|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רע"ם ועבאס לא נהפכו לציונים. עמדותיהם בעד מדינה פלשתינית, בעד נסיגת ישראל לקווי 67 - לא השתנו. אבל התחלפו אצלם סדרי העדיפות. הדאגה לחברה הערבית בישראל והרצון לקחת חלק בשלטון לשם כך, מבדלים אותם מהרשימה המשותפת.גם אם בנימין נתניהו התריס נגד הנהגת ערביי ישראל בעבר, טוב ששינה בלחץ נסיבות הבחירות את דעתו ועמדתו
|
|
מנסור עבאס [צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כתב לי ידיד בתגובה על מאמר שפירסמתי במעריב וב"מחלקה ראשונה":
"במדינה יהודית, על בסיס ריבונות של עם ישראל בארץ ישראל, יש מקום ללא-יהודים אם מקבלים בהסכמה (כמו אחינו הדרוזים) את השלטון היהודי. ברור שאין מקום לראש ממשלה ערבי או סגן... או שהארץ והמדינה שלנו בלבד, או שוויתרנו על נכסי צאן ברזל של עמנו, ומשתפים זרים בקודשי האומה. חברי הרשימה האיסלאמית, הרשימה המשותפת ורע"ם, אינם מיישרים קו רעיוני - לא בפה ולא בלב - עם הגדרת מדינתנו כמדינה יהודית, לגיטימית ובזכות.
מתי יהודים יפסיקו עם ההצגה השקרית כאילו הערבים בארץ השלימו עם קיומה של ישראל? כי הם לא. זו תהיה קריסה אידיאולוגית וחרפה לאומית - בכיה לדורות - אם קיומה של ממשלה ישראלית יהיה תלוי בחברי כנסת ערבים. לכך השלכות רבות ונוראות".
השבתי לו בקצרה:
"צירוף שר ערבי לממשלה - ממפלגת רע"ם - לא ישנה כהוא-זה את היותה של ישראל מדינה יהודית. להפך, אני מקווה שדוקא יחזק את ההכרה שלו ושל מפלגתו בישראל כמדינה יהודית, שהם רוצים להשתלב בה בתור שכזאת. יכול להיות שתקוותי תקוות שוא היא, אבל נזק לא ייגרם מכך. לפחות ניסינו. אנחנו חייבים לגלות נדיבות ופתיחות כלפיהם - הרי הם אזרחים בישראל - בלי שהדבר ישתמע כדבריך כקריסה אידיאולוגית. אולי דוקא להפך".
ועל כך הנה תזכורת ממאמרי:
"אין להוציא מכלל אפשרות, שגם רע"ם תוזמן ותהיה שותפה למהלך (הקמת ממשלה בראשות נתניהו). יהיה זה מעשה אמיץ ומנהיגותי מצד השניים: בנימין נתניהו ומנצור עבאס. כזכור, כבר היה לנו שר ערבי, ראלב מג'אדלה, נציג העבודה, והוא אפילו לא הדיר רגלו מביקור במצודת זאב, קומה א' - מכון ז'בוטינסקי. כך ורק כך עבאס יוכל לקדם את צרכי החברה הערבית, כחבר בממשלה הבאה.
אם זאב ז'בוטינסקי לא הוציא ב-1940 מכלל אפשרות ראש ממשלה ערבי, או סגן ראש ממשלה ערבי, במדינה היהודית, מדוע נתניהו אינו יכול להפקיד משרד ממשלתי בידי שר ערבי ממפלגה מתונה יחסית?"
ואני מוסיף:
משנה לשנה השתלבותם של ערביי ישראל בחיי היומיום של המדינה ניכרת ומודגשת יותר ויותר. אם זה בנבחרת הלאומית בכדורגל, אם זה בתי החולים ובבתי המרקחת, אם זה במשרדי הייטק ועורכי הדין, וכמובן - באתרי הבנייה ברחבי המדינה. ועדיין - הנהגתם מציגה עמדות לאומניות-קיצוניות. על כך הם שילמו מחיר כבד בפיצול, שהוריד את הרשימה המשותפת מ15 לששה מנדטים בלבד.
רע"ם ועבאס לא נהפכו לציונים. עמדותיהם בעד מדינה פלשתינית, בעד נסיגת ישראל לקווי 67 - לא השתנו. אבל התחלפו אצלם סדרי העדיפות. הדאגה לחברה הערבית בישראל והרצון לקחת חלק בשלטון לשם כך, מבדלים אותם מהרשימה המשותפת. גם אם בנימין נתניהו התריס נגד הנהגת ערביי ישראל בעבר, טוב ששינה בלחץ נסיבות הבחירות את דעתו ועמדתו. הוא עשה כן בפועל כבר בשנה-שנתיים האחרונות.
