"החבילה הכלכלית שלנו היא בנויה לתלפיות להשבת עוצמתה הכלכלית של ארה"ב ומחזירה את ארצנו למסלול לשגשוג. כל החלקים בה חיוניים". הנשיא
ג'ו ביידן יכול היה לומר זאת על החבילה בסך 1.9 טריליון דולר עליה חתם אמש (יום ה', 11.3.21), אך למעשה אמר זאת הנשיא רונלד רייגן ביולי 1981 כאשר קיצץ את המיסים ב-25%.
הצלחתה של אותה תוכנית הייתה התחלתו של עידן אידיאולוגי חדש, שתמציתו הייתה במשפט אחד מנאום ההשבעה של רייגן: "במשבר הנוכחי, הממשלה איננה הפתרון לבעיה שלנו. הממשלה היא הבעיה". אישור תוכנית הענק של ביידן היא ההפך הגמור: תפיסה לפיה רק ממשלה פעילה יכולה להוציא את ארה"ב מן הבוץ בו היא נתונה. נכונותם של הדמוקרטים לתמוך בתוכנית זו, מביאה לקיצו את עידן רייגן, בו אפילו חלק מן הליברלים הסתייגו מאקטיביזם ממשלתי – מנתח וושינגטון פוסט.
השינוי לא יכול היה להיות דרמטי יותר. התיאוריה של רייגן הייתה: תעזרו לעשירים וההשקעות שלהם ייצרו עבודות ושגשוג לכל האחרים. התיאוריה של ביידן הפוכה: תסייעו לשכבות הביניים ולבעלי ההכנסות הנמוכות, וכוח הקנייה שלהם יוליד עידן חסר תקדים של צמיחה. רפורמת המס של
דונלד טראמפ ותוכנית הסיוע של ביידן מספרות את כל הסיפור: הרווחים מהראשונה הלכו בצורה מכרעת לשני העשירונים העליונים; המרוויחים העיקריים מן האחרונה יהיו ארבעת העשירונים התחתונים.
עובדה זו מסכנת את הרפובליקנים שעודם תומכים בתפיסותיו של רייגן, משום שחלק מתומכיהם מבינים מה מתרחש. סקר של מכון פיו העלה, כי רק 25% מן הרפובליקנים בעלי ההכנסות הגבוהות ו-37% מהם שבמעמד הביניים תומכים בתוכניתו של ביידן – אבל 63% מבעלי ההכנסות הנמוכות שביניהם תומכים בה. הפערים הללו מאיימים לפלג את המפלגה הרפובליקנית.
יש עוד לקח מעידן רייגן, ממשיך הפוסט. ארה"ב לא הפכה לשמרנית יותר משום שעשרות מיליוני אמריקנים החלו לפתע לתמוך בתפיסות הכלכליות של פרדריק הייק ומילטון פרידמן. התמיכה ברייגן נבעה מהזינוק הכלכלי שהחל בשלהי 1982. ביידן וצוותו יודעים שבאותה מידה הם צריכים לשווק היטב את תוכנית הסיוע, ולהבטיח לבוחרים שהממשל עושה הכל כדי לסיים את המגיפה ולהתניע את המשק. מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל, יודע זאת גם הוא ולכן אמר: "יהיה לנו זינוק. ואם יהיה לנו זינוק, זה לא יהיה קשור בצורה כלשהי ל-1.9 הטריליון הללו".
הממשל יודע שביידן חייב להבליט את ההשלכות של הישגו, וזה מה שיעמוד במרכז נסיעותיו הקרובות. במקביל, הוא חייב לוודא שהפרטים יפעלו כהלכה – משימה לא פשוטה בתוכנית כה גדולה – כמבוא ליוזמה הגדולה הבאה של הממשל: תוכנית ארוכת טווח לבנייה מחדש של התשתית והמשק.
אין שום קסם באהדה המחודשת לפעילות הממשלה. הנגיף פגע קשות במגזר הפרטי ודרש הזרמת משאבים שרק הממשלה יכולה הייתה לבצע. ההשלכות הרפואיות והכלכליות הקשות של המגיפה הפכו את חוסר השוויון מסוגיה מופשטת לבעיה של חיים או מוות. בדיוק כשם שהמיתון של סוף שנות ה-70 הוביל לרייגניזם, המשבר הנוכחי יכול להוביל למהפכה פוליטית העשויה לקבל את השם ביידניזם.
