|
מנחין. הסתייגויות עמוקות [צילום: סוזן וולש, AP]
|
|
|
|
|
הליברלים בסנאט המקווים לבטל את הפיליבסטר, צריכים להתגבר על יותר מאשר הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנחין בדרכם לממש את החלקים השאפתניים ביותר בתוכניות המרכזיות של הנשיא ג'ו ביידן – מנתח פול קיין בוושינגטון פוסט. מנחין הוא המגן הקולני ביותר של המנגנון המחייב רוב של 60 סנאטורים כדי להעביר את רוב החקיקה, אבל אפילו אם מנגנון זה יבוטל – הדמוקרטים יתקשו להעביר חלק מן ההצעות, ואחרות הן אפילו לא בסיס למו"מ.
מנחין וכמה חברים אחרים בסיעה מסתייגים עמוקות מחלק ממרכיבי סדר היום של ביידן; די בכך שאחד מהם יתנגד יחד עם 50 הרפובליקנים, כדי שלא יהיה שוויון אותו תשבור קאמלה האריס. מנחין כבר הודיע שלא יתמוך בחוק זכויות ההצבעה שאישר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, והביע התנגדות להצעה שאושרה באותה צורה בנוגע להרחבת בדיקות הרקע לפני מכירת נשק. יו"ר ועדת המשפטים, ריצ'רד דורבין, קבע, כי למדיניות ההגירה של ביידן אין די תמיכה בבית הנבחרים.
הצעתו של ביידן להעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה זכתה בחודש שעבר לתמיכתם של 42 סנאטורים דמוקרטים בלבד. זה היה גם שיעור התמיכה במתן מעמד של מדינה לעיר וושינגטון, למרות שאין ספק שהצעד יעניק לדמוקרטים שני סנאטורים נוספים. התמיכה בהגדלת מספר שופטי בית המשפט העליון, כמענה לרוב השמרני שנוצר בו, קטנה עוד יותר. בשנה שעברה תמכו 15 דמוקרטים בלבד בהרחבת ביטוח הבריאות הממלכתי לנזקקים.
מציאות זו יצרה מחלוקת בין המחוקקים הדמוקרטים בנוגע לביטול הפיליבסטר, שכן איש אינו בטוח שיהיה די בכך – וכאשר הדמוקרטים יהיו במיעוט, הכלי הזה יישלל מהם. אך מחוץ לגבעת הקפיטול, רבים מן הדמוקרטים משוכנעים שיש רוב לביטול הפיליבסטר והם תומכים בו – החל בברק אובמה, דרך תורמים מרכזיים וכלה בפעילי איגודים מקצועיים ומנהיגי זכויות אדם. אפילו ביידן, שכיהן כסנאטור 36 שנים, מדבר על שינויים בכללי הפיליבסטר, גם אם לא על ביטולו.
ההערכה היא, שבסופו של דבר ייכנעו הסנאטורים הדמוקרטים ללחץ ויתמכו בביטול הפיליבסטר או בשינויו – מה שמציב בפניהם ובפני עוזריהם שאלות אסטרטגיות: אלו חוקים יוכלו להעביר בפועל? איזו הצעה מצדיקה את שינוי המסורת הזאת? האם הם יאכזבו את תומכיהם אם לא יצליחו להעביר חקיקה מרכזית אפילו ברוב פשוט?
קיין צופה, כי שני החוקים שיעברו ברוב פשוט יהיו זה המעניק מעמד של קבע למיליוני מסתננים שהובאו לארה"ב כילדים, וזה שיעדכן את חוק זכויות ההצבעה מ-1965. הראשון נהנה מתמיכת כל הדמוקרטים ודורבין (מצליף הסיעה) אומר שהוא קרוב להבטחת תמיכתם של עשרה רפובליקנים, ואילו השני זוכה לתמיכת כל הסיעה כולל מנחין. הליברלים סבורים שיזכו בתמיכת כל הדמוקרטים להוספת שופטים בבתי המשפט הפדרליים; אפילו נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, תמך ברעיון בעבר.
אבל ההצעות הללו אינן מלהיבות די הצורך את השמאל במפלגה. רוב תומכי ההגירה רוצים חוק מקיף שיעסוק בכל המסתננים, ורבים מן הדמוקרטים תומכים בחוק אשר ירחיב את ההצבעה המוקדמת וההצבעה בדואר, לצד הקמת ועדה בלתי-מפלגתית שתקבע את גבולות איזורי הבחירה. וכאמור, הם רוצים להרחיב את בית המשפט העליון, לא את הערכאות הנמוכות יותר.
הדמוקרטים הצליחו להעביר את חבילת הסיוע לקורונה (1.9 טריליון דולר) למרות הפיליבסטר, כאשר הצמידו אותה לחוק התקציב המצריך רוב רגיל. קרוב לוודאי שהם ינסו את אותו מהלך גם כדי להעביר את חבילות ההשקעות בתשתיות (2.3 טריליון דולר שכבר הוכרזו, 4 טריליון דולר בסך-הכל). יש הסבורים, כי צריך להמשיך להשתמש בשיטה הזו כדי להעביר חוקים עד שתושג התמיכה הדרושה בביטול הפיליבסטר.