבל זה בהחלט לא הופך אותה לאישה רעה או פחות ראויה.

- יצא לי לפגוש בה בעת ביקורה בישראל בתחילת שנות האלפיים וכבר אז היה ניתן לראות את ממדי ההרס העצמי על גופה ונשמתה. כה חבל לי שלא פרשה באותה עת כי מכאן הדרך לתהומות זעקה על הקיר.

"בובי בראון ואני זוג למופת" - מתוך מסיבת עיתונאים ב-2003 לאחר שנעצר בעקבות הכאתה.

- בן זוג אלים שליווה אותה לאורך כל הקריירה, וההכחשה רבת השנים של הבעיות האלו בפני התקשורת, זו בהחלט טרגדיה. כיום אנחנו נמצאים בתקופה בה אלימות כנגד נשים זוכה לגינוי מכל קצוות הקשת, אולם בזמנו הנושא היה קצת בגדר טאבו.

- אין לי הסבר מדוע ויטני נשארה צמודה אליו כל השנים כמו שאין לי הסבר מדוע נשים החוות אלימות מילולית או פיזית נשארות בצמוד למתעללים אליהן שנים כה רבות. אני לא מתיימרת לבחון כליות ולב של אף אישה אבל אני בהחלט בדעה מוצקה ובלתי מתפשרת שאישה הסובלת במסגרת בה היא נמצאת ולא משנה אם אלו נישואים או מקום עבודה צריכה לאזור את האומץ ולעזוב. קל לדבר וקשה לעשות ולכן כאן מגיעה מקומו הממסד שחייב להגדיל בצורה מאסיבית את המשאבים לטיפול בתופעות בזויות אלו.

- מילה טובה יש לומר על קלייב דיוויס. אמרגן יהודי מפורסם שגילה אותה וליווה אותה לכל אורך הקריירה שליבו הרחום לא אפשר לו לזנוח אותה גם בשנותיה האחרונות.

"נגמלתי ויצאתי לדרך חדשה". בראיון לאופרה וינפרי מספר שנים לאחר מכן.

- בדומה לכלל מעריציה, זכיתי לראות ולשמוע אותה מבטיחה פעם אחר פעם בתקשורת שנגמלה מהסם. רציתי להאמין, כי הרי מי מאתנו לא רוצה להאמין בסוף טוב, אבל היה מספיק לשמוע את קולה ולהבין. גוון קולו של אדם משתנה ללא היכר כתוצאה משימוש בסם.

- הדעיכה שלה הייתה ארוכה ונמשכה למעלה מעשור. הופעותיה האחרונות היו מבחינת אסון, הן התחילו באיחור רב, ניתן היה לראות בבירור שהיא מנותקת, לא זוכרת את המילים, לא החזיקה טונים ומזייפת. חשיפת דוח ניתוח גופתה שפורסם בתקשורת וכלל פרטים מזעזעים על מצבה זעזע את כל מי שנחשף אליו.

- אם יש משהו שבאמת כואב ליבי בגינו הוא מותם של ילדיה (בתה קרסטינה ובנה החורג בובי ג'וניור). ההזנחה הבלתי פוסקת, חוסר האהבה והניכור היו רק חלק מהסיבות לכך שבתה ובנה החורג חזרו על אותם מהלכים הרסניים וסיימו את חייהם בצורה טרגית דומה.

"ויטני היא המודל אליו שאפתי כל חיי" - הזמרת ביונסה

- שירים כגון: I Will Always Love You. Saving All My Love for You. Greatest Love of All. Where Do Broken Hearts Go. מהאלבום ואלו שבאו אחריו פשוט סחפו את לב האומה האמריקנית.

- קח לדוגמה את המילים: אני מאמינה שילדים הם העתיד שלנו. למדו אותם היטב ותנו להם להוביל את הדרך. הראה להם את כל היופי שיש להם בפנים". יש שיאמרו שמדובר במתיקות שאפיינה את כלל שנות השמונים. תמהיל שהחברה האמריקנית נדרשה לו בכדי להתאושש משנות השבעים המיוסרות ואכן ההתבטאות הזו של ביונסה אינה ייחודית אלא לנשים מכל קצוות החברה האמריקנית.

- בעשור האחרון חייתי ופעלתי בארה"ב . הופעתי בקרב קהילות יהודיות רבות ולמדתי רבות על החשיבות של המוזיקה כמזון לנפשו של האדם והפנמתי עד כמה היא הייתה נערצת.

- מדוע נסעתי לארה"ב? קיבלתי הצעה ממשרד אמרגנות ידוע (BIG-BEAT) לבוא ולהופיע בפני קהילות יהודיות וישראליות. בהמשך למדתי חזנות ושרתי בבתי הכנסת רבים, רובם בפלורידה שחלקם מהגדולים ביותר ביבשת. היכולת של אמן בגיל הביניים לעמוד בדרישות התעשיה בארצנו הקטנטונת הן בלתי אפשריות. זו גם הסיבה שאמנים רבים שהיו נשמעים בפי כל בתחילת דרכם מוצאים את עצמם ללא פרנסה בשנים מאוחרות יותר.

אפילוג

- מדוע חזרתי ? כדי להיות סבתא במשרה מלאה. אפילו בשנה קשה זו לתרבות הישראלית אני מופיעה רבות. חלק בפני הגיל השלישי בשפת היידיש (כן, אני שרה ביידיש), הן פעמים רבות בהתנדבות ומהוות בעיקר מזון לנפש עבורם. וחלק בשירי ארץ ישראל ושירים עממיים אותם למדתי בבית הורי בהם אני מנסה להביא לכלל הציבור גוון של הקהילה בה גדלתי... שים לב למילים: "מים כי חשקתי וגרוני ניחר. אל תאמר עייפתי, אל תאמר נגמר". הרי כל השומע נזכר בסיפורים התנכיים על אליעזר ורבקה, ציפורה ומשה ואחרים. לא פלא שהשיר הפך להמנון ריקודי העם בישראל.