הנשיא ג'ו ביידן הודיע השבוע (30.3.21) על סבב המינויים הראשון שלו לבתי המשפט הפדרליים – התחלתו של תהליך שהדמוקרטים מקווים יביא לשינוי בפניהם של בתי המשפט, לאחר שנים של מינוי שופטים שמרנים כאשר הרפובליקנים שלטו בבית הלבן ובסנאט. המינויים משקפים את הגיוון עליו התחייב ביידן: שלוש נשים שחורות מונו לבתי המשפט לערעורים – כולל קטאנג'י בראון-ג'קסון, המועמדת להיות השחורה הראשונה בבית המשפט העליון.

הרשימה כוללת גם ארבעה שופטים ממוצא אסיאתי, המוסלמי הראשון שיכהן בבית משפט פדרלי מחוזי, האישה הראשונה מאיי האוקיינוס השקט בבית המשפט המחוזי בוושינגטון ובת המיעוטים הראשונה שתהיה שופטת פדרלית במרילנד. תשעה מבין המועמדים הם נשים, והגיל הממוצע שלהם הוא 48 – מה שאומר שיכהנו כמה עשרות שנים. את חלקם מינה כבר ברק אובמה, אך הרוב הרפובליקני בסנאט מנע את אישורם. וושינגטון פוסט מזכיר, כי בעקבות זאת ביטלו הדמוקרטים את היכולת לנהל פיליבסטר על כל המועמדים לשיפוט, למעט לבית המשפט העליון.

הבית הלבן אומר שמינוי שופטים נמצא במקום גבוה בסדר העדיפות שלו. השמאל טוען, כי בארבע השנים של דונלד טראמפ ומיץ' מקונל, הם אישרו כל כך הרבה שופטים פדרליים (למעלה מ-200) – עד שהמערכת הפכה להיות בלתי מאוזנת לטובת השמרנים. ביידן יכול למנות 80 שופטים מחוזיים בארבע השנים הקרובות ויש תשעה מקומות ריקים בבתי המשפט לערעורים; ייתכן שיתפנה מקום גם בבית המשפט העליון.

במקביל, מציין הפוסט, באותו יום עשה ביידן משהו בפעם הראשונה בנשיאותו: חתם על חוק אותו שיבח כ"הישג דו-מפלגתי". מדובר בהארכה של תוכנית התמיכה לעסקים קטנים בשל הקורונה, שעמדה לפוג למחרת; לדבריו, 90,000 עסקים מחכים להלוואות במסגרתה. לא מדובר במשהו דרמטי – החוק הזה פופולרי ומועיל – אבל ציון של הסכמה דו-מפלגתית היא אירוע נדיר, אפילו בממשלו של מי שהבטיח אחדות.

הפניות הראשונות של ביידן לדו-מפלגתיות היו ברובן תרגילים ביחסי ציבור, טוען הפוסט. כאשר בית הנבחרים העביר את חבילת הסיוע לקורונה בלא תמיכתו של אף רפובליקני, הזמין ביידן לבית הלבן קבוצה קטנה של סנאטורים רפובליקנים, אך לא ניהל איתם מו"מ ובסופו של דבר העביר את החבילה שלו בתמיכת הדמוקרטים בלבד. השבוע, לעומת זאת, הוא הודה במפורש למספר רפובליקנים ובהם סוזן קולינס ומריו רוביו. זה לא שינוי מהפכני ואפילו לא איתות על אפשרות לשינוי שכזה, אבל במדבר של שיתוף פעולה מפלגתי – הרגע בו מחוקקים עובדים ביחד הוא משמעותי.