הממשלה בראשותו הקציבה 15 מיליארד ש"ח למיגזר הערבי, הקימה תשע תחנות משטרה ביישובים הערביים. המגמה של "עם הפנים לאזרחים הערביים" תימשך ביתר שאת, אם מנצור עבאס וחבריו יחליטו אכן לתמוך בכינון ממשלה שבמרכזה הליכוד. בכך הם יסייעו קודם כל לפתרון בעיות בחברתם כמו: פיתוח, מאבק באלימות, שוויון בפועל (בלי לשנות כמובן את חוק הלאום) ועוד.
אבל לפני הכל ולשם כך, "ימינה" חייבת להתעשת, ולתת יד לממשלה שהכל מייחלים לכינונה. אני קורא לנפתלי בנט: חדל אש פוליטית. תאפשר הקמת ממשלה ימנית וליברלית מתפקדת, אפילו עם שר ערבי - אין לך אופציה אחרת - גם אם אינה לרצונם של כמה וכמה ראשי מפלגות של 17, 7 ו-6 מנדטים.
|
| תאריך:
|
31/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
31/03/2021
|
|
יוסי אחימאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
31/03/21 19:44
|
|
מכל בחינה ציבורית ראוי יאיר לפיד להיות מועמד של גוש בני האור לראשות הממשלה. אך המציאות האריתמטית בקלפי יצרה מצב המבהיר כי לא יוכל להרכיבה. המפתח לכספת מצוי דווקא בידי נפתלי בנט.
|
|
|
|
|
כינויו הבלתי דיפלומטי של הנשיא ביידן את נשיא רוסיה פוטין "רוצח" הוא או סימן שגלגלי מדיניות החוץ של ממשלו עדיין חורקים — או להפך, שהחליט שהדרך לשיקום מעמדה של ארה"ב כמעצמה דומיננטית היא בנקיטת עמדות קשוחות לכאורה, ובהעלאת הדציבלים של התבטאויותיו הפומביות, כלמור בלשוננו "לשחק אבו-עלי". כך נהגו מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון לאומי סאליבן לפני שבועיים במפגש באלסקה עם מקביליהם הסיניים. איך בייג'ין ומוסקבה, שהודיעו לאחרונה על תיאום עמדות בענייני חוץ, יתייחסו למיצוב האמריקני החדש עדיין לא ברור, אך תומס פרידמן, הפרשן הבכיר של ה"ניו-יורק טיימס" כתב בשבוע שעבר ששתי אלה איבדו את המורא בפני אמריקה, ובינתיים כאילו להפגין זאת, סין הודיעה על הסכם אסטרטגי ל-25 שנים עם אירן. ולהזכיר: גם בנושא צפון-קוריאה ישנו הכישלון המתמשך במדיניות האמריקנית.
|
|
|
|
|
ברכותי לך מנסור עבאס. בזכות טמטומו של עם ישראל ובזכות טיפשותם של לפיד, בנט, סער וגנץ זכית להגיע למעמד הבכיר של הפוליטיקאי המחוזר והחזק בישראל. בחכמה רבה זנחת את חבריך למשותפת כדי להגיע לפוזיציה של מנצח הבחירות הרביעיות בישראל.
|
|
|
|
|
זהו. הבחירות הרביעיות מאחורינו, הרעש העצום שליווה אותם עם זיקוקי השנאה ולהביורי האיבה שככו, הרעש הגדול בימי המגיפה נחלש, עכשיו הזמן להתבוננות. אחרי שנתיים זרועות במהמרות, בהאשמות, בשליחת יד איש באחיו באופן המילולי המפלג, המשסה, הנורא, אחרי שנתיים של חוסר יציבות שלטונית אשר תוצאותיה מי ישורנו, עכשיו הזמן להתבוננות.
|
|
|
|
|
בעוד אנו מתמודדים עם סכנות מקומיות, כמו ארגוני המחבלים בלבנון, סוריה ורצועת עזה, הנה ענן שחור גדול עלה בשמינו: הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי בין סין, מעצמה עולמית, לבין אירן, מעצמה אזורית ואויבת. ענין ההסכם הופיע בחדשות כעוד ידיעה גרידא מבלי שהושם דגש על השינוי לרעה במצבנו הביטחוני שהסכם רע ומזיק זה מביא לנו בכנפיו. לא למותר לציין כי כרגע שלוש מעצמות נאבקות על השליטה וההתעצמות בתבל:
|
|
|
|
|
