בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עוד מבט על הפקק בתעלת סואץ
|
|
|
ספינות הענק מיצו את הגידול
|
ניו-יורק טיימס: התועלת בבניית הספינות הולכת ויורדת, הסחר העולמי שוב אינו גדל בקצב המצדיק את בנייתן והן מוגבלות במספר הנמלים ונתיבי המים המתאימים
|
חקירת האירוע בתעלת סואץ, 1.4.21 / Today
|
|
Ever Given בתעלת סואץ [צילום: מוחמד שהיד, AP]
|
|
|
|
|
המשבר בו חסמה אוניית הענק Ever Given את תעלת סואץ היה קצר – שבוע בלבד – אך הוא נוצר במשך עשרות שנים, כאשר חברות הספנות בנו ספינות יותר ויותר גדולות בשל התיאבון העולמי שאינו יודע שובעה למכשירי חשמל, בגדים, צעצועים וסחורות אחרות. יש בזה היגיון כלכלי, כי ספינות הענק זולות יותר לבנייה ותחזוקה מאשר צי של ספינות קטנות, אך הן יוצרות בעיות בתעלות ובנמלים – ואפילו לחברות הבונות אותן, מנתח ניו-יורק טיימס. אך למרות הסיכונים, הן שולטות בספנות העולמית: 133 ספינות ענק (24,000-18,000 מכולות) פועלות ועוד 53 בבנייה. הגידול בענף הספנות ובגודל הספינות מילא תפקיד מרכזי ביצירת הכלכלה המודרנית, סייע להפוך את סין למעצמת ייצור ונטל חלק מרכזי בצמיחת הסחר המקוון ובעלייתם של סיטונאים כמו איקאה ואמזון. אבל לגידול הזה יש מחיר: הוא מילא נמל אחרי נמל, תעלה אחרי תעלה. תעלת פנמה הורחבה בשנת 2018 בהשקעה של 5 מיליארד דולר כדי לפנות מקום לאוניות הענק. בעקבות זאת, החלה תחרות בין הנמלים במזרח ארה"ב על האוניות העוברות בתעלה. כמה מהם – כולל מיאמי, בולטימור ונורפולק – החלו בפרויקטים גדולים של העמקת מימיהם. רשות הנמלים של ניו-יורק וניו-ג'רזי השקיעה 1.7 מיליארד דולר בהגבהת גשר באיון כדי שהאוניות יוכלו לעבור תחתיו. נמלים גם החלו לרכוש ציוד: נמל אטלנטה, למשל, השיק בחודש שעבר שלושה עגורנים ענקיים לטיפול בספינות אלו. הבעיה היא, שהנמלים צריכים להשקיע – בעוד החיסכון והרווחים נותרים בידי חברות הספנות. בשל כך נשמעת הטענה, לפיה חברות הספנות נטלו את ההובלה, התקדמו עם תפוסה גדולה יותר – ואילו את החשבון שילמו הנמלים, מפעיליהם ולעיתים הציבור. המעבר לספינות גדולות יותר בא במקביל ותרם לקונסולידציה בענף הספנות, אשר גם הפחיתה את התחרות בין החברות הגדולות וגם גרמה לעולם להיות פגיע יותר להפרעות באספקה. רכישה ואחזקה של ספינות גדולות הן יקרות, והחברות שלא יכלו לעמוד בהוצאות אלו, נאלצו למצוא דרכים לגדול. חלק מן החברות התמזגו, ואחרות הצטרפו לבריתות המאפשרות להן למשוך ספינות ממאגר משותף כדי להרחיב את היצע השירות שלהן. המגמות הללו לא בהכרח שליליות, מדגיש הטיימס: הן מאפשרות לחברות להציע יותר שירותים ולהוריד מחירים, תוך שימוש בספינות יעילות יותר מבחינה אנרגטית ולהפחית את ההשפעה על האקלים. אבל ייתכן שאפילו החברות עצמן מגיעות למסקנה שמיצו את הגידול, משום שהגיעו לנקודה המכונה בכלכלה "החוק של היעלמות התשואה". ראשית, התועלת שבבניית ספינות גדולות יותר, הולכת ומצטמקת עם כל דור חדש שלהן. דוח משנת 2015 מצא, כי הרווח ממעבר לספינה בת 19,000 מכולות היה קטן פי ארבעה עד פי שישה מאשר הרווח במעבר הקודם בין הדורות, ומקורו של רוב הרווח הוא במנועים יעילים יותר ולא בגודל הספינה. שנית, הספינות הגדולות יכולות לעגון בפחות נמלים ולנווט בפחות נתיבי מים. קשה יותר למלא אותן, עולה יותר לבטח אותן והסיכון שלהן כאשר מתרחשת תקלה – כמו זו של Ever Given – הוא גדול יותר. הספינות הגדולות בנויות לעידן בו הסחר העולמי גדל במהירות, מה שרחוק להיות בטוח בימים אלו של מתחים גיאו-פוליטיים וכלכליים בין ארה"ב, סין, בריטניה והאיחוד האירופי.
