רק בגלל הרוח <br>

והארץ געשה. בתום טקס מסע הכומתה של חיילי השריון בצבא ההגנה לישראל העזו, בלי דחילו ובלי רחימו, לשיר לאחר ההמנון 'התקווה', שיר יהודי רחמנא ליצלן, ולא סתם שיר יהודי אלא שיר שהוא העיקר היב' מיג' העיקרים שכתב הרמב"ם, שיר אותו יש יהודים בארץ ובגולה אשר נהגו לשיר יום יום בתום התפילה.

לוחמי השריון הדתיים קיבלו רשות ממפקדם לשיר את השיר אותו הלחין חסיד מודזיץ ברכבת לטרבלינקה והדביק באמונתו את היהודים אשר שרו אותו בדרכם למחנות ההשמדה ולמשרפות המוות, זהו שיר המושר בתום טקסי שואה בבתי החינוך הדתיים והמסורתיים.

הפורום החילוני נחרד, המילה הדתה שנדמה היה כי חדלה מלפרנס סוכני הפצת מיגור הזהות היהודית ומורשת הנצח של עם ישראל אופסנה במחסן הגרוטאות של מי שניסו להילחם ביהדות והיו לרבע פסיק בהיסטוריה, העלתה סומק בלחייה והתעוררה לחיים, שוב מהלכת אימים על הציבור הישראלי הממלכתי והמסורתי כאילו והנה כל הארץ חרדים חרדים ומיסיונרי החזרה בתשובה חדרו לצה"ל ומבקשים לצבוע אותו בשחור בוהק.

החרדה מהחרדים לזהות היהודית, למורשת עם ישראל היא המשך מלחמת החורמה שמנהלים ארגונים שוליים אך בעלי כוח במוקדי ההשפעה, קרי התקשורת. הניסיונות לקעקע את הזהות היהודית של המדינה התעצמה בשנים האחרונות והפכה לאובססיה של כמעט שריפת כיפות מכל סוג, אפילו שקופות.

עם קום המדינה שלטה זכותנו הדתית על הארץ בדפי הקרב של מפקדי צה"ל. ממחקר שנערך באוניברסיטה העברית על-ידי הדוקטורנטית נטע גל-נור עולה כי מתוך שלש מאות דפי קרב נושבת רוח יהודית מוחלטת, באים לידי ביטוי במלא העוצמה סיפורי הגבורה היהודית מדוד המלך ושמשון הגיבור ועד לקרב במצדה. ההטמעה של המורשת היהודית והזכות הלאומית לבית יהודי בארץ ישראל הייתה חלק מהחוסן וההבנה על מה ובשל מה יוצאים החיילים למסור נפשם. לייצר לכידות ושייכות לאומית, להלחים במורשת את הדפנות בספינה החדשה, הצעירה והמיטלטלת במלחמת הקיום שלא תמה.

על-פי המחקר, הרוח החדשה החלה לנשוב לאחר מלחמת יום הכיפורים. הגבורה היהודית התנכ"ית פינתה מקומה לביטחון ישראל ואת גיבורי התנ"ך תפסו גיבורי צה"ל. אט אט המילה הקרבה ירדה מרום גדולתה, הזכות להיות חייל הייתה לנטל, ניצחון היה לחזון אוטופי בעולם אידאי ולא בר ביצוע, והשפה היהודית פינתה מקומה לשפה הישראלית. לחזור הביתה בשלום בלי הרוח היהודית המלכדת, המדביקה, המעלה מוראלית את ההבנה שבמלחמה על אדמת הארץ ויושביה.

כשתת-אלוף עופר וינטר העז לחזור לדפי הקרב עם הארומה היהודית וכתב: "האויב....מחרף מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל" הוא הועלה במשפט בזק על המוקד על-ידי בית דין השדה, אש הטירוף של האנטי ליחכה את דרגותיו, עוז רוחו ואמוץ ליבו בקרב כמפקד חטיבת גולני הועלם וכפסע היה בינו לבין טקס קלון בשידור חי בו שוברים את דרגותיו ומסלקים אותו מהצבא.

הפורום החילוני וגרורותיו מעצימים כל אירוע, כל בדל של ריח יהדות, זועקים גוועאלד ומצטמררים מריח יהודי שנכנס לצבא. אלו בדיוק אותם אלה המבאישים את ריחם של החרדים שאינם מתגייסים לצבא, אלו בדיוק הרוצים צבא חילוני לישראל, צבא שינצח רק בגלל הטיל והטנק ולא בגלל הרוח היהודית.