בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
וגם אם, כמו בימי אחשורוש, הגוים כבר אישרו לנו להקים מדינה, לבנות את בית המקדש ואפילו הזמינו אותנו למשתה שלהם, זה עדיין לא הגילוי הנכסף ובטח שלא מעיד על קשר תקין מצידנו עם הקב"ה
בפרשת השבוע מסופר על החטא הכי מפורסם שלנו, חטא העגל. לאחר מעמד הר סיני משה עלה להר לקבל את הלוחות והודיע מראש כי ישהה שם ארבעים יום וארבעים לילה. הוא גם מינה ממלאי-מקום (שמות כד): [יד] וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם. בני ישראל ספרו את הימים וקצת התבלבלו, חשבו שיום העלייה נמנה גם הוא וכך היום השלושים ותשע נחשב אצלם כיום הארבעים. הם נלחצו (פרק לב): [א] וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹקִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. חור התקומם ונרצח, אהרן הבין שאין לו ברירה. [ב] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי. אבל הם מיהרו, לא ביזבזו זמן על שיכנוע הנשים לוותר על תכשיטים: [ג] וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן. מהזהב הזה נעשה העגל. כאמור, משה היה בהר, לא ידע מה קורה במחנה למטה, עד שה' אמר לו: לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אומר המדרש: שאמר לו הקב"ה למשה לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַמְּךָ ולא עמי הם; ולא אמרתי לך ביציאת מצרים והוצאת את צבאותי את עמי? ואתה קבלת ערב רב ורצית לקבל הגרים, עַמְּךָ הם ולא עמי. הם היו עדים לניסים ונפלאות שעשה לנו הקב"ה וביקשו להצטרף לעם ישראל. משה הסכים לקבל אותם אבל ה' אמר לו כביכול "על אחריותך". כעת במעשה העגל נחשפה מהותם האמיתית; הם הצטרפו לעם ישראל לא מתוך קבלת השליחות המיוחדת לנו, שליחות שכוללת מחויבות מלאה לדבר ה', לתורה ומצוות, שזו גרות אמיתית. הם התפעלו מההצלחות של העם הזה ורצו להיות שותפים להן, ליהנות מאותן הצלחות. ואמנם כשהגיע המבחן הראשון, התנגשות בין ציות להוראה שקיבלו ממשה להקשיב לממלאי מקומו, ובין הליכה בדרך שבחרו לעצמם, הבחירה שלהם הוכיחה שהגרות שלהם לא הייתה אמיתית. ה' כמובן ידע את זה מראש והזהיר את משה, אבל משה חשב אחרת וה' וויתר לו. אולי כדי ללמד לדורות, ללמד אותנו כיצד צריכה להיראות גרות אמיתית. כי הבעיה הגדולה באמת היא ההשפעה השלילית שלהם על עם ישראל. סכנת היסחפות וכמו שמסיים רבנו בחיי את פירושו בעניין זה: ומכל מקום, אף על-פי שערב רב היו תחלה עקר המעשה הרע, מצינו שטעו ישראל אחריו ונענשו הכל. אומנם רק חלק מבני ישראל נסחפו אחרי הערב רב אבל בכל זאת מציקה השאלה כיצד ייתכן שארבעים יום אחרי הגילוי הגדול שהיה במעמד הר סיני נכשלו בשטות כזאת. ויש לומר שהיא הנותנת, הגילוי היה כל כך גדול, שכאשר הגיע רגע שנראה להם כהסתר פנים הם חיפשו תחליף שיספק להם את חוויית הגילוי. ומצאו, שהרי מיד קמו לשיר ולרקוד לפניו. כי זה מה שמאפיין את השקר באשר הוא, שהוא נוצץ ומפתה מאוד. משה הבין מיד את הבעיה והתגובה שלו הייתה קיצונית: ...וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר. מעשה קיצוני זה, אומרים חז"ל ומובא ברש"י, קיבל אישור מהקב"ה שאמר למשה: "יישר כוחך ששיברת את הלוחות". מה הרעיון? ובכן הלוחות הראשונות, אלה שנשברו נתקבלו אחרי ש (דברים ה, ד): פָּנִ֣ים בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר ה' עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ. הגילוי הנעלה כל כך השאיר אצל כולם טעם של 'עוד' וזה מה שהוביל לכישלון. שבירת הלוחות היוותה מעין הכרזה שכעת מתחילה תקופה חדשה, לא עוד גילוי פנים ביוזמה מלמעלה אלא מאמץ מלמטה להגיע אל הגילוי הזה. וזוהי תשובת ה' לבקשתו של משה: הַרְאֵנִי נָא, אֶת-כְּבֹדֶךָ. [כ] וַיֹּאמֶר, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי: כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי. [כג] וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ. חז"ל אומרים שהראה לו קשר של תפילין של ראש. בכך המחיש הקב"ה למשה כי הקשר של עם ישראל איתו לא יתבסס על הארה תמידית של פנים העליונים אלא דוקא על הסתר פנים, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי. הקשר יתקיים ואף יתחזק כאשר נשקיע מאמץ להתקרב אל הפנים העליונים, ודוקא מתוך מודעות שאנחנו עדיין חיים בהסתר פנים. וגם אם, כמו בימי אחשורוש, הגוים כבר אישרו לנו להקים מדינה, לבנות את בית המקדש ואפילו הזמינו אותנו למשתה שלהם, זה עדיין לא הגילוי הנכסף ובטח שלא מעיד על קשר תקין מצידנו עם הקב"ה. הקשר הזה מחייב תחזוקה יומיומית, גם מעשית וגם רעיונית, והמכשלה הכי מסוכנת שאורבת לו היא המחשבה שכבר הגענו, שמימשנו את הקשר, שאנחנו בסדר ומכאן והלאה נעשה כהבנתנו. שהרי זו מהותו של חטא העגל.