|
תאריך:
|
02/04/21
|
|
|
עודכן:
|
02/04/21
|
|
איתמר לוין
|
ספינות הענק מיצו את הגידול
|
|
הנשיא ג'ו ביידן הודיע השבוע (30.3.21) על סבב המינויים הראשון שלו לבתי המשפט הפדרליים – התחלתו של תהליך שהדמוקרטים מקווים יביא לשינוי בפניהם של בתי המשפט, לאחר שנים של מינוי שופטים שמרנים כאשר הרפובליקנים שלטו בבית הלבן ובסנאט. המינויים משקפים את הגיוון עליו התחייב ביידן: שלוש נשים שחורות מונו לבתי המשפט לערעורים – כולל קטאנג'י בראון-ג'קסון, המועמדת להיות השחורה הראשונה בבית המשפט העליון.
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן ירה את יריית הפתיחה (יום ה', 1.4.21) למאבק לאישור תוכנית הענק שלו: השקעת 2.3 טריליון דולר בתשתיות וביצירת משרות בשמונה השנים הבאות. כמו תמיד, הבעיה היא המימון. ביידן רוצה להשיג אותו בעיקר על-ידי העלאת המיסים לחברות ובעלי הכנסות גבוהות; הרפובליקנים צפויים להתנגד בצורה נחרצת. ביידן יצטרך להצמיד את החקיקה הדרושה לחוקי התקציב, כדי שלא להיתקע בפיליביסטר, ולהבטיח שכל 50 הסנאטורים הדמוקרטים יתמכו בו – וכך תכריע קאמלה האריס בעד התוכנית.
|
|
|
כאשר ביל קלינטון קיים את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו ב-1993, החוב הלאומי האמריקני היה 63% מהתוצר והמדינה הייתה במיתון; קיצוץ הגרעון היה הנושא הראשון עליו דיבר. 16 שנים מאוחר יותר החוב היה 77%, ארה"ב יצאה מן המשבר הפיננסי וברק אובמה הדגיש גם הוא שקודם כל צריך לטפל בצד ההוצאות.
|
|
|
הדבר הטוב ביותר בסגר הוא תחושת הרווחה כאשר הוא נפסק – ולו גם בצורה חלקית, כפי שמתרחש כעת בבריטניה. היציאה מן הבית, אפילו למרכול, היא תחושה של חופשה. לכן, אין זה מפתיע שבסקר שנערך לאחרונה אמרו 70% מהבריטים, כי הם מוכנים לוותר השנה על נסיעה לחו"ל אם בריטניה עצמה תיפתח.
|
|
|
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, יציג היום (יום ד', 31.3.21) תוכנית להשקעת 2 טריליון דולר במשק האמריקני ב-15 השנים הקרובות. היעד הרשמי של התוכנית הוא ליצור מקומות עבודה והיא נושאת את השם American Jobs Plan. בפועל, מדובר בצעדים שמטרתם לחולל מהפכה בשורה של תחומים - החל מהתשתיות, דרך איכות הסביבה וכלה בעבודת נשים. הבית הלבן פרסם את עיקרי התוכנית לקראת נאומו של ביידן בפיטסבורג, בה יציג אותה רשמית.
|
|
|
|