|
תאריך:
|
05/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2021
|
|
נסים ישעיהו
|
|
אחד המשפטים העיקריים שלמדתי בתהליך הגיור הצבאי שעברתי, ושלפיו אני הולכת וחיה את חיי, הוא "דרך ארץ קדמה לתורה". לא היה קשה לפספס שח"כ יצחק פינדרוס לא מסכים עם תהליך הגיור הצבאי, וזה בסדר אבל לעניות דעתי יש דרך להתבטא.
|
|
|
אישורו של תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקפו בשנת 2009, היווה שינוי משמעותי של הדין ביחס להליך הוצאת שומות היטל השבחה. החוק במתכונתו הקודמת קבע, כי נישום שקיבל שומת היטל השבחה מוועדה מקומית, רשאי היה להיפגש עם שמאי הוועדה במטרה להגיע לשומה מוסכמת, למנות שמאי מכריע מוסכם שיכריע בין עמדות הצדדים או לערער לבית המשפט.
|
|
|
פורים בערב שבת פרשת תצווה מזמן לנו השוואה מתבקשת בין המנהיגות של משה למנהיגותו של מרדכי. חז"ל עורכים את ההשוואה הזאת במקומות שונים וההקשר העיקרי להשוואה הוא בנוגע לגילוי עוצמת החיבור של עם ישראל לשורשו העליון, לקב"ה. ההנהגה של משה את עם ישראל הייתה מלווה בניסים גלויים על בסיס קבוע; המכות שחטפו המצרים עד שנאלצו לשחרר אותנו, קריעת ים סוף, ירידת המן, לחם מן השמים כל בוקר, מתן תורה ועוד ועוד. הקשר עם הקב"ה היה יומיומי ואי אפשר היה לטעות בו. לעומת זאת מרדכי חי ופעל בגלות, בתקופה של הסתר פנים שבה לא מזהים את נוכחות ה' והנהגתו את העולם, עד שהיו מי שהתבלבלו וחשבו שהשתנו הזמנים.
|
|
|
בחג הפורים יש לנו כמה מצוות שתיקנו חז"ל שהן מצוות שבין אדם לחברו, ונראה שעיקר מטרתן להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעוּת עם שכיניו ומכריו. להלן נבאר מה השייכות אלינו ובין שכנינו, ובפרט בשכנים בבניין המשותף.
|
|
|
בשבת זו שלפני חג הפורים קוראים בתורה את פרשת תרומה ובנוסף מוציאים ספר תורה שני וקוראים בו, כמו בכל שנה לפני פורים, תזכורת חיונית (דברים כה): [יז] זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. הקשר בין עמלק לפורים ברור, המן הרשע היה מזרע עמלק, אבל איך זה קשור אלינו אלפי שנים אחרי המאורעות הנזכרים? מישהו מאיתנו יודע מי זה עמלק שאותו צריכים למחות? וגם אם מזהים את עמלק התורן, בין אם זה היטלר או חמינאי, האם בכוחנו למחות את זכרו? אלא שכמו בכל עניין בתורה גם כאן יש את הרובד הפנימי שהוא נצחי ונוגע לנו כאן ועכשיו. וברובד הפנימי עמלק זהו קול פנימי שעלול להתעורר בתוכנו וללחוש פיתויים לסטות מהדרך הנכונה.
|
|
|
|